להקב"ה שזיכה אותנו לזמן הקדוש הזה,

השיעור מוקדש לעילוי נשמתו של הבחור היקר, מטובי

הבחורים של העיר הקדושה והטהורה הזו – אשדוד, חמד

בחורים והדרם, אהרן פרץ הבן של רבי יצחק ואיריס, רוח

ה‘ תניחנו בגן עדן, אמן.

וגם לנפש רוח ונשמה של העלמה שיר בת רמי נעים, משדה

עוזיהו.

שנסעו במיניבוס, בשבוע שעבר, רצו לנסוע לכותל המערבי,

וה‘ ירחם, הנהג של המיניבוס היה נהג חדש )או מסיבה אחרת(,

לא עליכם התנגש שם במשאית שנכנסה לכביש, עלתה

מהשוליים, ואנשים יקרים מאוד, מובא במדרש )איכה א, מז(:

בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, כמה הקב“ה מצטער

עליהם, קשה סילוקן של בחורי ישראל לפני הקב“ה, יותר

מחרבן בית המקדש, כמה צער היה בחרבן, ועל בחורי

ישראל הכאב גדול ]יותר[.

אנחנו מודים לה‘ על נס ההצלה של הנוסעים האחרים

שניצלו שם במיניבוס, ב“ה, ובהם אח של המנוח, התאום

שלו, שהיה איתו ביחד וה‘ פדה אותו והציל אותו, בחסדים

של ה‘, הקב“ה יחזק את המשפחות היקרות הללו, ולא

יוסיפו לדאבה לעולם, בע“ה, בכלל כל עם ישראל, ויתקיים

בהם ''והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושימחתים מיגונם''

)ירמיהו לא, יב(, אכי“ר.

וכן לעילוי נשמת ויקטור בן הלן, שהערב הזה פקודת שנתו,

רוח ה‘ תניחנו בגן עדן, אמן. חמיו של רבי שמעון אטיאס היקר.

כתוב בפסוק ''בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שיבעת הנרות

)במדבר ח, ב(, בגלל שהפרשה מדברת על "בהעלותך את

הנרות", רצינו לדבר היום בעזרת ה' יתברך על 'נרות

שבת', כמה הלכות בעניין המצוה החשובה הזאת של 'נרות שבת'.

אמרו חכמינו הקדושים )שבת, כה עמ' ב(: מצוה להדליק

נרות שבת בכל בית שנמצאים שם בשבת, בכל שבת,

והטעם העיקרי – משום 'שלום בית', למה? כשיש

אור בבית, האדם רואה איפה הוא הולך, ואז משתדל

לפחות לא 'להיתקע' בכלום, אבל כשאדם לא רואה

איפה הוא הולך, יכול פתאום לקבל מכה, מסכן, ואם

הולך בלי נעליים, נתקע לו האגודל באיזה קרש, ברגל

של השלחן, ]צועק[ "אייי", ואז אשתו אומרת "מה יש?

הבהלת אותנו!", "מה?! תסתמי ת'פה שלך!!", ואז 'בן

פורת יוסף' איזה בלגן הולך להיות שמה... וכל זה יכול

היה להיחסך אם האור היה דולק.

היום יש לנו אור של חשמל, פעם לא היה להם אור של

חשמל, רק אור של נרות, לכן תקנו חכמינו הקדושים

והטהורים להדליק נרות שבת, וזו מצוה גדולה מאוד. 

יש בזה עוד כמה רמזים: 'נר' גימטריא ,250 הבן איש

חי הקדוש כותב )שנה שניה, פרשת נח(: פעמיים 'נר' זה

,500 יש באדם רמ"ח אברים, רמ"ח זה ,248 דרך רמז

– חז"ל הקדושים אמרו שבאשה יש ארבעה אברים

נוספים על האיש, רנ"ב אברים – 252 )כגון הרחם, ושאר

הדברים הקשורים להולדה(, א"כ אברי האיש והאשה ביחד

יוצא ,500 אומר הבן איש חי פעמיים 'נר' – שתי נרות

שבת שהן כנגד 'זכור ושמור', זה ,500 כנגד 500 אברים

שבאיש ובאשה ביחד, וזה רמז לחזק את השלום בבית,

כי ככל שיש בבית שלום – הקב"ה שמח בבית הזה. 

