אין ליהודים לקבוע מסיבה ביום חג של הגויים, כגון ביום בראשון לשנתם הנקרא New Year’s, או ביום ההודאה הנקרא Thanksgiving וכיוצא באלו.

הרב שי טחן

הגר״מ פינשטיין (אגרו״מ אבה״ע ח״ב סימן יג) שאסור לקבוע מסיבה בימי איד של נכרים, וחילק בין אם קובעים את המסיבה בכוונה מחמת שהוא יום אידם שאז אסור מדינא, לבין אם קובעים שלא בכוונה שאז יש לאסור משום מראית עין.

ואם חל יום מצווה, כגון מילה או פדיון הבן וכדומה באותו היום- אין לאסור את קיומם, אולם סעודת בר מצווה או נישואין יש לדחות לזמן אחר.

ובתשובה אחרת (או״ח ח״ה סימן כ אות ו’) הוסיף הגר״מ פינשטיין שאסור לקבוע סעודה לכבוד טענקס גיווינג אף מעיקר הדין, משום האיסור של "בחוקותיהם לא תלכו", אף שאין זה חוק לע״ז, אלא חוק הבל ושטות בעלמא.

ונראה שהדברים מבוססים גם ממה שדנו האחרונים אם מותר לקבוע מסיבת בת מצוה לילדה שהגיעה לגיל י״ב שנה. בשו״ת זקן אהרן וולקין (או״ח סימן ו אות א) אסר זאת, משום שהעושה כן דעתו להתדמות לגויים ולרפורמים ועובר בכך על האיסור של ’בחוקותיהם לא תלכו’.

ויסד בזה כלל על פי דברי הבית יוסף (יו״ד סימן קעח ד״ה מי) שהתורה לא נתנה גדרים לאיסור זה, אלא נכלל בזה כל דבר שנעשה כדרך שעושים הגויים, שבאופן זה נראה כמודה לדתם.

עם זאת, כבר התירו רבים לחגוג בת מצוה, וראה מה שכתב בשרידי אש (ח״ב סימן לט, כו).