ה"שם משמואל" עומד על גמרא במסכת גיטין (נז, ב): "מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בָּרָק".

כיצד זכה המן הרשע שצאצאיו ילמדו תורה?

עונה ה"שם משמואל" על פי דברי חז"ל (אסתר רבה פרשה י): "ונראה שזכה לזה, משום דבמדרש שבשעה שהעביר את מרדכי רכוב על סוס המלך ברחוב העיר, אותו רשע מה היה אומר (תהלים ל, ז-ח): וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם".

בשעה שהוליך המן הרשע את מרדכי רכוב על הסוס, בליבו ובפיו עלתה מחשבה של צידוק הדין. ברגע אחד של אמת, הוא הודה שהכל מאת ה' יתברך, כלשון ה"שם משמואל": "הנה בא והודה שהכל הוא מהשם יתברך, ובזה נתעוררו בו חלקי הטוב שהיו טמונים בקרבו ונתפרד מעצמותיו הרע".

בזכות הרהור תשובה, זכה המן הרשע שילמדו בני בניו תורה בבני ברק.

וממשיך ה"שם משמואל": "ומזה לימוד לכל אדם, אף שהוא במצב רע נורא מאוד רחמנא ליצלן, אל יקטן בעיניו שום הגה ודיבור ואפילו מחשבה טובה.. ויהיה לו לתועלת עצומה מאוד".

אם מהמן הרשע יצאו כל מיני נקודות טובות רק בזכות מעשה קטן שעשה, על אחת כמה וכמה שבכוחה של מחשבה טובה ומעשה טוב שיהודי עושה שהם יפעלו טוב עצום בעולם.

הרב אלי שיינפלד, מהספר: "מועדי השם - עיבוד עכשווי לתורת השם משמואל על חגי ישראל"