דעו לכם, בבית שיש בו שלום, זה מגן על הבית, זה מגן

על הילדים שבבית, זה מגן על כולם, בבית הזה רואים

רק ברכות, רק ישועות, רק הצלחות, וזה משמח את השכינה הקדושה. 

הרבה אנשים נפגשים בשאלה מעניינת: כאשר הולכים

אצל ההורים של האיש או של האשה, להתארח בשבת,

האם ידליקו נרות שבת עם ברכה, או רק בעלת הבית

תברך, והבנות והכלות, מי שנמצאת שמה, תדלקנה

נרות שבת בלי ברכה? זו שאלה מאוד מעניינת.

הרבה אנשים נפגשים בשאלה הזו, ירבו שמחות

בישראל, כאשר יש שבת חתן, הרבה נשים )בן פורת

יוסף( נמצאות שם, כולן מדליקות נרות שבת: גיסות,

דודות, סבתות, אחייניות – כולן מדליקות נרות שבת,

השאלה אם כולן תברכנה, או אחת תברך בשביל

כולן? זו שאלה מאוד גדולה.

יש בזה כמה דעות: דעת הפוסקים האשכנזים, שכל

אשה ואשה תברך, אפילו אם מדליקה עם תוספת של

נר אחד, למה? כי להלכה מברכים על תוספת אור

בשבת, לא רק על הנר הראשון )האור הראשון( צריכים

לברך, אלא מברכים גם על תוספת האור.

למשל, אנחנו רגילים, כשמדליקים נרות שבת, לא

מכבים את אור החשמל לפני כן, מנורות החשמל

דולקות, ועם כל אור החשמל שיש בבית, גם מדליקים

נרות שבת, וגם מברכים על נרות השבת, אנחנו לא

אומרים "רגע רגע, כבר יש פה אור דולק, אז לא לברך

על נרות שבת", לא, אע"פ שיש אור דולק, כל המנורות

דולקות, כשאנחנו באים להדליק נרות שבת, אנחנו

מברכים. מה זה מראה? זה מראה שמברכים גם על

'תוספת אורה', לא רק על קצת אור, גם על אור מוסף

מברכים. לפי זה דעת הפוסקים האשכנזים, שכל

אשה ואשה שמדליקה נרות שבת – תברך.

וירבו שמחות בישראל, אם זה חדר אוכל באיזה בית

מלון, ויש שם 300-400 משפחות בלי עין הרע, כל

הנשים הנמצאות שם תברכנה, זו דעת הפוסקים האשכנזים. 

מרן מופת הדור רבנו עובדיה זכותו תגן עלינו אמן,

הוא היה סובר בדיוק להיפך )חזו"ע שבת ח"א עמ' קצד(:

שרק האשה הראשונה שמדליקה תברך, וכל שאר

הנשים תדלקנה בלי ברכה, למה? הסברא מאוד יפה:

כי הואיל ויש כבר נרות שבת דולקים, המצוה כבר

נעשתה )הלא אם אשה אחרת לא הדליקה נרות שבת שמה,

אבל יש נרות דולקים, אין לה איזה עוון שהיא לא הדליקה נרות

שבת. אם מדליקה נרות שבת – זו מצוה, אבל אם לא הדליקה

נרות שבת, אין לה שום חטא, כי כבר יש כאן נרות דולקים(.

לכן דעת מרן הרב עובדיה, שרק האשה הראשונה

שמדליקה – תברך, וכל שאר הנשים שמדליקות

נרות שבת באותו החדר – לא תברכנה.

אומר רבנו עובדיה: אם כבר יש שם כמה נשים,

בעלת הבית תברך בקול רם ותוציא אותן ידי חובה,

אלו ששמעו אותה – מצוין, אלו שלא שמעו – זה לא

משנה, הברכה לא מעכבת.

יש הלכה מעניינת: "ברכות אינן מעכבות", אדם

שקיים מצוה ושכח לברך, ברכות אינן מעכבות, ולכן

מצד ההלכה לא צריכים לחזור ולברך. זו דעת מרן הרב עובדיה.

אבל יש כעין 'פשרה' בין שתי השיטות, פשרה של מרן החיד''א הקדוש

כמובן, שמרן החיד“א לא עושה פשרה בין מרן הרב עובדיה

כי החיד“א היה 250 שנה לפני מרן הרב עובדיה..

