עלון פרשת השבוע
| 27/1/2026
בס"ד לע"נ רוני בן מרסל אֵיךְ הַדַּף הַזֶּה לֹא נִשְׂרַף מִכֹּחַ קְדֻשַּׁת הַמִּלִּים לְאַקָמַא שְׁכִינְתָא מֵעַפְרָא התשפ"ו
יְמֵי הַַשוֹבָבִי"ם הֵם זְמַנִּים יוֹתֵר מְסֻגָּלִים לְחִזּוּק בַּעֲבוֹדַת ה', וְהָעִנְיָן שֶׁלָּהֶם הוּא, שֶהַ' הוּא אַבָּא שֶׁלָּנוּ, וְהוּא אָמַר שׁוּבוּ בָּנִים שוֹבָבִים, כְּלוֹמַר ה' לֹא רוֹצֶה רַק לִהְיוֹת מֶלֶךְ, אֶלָּא יוֹתֵר לִהְיוֹת אַבָּא, שֶׁאֲנַחְנוּ נַרְגִּישׁ שֶׁהוּא אַבָּא, אוּלַי אָנוּ מִזְדַּהִים יוֹתֵר עִם זֶה, שֶהַ' הוּא יוֹתֵר מַשְׁגִּיחַ אוֹ בּוֹס שֶׁלָּנוּ, אֲבָל מִתְקַשִּׁים לְהַדְבִּיק לוֹ שֵׁם אַבָּא. פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה שׁוֹבָב - מַרְדָּן סַרְבָן, וכל אחד מאתנו יש לו מרדנות בדקויות, ועכ"ז ה' רוצה שנהיה קרובים איליו, והוא מצטער, על שהבן שלו שנפל במחשבות נגדו או נפל ביסוד, או במשהו אחר, לא חוזר איליו, כואב לה' שבנו שם אותו בתור אבא מתנכר, שלא שומע לתפילות שלו, ומפתח ריחוק, ועלינו לשוב הביתה...לבקש יפה סליחה ...אל דאגה אתה תמשיך להיות שובב, אף אחד לא הבטיח לנו שלא ניפול לעולם, אולם ה' אוהב אותך איך שאתה, עוד יהיו לך פה ושם יציאות לא במקום, העיקר שאתה מנסה להבין מה לא טוב, והכי חשוב שתזכר, אבא מחכה לך בבית, אל תברח לו. אבא אומר איפה הילד השובב שלי, שיחזר.
כיום יש בעולם 2 מנהיגים חזקים ומגוונים... טרמאפ-נשיא ארה"ב, השני הוא זלנסקי נשיא אוקרינה, יש בינהם מכנה משותף...שניהם מנהיגים שולטים ומובילים, אבל עדין אם תשים לב, יש הבדל גדול בינהם...טראמפ עיקר עצמתו מזה שיש לו הרבה יכולות, השיברים הכי גדולים בידים שלו, וזלנסקי, נשיא של מדינה רווית דם, חלשה, אבל יש בו עצמה מיוחדת, לא של יכולות אלא, אף אחד לא יכול לו פוטין מנסה לכופף אותו כמה שנים ולא מצליח, גם טראמפ איים עליו, הפעיל לחץ ולא עזר (אני לא יודע איפה זה אוחז עכשיו) זלנסקי הוכיח עקשנות אוקריינית ועמידה איתנה. עד כאן המשל ממלכותא דארעא, ותכל"ס כלפי מה הדברים אמורים, יש אנשים שהם בחינת יוסף, לא שקוראים להם יוסף, אלא יש להם את המבט של יוסף, ויש אנשים שהם מבחינת יהודה.
