תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשות ויקהל – פקודי

ויקהל

שמות לה,כו: וְכָל-הַנָּשִׁים--אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה, בְּחָכְמָה: טָווּ, אֶת-הָעִזִּים: וכל הנשים שהתרצה ליבן עמהן בחכמה, היו טווות את שערות העיזים על גופן, ומנפצות אותן כשהן חיות.

לה,כז: וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ--אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים: לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן: וענני השמים הולכים לפישון ודולים משם את אבני השוהם ואת אבני המילואים, לשקע באפוד ובחושן, ומורידים אותן על פני המדבר. הולכים נשיאי ישראל ומביאים אותן לצורך המלאכה.

לה,כח: וְאֶת-הַבֹּשֶׂם, וְאֶת-הַשָּׁמֶן:  לְמָאוֹר--וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: ושבים ענני השמים ולוקחים משם את הבושם המובחר ואת שמן הזית למאור, ואת האפרסמון הטהור לשמן המשחה ולקטורת הבשמים.

לו,לג: וַיַּעַשׂ, אֶת-הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן, לִבְרֹחַ בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, מִן-הַקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה: ... מן הקצה אל הקמה, מן העץ שנטע אברהם אבינו בבאר שבע, והתפלל שם השם ה', אלוהי העולם.

לז,ח: כְּרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת-הַכְּרֻבִים, מִשְּׁנֵי קצוותו (קְצוֹתָיו): כרוב אחד מהקצה פה וכרוב אחד מהקצה מפה, מוקשים והדוקים היו הכרובים ואינם מתפרדים מן הכפורת. כי בחכמת רוח נבואה עשה את הכרובים משני קצותיו.

לח,ד: וַיַּעַשׂ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר, מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת, תַּחַת כַּרְכֻּבּוֹ מִלְּמַטָּה, עַד-חֶצְיוֹ: ... עד חציו, כדי לקלוט גחלים ועצמות הנופלים מן המזבח.

לח,ח: וַיַּעַשׂ, אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְאֵת, כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת--בְּמַרְאֹת, הַצֹּבְאֹת, אֲשֶׁר צָבְאוּ, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: ועשה את הכיור ... של הנשים הצנועות. ובעת בואן להתפלל בפתח אוהל מועד, היו עומדות על קורבן תנופתן ומהללות ומודות, ושבות לאישיהן, ויולדות בנים צדיקים, בזמן שנטהרו מטומאת דמן..

פקודי

לח,כו: בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים ... : דרכמון לגולגולת, מחצית השקל בשקלי הקודש ... .

לט,י: וַיְמַלְאוּ-בוֹ--אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן:  טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד:  ... ועליהן חקוק ומפורש שמות שלושת השבטים – ראובן, שמעון ולוי.

לט,יד: וְהָאֲבָנִים עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה--עַל-שְׁמֹתָם:  פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל-שְׁמוֹ, לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט: והמרגליות  על שמות ... כתב מפותח חקוק ומפורש, כפיתוח טבעת, איש מרגליתו על שמו ... .

לט,לג: וַיָּבִיאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן אֶל-מֹשֶׁה, אֶת-הָאֹהֶל וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, קְרָסָיו קְרָשָׁיו, בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו: והביאו את המשכן אל משה לבית מדרשו, שהיו יושבים שם משה ואהרן ובניו, והיה מיישב להם סדר הכהונה, ושם יושבים זקני ישראל, והראו לו את המשכן, ואת כל כליו: קרסיו, קרשיו, בריחיו ועמודיו ואדניו.

מ,ד: וְהֵבֵאתָ, אֶת-הַשֻּׁלְחָן, וְעָרַכְתָּ, אֶת-עֶרְכּוֹ; וְהֵבֵאתָ, אֶת-הַמְּנֹרָה, וְהַעֲלֵיתָ, אֶת-נֵרֹתֶיהָ: והכניס את השולחן בצד צפון, לפי משם ניתן העושר, ומשם נוזלים רסיסי מלקושים על העשבים להתפרנס בהם יושבי העולם ... ששה ככרות במערכת, כנגד שבטי יעקב, ותכניס את המנורה בצד דרום, לפי שמשם שבילי השמש והירח ומשם רחובות האורות, ושם צפוני חכמה המשולים לאורות,  ותדליק את נרותיה שבעה , כנגד שבעת הכוכבים המשולים לצדיקים המאירים לעולם בזכותם.

מ,ה-יא: ארון העדות – בעבור החכמים העוסקים בתורה ... מזבח העולה  ... – בעבור העשירים העורכים שולחן לפני פתחיהם ומפרנסים עניים ...הכיור ... – בעבור הרשעים החוזרים בתשובה ומשליכים עקמומיתם כמים ... החצר סביב – בזכויות אבות העולם ... שמן המשחה ... – בעבור כתר מלכות בית יהודה והמלך המשיח העתיד לגאול את ישראל ... מזבח העולה ... – בעבור כתר כהונת אהרן ובניו ואליהו הכהן הגדול העתיד להשתלח בסוף הגלויות ... ותמשח את הכיור ... – בעבור יהושע משרתך ... שעל ידיו עתידה ארץ ישראל להתחלק ... .

שבת שלום, שבת של עוד ועוד ניצחונות פלאיים וגלויים, והפעם נבואה אישית:

ה' מצרף ומזכך את עם ישראל בל"ט (39) ימי מתח ולחימה, ימים שהחלו בשבת זכור ועתידים להסתיים בדיוק כעבור 39 ימים, בערב חג שביעי של פסח תשפ"ו, חג הגאולה הסופית, שבו עם ישראל השתחרר לחלוטין מעול המצרים וחצה את ים סוף, בדרכו לחורין. כן נזכה אנו בליל חג שביעי של פסח הקרוב, להתשחרר משעבוד כל המלכויות, ולזכות בגאולה שלמה מאת ה'. אמן!

אורן.