מצות שמור - את חודש האביב ...

===========================

מדוע "שמור", ביחס לשבת - הפכה לאבן פינה.

 ואילו מצוות ה"שמור" לחודש האביב ,פסחנו עליה.

 כאילו אין בה משום מצווה לעצמה.

 אומנם יש להדגיש, אין פנינו לטעון למשוואה מוחלטת .

אלא למשוואה יחסית - הדורשת תשומת לב 

ערכית ,תודעתית ואף מעשית ...

 המעניין הוא שאת שתי המצוות של השמור :

 "טבע" משה בחומש דברים..... משל בחלק הנבואי.

 בנאוםההסתלקות  - במשנה התורה

 

הנה אם כן ,מה היא מצוות שמור את חודש האביב.

 האביב הוא "שער בזמן" המסוגל להתחדשות, לפורקן ולגאולה.

 לכן צריך לשמור אותו גם במובן של להידרך עליו 

ואליו.. לא רק במחשבה אלא גם במעשה.

 האדם מעצם טבעו כוסף לגאולה .

כשם שנקבע מועד ליום המנוחה .

כך גם נקבע מועד המסוגלות - לגאולה ונחלה.

 כשם שאנו מתכוננים לשבת ונערכים אליה, כך גם בחודש האביב, 

עת מתחדש הטבע כולו גם אנו חייבים להידרך ולהיות קשובים לכל משב רוח של התחדשות וחדשנות .

להיות קשובים לטבע המנגן בתווים של גאולה .

 להאזין ברוב קשב למנגינת הגאולה גם בדמות :

קול הזמיר וקול התור....

 

הנה אם כן, מצוות שמור את חודש האביב בשניים :

 צריך להיות ערים ונכונים תודעתית ומעשית לקבל פני גאולה....

 ושנית כשם שחודש האביב הוא כעין גאולת הטבע כולו , כך יש להאמין ולהתכונן  שהגאולה 

 הבאה תהא גאולת הקץ גם של טבע האדם כולו. 

גאולה אשר תסגור מעגל ותכלול את כל בני האדם כולם - ללא כל הבדל ....

 

שהרי רק גאולת מצרים כגאולה ראשונה יוחדה ספציפית לעם ישראל .

 כשם שה' פסח על בתי ישראל מהרע בגאולה ראשונה.

כך לעתיד הקב"ה ימנע מלפסוח על הגויים לעניין גאולת הקץ האחרונה

להיותה שלמה גם במובן זה הכוללת את כל האדם באשר הוא אדם....

 

אז אחיי קבלו עצתי : מרח חודש ניסן ,צריך ביתר שאת לחשוב ולהגות על הניץ והנס ...

ולייחל להם. בדמות החזון של הבית השלישי  שיהא גם בית תפילתם של כל העמים.

 ובעיקר לפעול אקטיבית לאחדות פנימית בעם ישראל .

 אחדות של "סדר" אחד.

 כי האחדות היא - אם כל 

 גאולה.

משה אהרון