איפה זה נוגע אלינו, ניתן לומר שזה ההבדל בין הכח של יוסף ליהודה...שים לב כשהתורה מתארת את יוסף, היא אומרת "ויוסף הוא השליט הוא המשביר" ..."איש אדני הארץ" המפתחות בידו, בקיצור עוצמה. לעמת זאת כשחז"ל מתארים את יהודה, זה מתבטא בנחישות, לקיחת אחריות על בנימין, ועל הדרך בשאגות אדירות שמשתקות מדינה...אז יהודה הוא בדיוק הפוך מיוסף, יהודה עומד מול יוסף בידים חשופות, אבל הוא מופיע עם קלף אחד... תקשיב טוב, כי עבדך ערב את הנער מעם אבי,,, יהודה מבהיר ליוסף, אני מוכרח לנצח פה, אני איכשהו אצא מכאן עם בנימין, איך ...לא יודע, אני יודע רק דבר אחד, לי זה עולה בחיים, לך זה לא עולה בחיים, לכן אני בסוף אנצח, ואם תתקומם נגדי אהרג אותך, אמנם יהודה במקביל מציע עצמו לעבד ומדבר תחנונים, אבל כשהוא מאיים, זה לא בכח הזרוע כי זה אין לו, אלא בעקשנות, תקשיב יוסף, בשבילי זה חיים, ולך זה סתם תרחיש, מקרה יומי זמני, שמחר תשכח ממנו, ממילא חבל לך להתעקש אתי, אני תמיד אהיה עמיד יותר ממך, וְאֶשָּׁאֵר בזירה עד הנצחון.
יעקב אבינו מכיר בכח של יהודה, ולכן ברגע שיהודה נותן ערבות, יעקב סומך, אם יהודה נתן מילה, יעקב רגוע, לא בגלל שיש לו קשרים עםהממשלה, אלא כשהוא יסמן מטרה הוא לא יְוַתֵּר. הַהֶבְדֵּל הזה מאד בולט בין יהודה ויוסף, גם לגבי איך כ"א מהם מתמודד,,, כשיוסף מתמודד בנסיון של קדושה, הוא מגלה עוצמות של התגברות, הוא מחזיק בכח בָּשלשלת של וַיְמָאֵן, ולא נופל, לעמתו יהודה פוגש רגעים קשים של איבוד יכולת, הוא משכל את 2 בניו שלא עמדו בנסיון, אבל הוא לא נרתע, אלא וינחם יהודה, הוא מדבר אל לבו, ואומר: אני לא אשבר, אני נחוש להיות בן זוג של ה' ולהמליך אותו בעולם, זה יקרה אבל...התברר שאני לא יכול, נכון, אבל מצד שני אף אחד לא יכול לי, האם זה יקרה עכשיו, לא בטוח, אבל אני לא אעזב את הזירה, נוּ...נִרְאָה לְךָ קוֹרֵא יָקָר שֶׁהוּא מַצְלִיחַ? לֹא כָּל כָּךְ, עַד עַכְשָׁו יְלָדָיו לֹא הוֹכִיחוּ יְכֹלֶת עֲמִידָה בְּנִסָּיוֹן, וְכָעֵת גַּם הוּא עִם תָּמָר כִּבְיָכוֹל נִכְשָׁל, וְאָז הוּא פּוֹגֵשׁ אֶת הַתְּחוּשָׁה הַמַּשְׁפִּילָה וְהַמְיָאֵשֶת: זֶהוּ מִתְבָּרֵר שעִם כָּל הָרָצוֹן הַנִּסְיוֹנוֹת יוֹתֵר חֲזָקִים, כַּנִּרְאֶה אֵין מַה לַעֲשׂוֹת, אֲנִי חַלָּשׁ וְזֶהוּ...עִם כָּל הָאִי נְעִימוּת.
