"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹותָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

(במדבר ב, א-ב)

נראה כי האתגר הגדול של היחיד, כמו גם של החברה, הוא לעצב חיים נכונים ומשמעותיים המותאמים להם באופן ייחודי. לשם כך על בני האדם להתחמש בעצות והצעות שיסייעו בעדם. עצה אחת, חשובה במיוחד, עולה מפרשתנו.

התורה מתארת את סדר החנייה, של בני ישראל במדבר, וקובעת כי לכל שבט צריך להיות דגל משלו.

מדוע יש צורך בדגלים? נראה כי שני תפקידים שונים יש לדגל. האחד, לקבץ את אלו שהתפזרו למרחק ומתקשים למצוא את דרכם חזרה. הדגל המתנוסס לגובה ונראה למרחקים מסייע להם לשוב בבטחה אל מקומם הטבעי, זהו תפקידו הראשון של הדגל - תפקיד טכני/סידורי בעיקרו. אך אין זה התפקיד היחיד.

לדגל יש גם תפקיד רוחני. חז"ל מציינים את העובדה שלכל שבט היה דגל שאפיין את תכונתו. הציורים המוטבעים בדגלים השונים אינם מקריים. לכל שבט יש דגל עליו מצויר ציור המותאם לו במיוחד. ציור המבטא נכוחה את תכונתו, את ייחודו ואת מעלתו. הדגל מזכיר לאנשי השבט מהי התכונה אותה עליהם לאמץ ולפתח ומהי הנקודה המחברת ביניהם. הדגל מזכיר לכל מי שהתרחק מתכונה זו, לחזור לעצמו ולהתחדש כבראשונה.

כך כתב ה"שם משמואל" זצ"ל (הרב שמואל בורנשטיין, האדמו"ר מסוכצ'וב): "עניין הדגלים נראה, דכמו בגשמיות הדגל לתועלת שיידעו המתפרדים לחזור ולמצוא את המרכז ולא יסתפחו למחנה האחר, כן הוא ברוחניות שיימשך לבו אחר שורש נשמתו, ובכלל זה שיעשה מה שעבורו בא לזה העולם לתקן".

בעל ה"שם משמואל" מעמיק בנושא הדגלים ומבאר, כי חשיבותם גדולה לא רק לאנשי דור המדבר החונה לשבטיו אלא אף לכל דור ודור, גם לנו.

המסוגלות של האדם להתחקות אחר שורש נשמתו היא מפתח מרכזי לחיים משמעותיים המותאמים דווקא לו. לכן חשוב שכל אדם, בכל זמן נתון, יציב לנגד עיניו את הדגל המתאים לו, ממנו הוא יכול להיבנות. הדגל יזכיר לו דרך קבע הן את ייעודו והן את משימותיו שלו הנגזרות מייעוד זה, בעת הצורך יוכל האדם "להתאפס" וליישר קו לאור הדגל, הוא ישוב אל עצמו ויתחדש כבראשונה.

יש מי שיבחר להציב לנגד עיניו את דגל התורה, מישהו אחר יחליט בוודאי להעלות על נס את דגל המשפחה, ואילו אדם שלישי יניף אל על דווקא את דגל החסד. ואולי נכון יותר להניף כמה דגלים בו זמנית? כל אחד ובחירתו המחושבת וממילא הראויה, ובלבד שהחיים לא יחלפו מעל ראשינו ללא תשומת לב מספקת.

ה"שם משמואל" מעלה על נס את החשיבות הגדולה בהצבת דגלים אישיים, על מנת שיזכירו לאדם את ייעודו המרכזי בעולם. שיעוררו אותנו לטוב ושיזכירו לנו מהי חובתנו בעולם. כך לא ניאלץ להצטער בסוף ימינו על בזבוזו המשווע של המשאב היקר ביותר בעולם - הזמן.

קשה לנחם אדם שחש תחושת החמצה, את השנים שחלפו הוא לא יוכל לשחזר לעולם - "אין אבידה כאבידת הזמן".

הרב אלי שיינפלד, מהספר: "לאור השם" הארות רוחניות בעבודת ה' לאור דברי ה"שם משמואל" על פרשיות השבוע