פרשת שופטים – מפירוש "שפתי כהן" לתורה והרב נבנצל
פרשת שופטים – מפירוש "שפתי
כהן" לתורה
דברים טז,יט-יז,א: לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר
פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד ... לֹא-תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל-עֵץ ...
וְלֹא-תָקִים לְךָ, מַצֵּבָה, אֲשֶׁר שָׂנֵא, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. לֹא-תִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ
שׁוֹר וָשֶׂה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם: מדוע סמוכים זה לזה ששה
לאווין? ש"כ: "לומר שעבירה גוררת עבירה, שאם יטה משפט –
סוף שהוא מכיר פנים, וסופו ליקח שוחד וליטע אשרה ולהקים מצבה ולזבוח לה' דבר רע, שאין
לו מורא ממנו".
יח,א: לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק
וְנַחֲלָה--עִם-יִשְׂרָאֵל: מדוע נסמכה פרשת כהנים לפרשת המלך? ש"כ:
"לומר למלך ראוי שיהיה לו סוסים ונשים וכסף וזהב – אבל לא בריבוי, אבל
הכהנים, אף על פי שהן למעלה מישראל, עם כל זה לא יהיה להם חלק ונחלה עם ישראל,
כדי שתהא עבודתם שלימה ולא משום שנותנים להם פרס".
יט,כא: וְלֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ: נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ: מה הכוונה 'נפש
בנפש'? ש"כ: "אם אתה תחוס – יקח ממך נפש, בשביל נפשו של אותו
הרוג שלא נקמת את נקמתו, וסוף שיבואו עליך אויבים ותצטרך לצאת עליהם למלחמה".
כ,יט: כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ
לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ
תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ
בַּמָּצוֹר: מה הכוונה ב'לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ'? ש"כ: "שתניח
הזקנים שבה, ליקח מהם עצה, ויראוך מוצאה ומובאה ... כי יש בני אדם בשדה
נחבאים ויבואו עליך במצור, לזה תניחם, והם יגלו לך".
מבחר גימטריאות: בכל שעריך = אזן עין חוטם פה מעור;
פנים = אלו המלאכים; ערי מקלט = הם האבות; כי האדם עץ השדה = בתלמיד חכם.
שבת שלום, שבת של מצוות, הסתפקות
במועט, עצה ותושיה, ונזכה לנקום באויבינו ונחזיר את כל חטופינו, אורן.
***
מביאור הרב אביגדור נבנצל פרשת שופטים
טז,כב: וְלֹא-תָקִים לְךָ, מַצֵּבָה, אֲשֶׁר
שָׂנֵא, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: מדוע מזבח אבנים צווינו לעשות, אך מצבה – אסורה? הרב
נבנצל: "המצבה היא מאבן בודדת, ומזבח הוא צירוף של אבנים. בימי האבות יכלה
להיות מצבה מאבן בודדת, אבל ממתן תורה והלאה, ממשה והלאה, לא תיתכן אבן בודדת...
צריך להיות מזבח שמורכב מאבנים אחדות, לא אבן בודדת, לרמז על האחדות של
הרבים".
יז,יז: וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא
יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד: מדוע שהמלך לא ירבה לו
נשים וכסף וזהב? הרב נבנצל: "חתן דומה למלך, כי אחד מהעניינים של מלך הוא
שהמלך מהנה את העם ולא להיפך, ולפיכך אסור למלך ישראל להרבות בכסף ובזהב, כך גם
החתן ... צריך להיות בבחינת מלך ולתת ולהיטיב לאשתו".