רֶגַע אַל תִשְׁכַּח יְהוּדָה, שֶׁאוּלַי אַתָּה לֹא יָכוֹל, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל עָלֶיךָ, יֵשׁ לְךָ דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה, וִיהוּדָה מַחְלִיט, טוֹב, לַמְרוֹת שֶׁנָּפַלְתִּי, גַּם כָּאן אֲנִי תַּקִיף לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, וּלְהִסְתַּעֵר שׁוּב. כֵּן רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ, זוֹ כְּבָר נְפִילָה 3 בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי, אֲבָל עוֹד אֲנַצֵּחַ, הקב"ה מקבל את הגירסה, "ובּוּם" באותה שניה נשברה צלחת בשמים, מזל טוב משיח בן דוד נולד, ממני יצאו כבושים, דע יהודה החלטת שאתה עוד תנצח,,, דע שכבר נצחת, שני הילדים שלך חזרו בסוד היבום, ובאו בנשמת פרץ וזרח ומהם המשיח, אנו רואים שיהודה שומע את השובו בנים שובבים, וזו החזרה בתשובה שלו, אבא אוהב, ואני אנצח.
יוסף, זה נצחון של כאן ועכשיו בעמידה בנסיונות, לעומתו יהודה נחוש לא פחות מיוסף, אבל הוא מוסיף מילה אחת, אני עוד אנצח ויהי-מה, זה ההבדל בין המנגינה, יהודה לא ממהר להכריז "אין על מה לדבר, אני מנצח הרגע וזהו", כי הוא ראה בעבר את הנפילות שלו, אבל הוא מוסיף, בקרוב אני אנצח .
בא נתרגם את זה, אתה רוצה מאד להתחזק לא לחשב מחשבות נגד קדושה, ואתה מאד רוצה לחיות רגיל בצורה חפשית, בלי מחסומים ובלי להתעצבן על בני אדם, אבל,,, נפלת,,, וקמת, ואז שוב התרסקות, ואז גלית שככל שהחיזוק היה יותר בהחלטה יותר גדולה וחד משמעית, אני נלחם ומנצח, כך הנפילה אחריו יותר עמוקה ומיאשת, אז בא נשנה משהו קטן, אני עוד אנצח, אני לא הולך לוותר, אבל אולי שוב אפול? אז מה, לא אמרתי שאני מנצח עכשיו, אלא עוד אנצח, אני אמליך את ה' בנסיונות שלי, אני לא עוזב את המירוץ, כשאתה לומד לדבר בשפה הזו, קוראים לך יהודה, אתה אריה, גור אריה, כל פעם שאתה עומד בנסיון פירושו ממליך ה' באיזור שעוד לא המליכוהו.
בתקופת מלחמת העולם השניה, היה מנהיג אנגליה בשם צ'רצ'יל שנלחם עם הגרמנים ובני בריתה, ובשלב מסוים הוא נשאר לבד ללא עזרת שאר מדינות שפחדו להכנס, והמדיניות שלו היתה, סמל לנחישות נגד הרודנות, ובנאום שלו לתושבים הוא אמר: יהיה דם, לא יהיה קל, אבל אני מבטיח לכם חירות, מה כ"כ מיוחד בנאום הזה, הרי כל מנהיג נורמלי אמור לרומם את המורל של אזרחיו, וכאן הוא אפילו אומר שהולך להיות משהו מסוכן ומדאיג, אולם מסתבר שהוא הפנים שאם הם יוצאים למלחמה, הם לא הולכים ללקק דבש, ולכן במקום לפזר הבטחות שווא שיתנפצו, הוא שינה משהו בסגנון, אנחנו לא מנצחים, אנחנו עוד ננצח, בסוף האויב יכנע וישתעבד אלינו, לכן תתכוננו לנשום עמוק, אולי יקח זמן, אבל הנצחון אצלנו, העם בלע את הנתון הזה, וכך היה בסוף. וכן אתה הקורא שנן לעצמך: אני לא טפש, אני מודע היטב למלחמה, כל אחד והמלחמות שלו, מודע לכך שזו מלחמת חיים, ואני נחוש לנצח, ומודע לאפשרות שמדובר בתהליך