אבל הוא עושה פשרה בדעה הזו, בין הדעה הזו לבין הדעה

של האשכנזים.

החיד“א נפטר בשנת תקס“ו, משנת תקס“ו לשנת תשס“ו

זה 200 שנה, ולתשפ“ו – 220 שנה, עכשיו זה בדיוק 220

שנה לפטירתו של מרן החיד“א הקדוש זי“ע.

בספרו 'דרך המלך', הוא אומר משהו מאוד יפה אם עכשיו נניח שבמשפחה

הזאת, האשה הזו רגילה להדליק 12 נרות (יש כאלה שמדליקים 12 כמנין השבטים) 

אתם יודעים, אין מספר קבוע לנרות שבת, נוהגים

להדליק 2 נרות כנגד ’זכור ושמור‘, יש כאלה נוהגים

להדליק 7 נרות, כנגד שבעת ימי השבוע, יש כאלה

שמדליקים ]מספר נרות[ כנגד בני הבית, כמנין בני הבית,

יש בזה כמה מנהגים.

לא משנה אם יש אורחים או לא, תמיד היא מדליקה 12 נרות, רק מה ההבדל?

כשאין אורחים, היא מדליקה בעצמה את כל 12

הנרות, כשיש אורחים, היא מדליקה בעצמה 2 נרות

ואומרת לאורחות "את האורחת תדליקי ,2 גם את

תדליקי 2 וגם את תדליקי 2", מכבדת אותם, אבל גם

בלעדיהן יש את המספר הזה של הנרות. אומר מרן

החיד"א הקדוש: בזה באמת הכי נכון שרק הראשונה

תברך, למה? כי התוספת של הנרות, זו הוספה

קבועה בכל שבת, זה כמו של בעלת הבית. 

אבל אם בעלת הבית בעצמה מדליקה ,2 ויש אורחת

שמדליקה עוד 2 נרות, ואלו 2 נרות שאם האורחת

לא תהיה פה – לא ידליקו את 2 הנרות האלו, היא

מדליקה את 2 הנרות האלו, בזכות שהיא פה מדליקים

את 2 הנרות הנוספים, אבל אם היא לא היתה פה,

לא היו מדליקים את 2 הנרות הנוספים, אומר מרן

החיד"א הקדוש: בזה ודאי שגם כל האורחות יכולות

לברך, למה? כי כל אחת מהאורחות יודעת שאם היא

לא היתה פה – לא היו מדליקים את 2 הנרות שהיא

מדליקה, כיון שכך – יכולה לברך. 

זו הסיבה שלהלכה למעשה, שהאורחים שבאים

לשבת יכולים לברך גם על הנרות הנוספים, אמנם

מרן רבנו עובדיה לא כתב את החילוק הזה, יתכן

שהוא מסכים לזה, יתכן שלא, כי החיד"א הקדוש

מסביר את זה בדעת השלחן ערוך, אבל על כל פנים,

הלכה למעשה, בודאי שככה או ככה, יש להורות

בפועל, שאם האשה הזו מדליקה נרות שבת שלא היו

מדליקים אם היא לא היתה פה, כל אחת שמדליקה

2 נרות נוספים – כל אחת יכולה לברך בעצמה.

יש כמה נשים שאפילו מרגישות, שאם הן הדליקו

נרות שבת אבל לא בירכו – מרגישות שחסר להן

ממש משהו במצוה היקרה הזו, כל כך יש להן יראת

שמים, וככה הן חושבות, מרגישות שזה חשוב מאוד.

מצוה לשמח אותן, לעשות להן נחת רוח.

בית שאין להם שתי נרות שבת אלא רק נר אחד,

גם בנר אחד יוצאים ידי חובה, ידליקו בשמחה –

אשריהם ואשרי חלקם. בכל אופן, בשבת חשוב

שבבית יהיה הרבה אור.

הגמרא אומרת )שבת, כג עמוד ב( על חכם אחד שהיו

מדליקים הרבה נרות בשבת, ואמר שמהבית הזה

יצאו הרבה תלמידי חכמים, ובאמת יצאו משם שני

אחים קדושים מאוד. כשה' מזכה את האדם בעניין של

נרות שבת שמביאים אור גדול, אשריו ואשרי חלקו.

הברכה היא ''ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ", 

נשים רגילות ש-כשמדליקות נרות שבת, נכנסה השבת,

אשריכם ישראל, כמה זה דבר יפה להקדים את כניסת

השבת בכ20- דקות לפני השקיעה, זה דבר יפה מאוד.