מתמשך, כמה כחות יהיו לי כדי לנצח הכי מהר ? לא יודע, זה לא בידים שלי, החוה"ל כותב בשער הבטחון פ"ד: אנחנו צריכים לבחור, אבל השלמת המעשה אינה בידינו, אלא ביד ה', מה שכן אני יכול, זה תמיד לקום מהנפילה, אף אחד לא יוכל עלי, אנא קורא מיוחס, אמץ את הנוסחה הזו אינספור פעמים, אין לך מושג כמה טעיות חסכתי לך, כי להגיד שאתה מנצח היום ובלי ספק, זה לא תמיד נכון, ומצד שני להרים ידיים, נמאס לי להאבק...זו עבירה, אמור לעצמך: אני הולך עם כח הרב כלומר דעת תורה, אני מדייק בעצות שנתנו לי, מתפלל, ואם אפול אני לא מופתע, אף אחד לא נתן לי ביטוח שאני מנצח עכשיו, אבל אני לא מרפה לרגע ובס"ד אני עוד אנצח. אַנְשֵׁי בְּחִינַת יוֹסֵף, לֹא נוֹפְלִים בְּקַלּוּת, זֶה בַּטֶּבַע שֶׁלָּהֶם, יוֹסֵף הוּא "נְזִיר פָּרוּשׁ אֶחָיו", אֲבָל גַּם הֵם צְרִיכִים לִקְנוֹת אֶת הַמִּדָּה הַזּוֹ שֶׁל עַקְשָׁנוּת, בִּזְמַנִּים שֶׁכֵּן נִכְשְׁלוּ וְשָׁגוּ. אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר...
וְדַע שאת אותה נוסחה, אנו מוצאים גם בסגנון התפלה, כשבחינת יוסף בא להתפלל, הוא מגיע כך: אני חייב ישועה עכשיו, הוא מגיע עם כל העוצמה בבטחון מלא שה' יושיע אותו, מיותר לציין שהתפלה הזו חזקה, אבל אם גזרה חכמתו ית' שעדין לא תבוא הישועה, אז מה שקורה, זה אכזבה, לעמת זאת כשיהודה בא להתפלל, זה תפלה עצמתית, אבל עם ...אני עוד אוושע, אני אקוה לה' ואאמץ לבי, ושוב אני אקוה אל ה', אני על משמרתי אעמודה, ויום אחד ה' יעתר, ועל זה נאמר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, כְּשֶׁאַתָּה מגיע בתפלה עם תותחים, ה' לא פוגש פה יהודי מתפלל, אלא הפגנה, בִּפְנִים הַנֶּפֶשׁ יֵשׁ פֹּה מַרְדָּנוּת, אני חייב לקבל, אפילו שאתה התרגשת מהתפלה שלך...לפעמים ההתרגשות היא מזה שאתה מרוצה מעצמך, סוף סוף הסברתי לה' את כל הבעיה שלי, ואז אם כ"כ התעצמתי ועמלתי, ה' חייב לתת מיד, אבל אולי את הקב"ה זה לא ריגש. מה כן מרגש, זה כשאתה נרגע ואומר, זה המצב כרגע אני בצער, ובמקום להפגיז בתפלות, אתה אומר, ה' אני מייחל שתושעני, ואני מתעקש להוושע, כי מאד קשה לי והיות והענין הזה מאד נחוץ לי, אני הולך להפציר לפניך עד ...שתחליט להושעני, אני נשאר פה בכל מצב כי ...אבא שבשמים, אין לי למי לפנות כבר פניתי לאחרים, ושוא תשועת אדם, ואני בטוח שלא תכלים אותי "אל ישב דך נכלם", כמו ילד שמנדנד, מושך בסינר של אמא, מִתְחַנְחֵן, מציע פשרות, משתדל למצוא חן, כאן אתה מסיים את התפלה עם תחושה יציבה: אני אצא מפה עוד עם ישועות. ה' מרשה להיות חמוד, ה' קרא לדניאל "איש חמודות" ומלך העולם מוכן כביכול להינמס, זה כבר לא הפגנה, זה כל ההבדל...
הדברים כאן הם על פי העלון אז נדברו פר' שמות, אלא שבמקום שהרב קצר,הארכתי, וההיפך. לֻּקַט ע"י מחבר הספר להחיות רוח שפלים 025808564לקבלת העלון במייל lrslrs326@gmail :com
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