האם איש נשוי ואשתו בבית, ורואה שהיא מתארגנת

לשבת והשעה צפופה, יכול הוא להדליק נרות שבת?

מצד ההלכה הוא יכול, אבל אמרו חז"ל הקדושים

)אומר הבן איש חי( שיש זכות קדימה לאשתו, אשתו

יכולה למחות בעדו ולומר לו "אדוני, אני יש לי זכות

קדימה, הדלקת נרות שבת שייכת לי!", וזה דבר

גדול שיש לה זכות קדימה שלה, ולכן הוא לא יכול

להדליק במקומה.

אבל אם היא עסוקה, וזה באישור שלה, אם זה ממש

דקות צמודות לשקיעה ועוד לא הדליקו נרות שבת,

עדיף לא להדליק, כי ב"ה תאורה שבבית – יש, אז

זה לא ]עניין של[ אם יהיה אור או לא יהיה אור, כי

יש אור ב"ה. נרות שבת זה טוב, אבל אם עכשיו עד

שיחכו כבר יגיע זמן 'שקיעת החמה', מה יעשה אדם?

כיון שתיכף 'שקיעת החמה', לא ידליק.

אם מפרסמים ב'לוחות שנה': שקיעה – ,19:40 אז

בשבוע כזה בקיץ, בלוחות יתפרסם שזמן הדלקת

נרות ב.19:20- באמת, אם אשה רואה שכתוב הדלקת

נרות ב19:20- אבל רואה שכבר ,19:25 עבר ]הזמן[

– תדליק או לא? כל עוד שלא הגיע ]זמן[ 'שקיעת

החמה', תדליק, אבל כשהגיעה השקיעה, לא תדליק,

וגם אם זה צמוד לשקיעה דקה או שתיים, עדיף שלא

תדליק. כיון שכך, יכולה להדליק אפילו 10 דקות

לפני השקיעה, ובלחץ עד 5 דקות לפני השקיעה. אם

כתוב 'הדלקת נרות – 19:20' וכבר 19:30 – 10 דקות

לפני השקיעה, יכולה להדליק.

באופן הזה, האיש שרואה שאשתו הלכה להתארגן

לשבת ובעוד 10 דקות שקיעה או בעוד 7-8 דקות

שקיעה, אם ישאיר את זה ככה, או שלא יהיו 'נרות

שבת' או שהיא תראה שזה הכי נכון שהוא בעצמו

ידליק את נרות השבת, וזו מצוה גדולה. 

דוקא הבן איש חי כותב שהיה להם איזה מנהג

מעניין בבבל, שבשבת הראשונה שאחרי הלידה

)יתן ה' שכל בנות ישראל תלדנה לשלום - בנים צדיקים ובנות

צדקניות( הבעל ידליק את הנרות, כיון שעכשיו יקח

לה קצת יותר זמן העניין של נקיות וטהרה. אבל

הלכה למעשה גם האיש יכול להדליק נרות שבת,

ואם אשתו שם, היא תדליק. אם היא שם אבל עסוקה

בהכנות של שבת, יכול הוא להדליק. אבל העיקר

שלא תהיה מחלוקת. עדיף שלא יהיו נרות שבת

בכלל, מאשר שיהיו נרות שבת עם מחלוקת! כי כל

הסיבה שמדליקים 'נרות שבת', היא כדי שלא תהיה

מחלוקת, אז עכשיו יעשה מחלוקת על נרות שבת?!

זו השמחה של ה'!

זה דבר גדול שאדם יודע כמה זמן מבורך יש לנרות

שבת, השמחה שעם ישראל גורמים לה', ובנות

ישראל גורמות בהדלקת 'נרות שבת', היא שמחה כזו

גדולה לפני ה', בצורה שאי-אפשר לתאר, זו השמחה

של ה'! לכן מצוה להמשיך עם זה ביתר שאת ויתר עז.

לא קרה כלום!

רבותי, שימו לב: אם הגיע ]זמן[ 'שקיעת החמה' ולא

הדליקו, לא קרה כלום! לא להדליק, אפילו אין

תאורה של חשמל ויש רק חושך, אם כבר שקיעה,

איך ידליקו? זה אסור!

תוסיף 'כל החיים' עוד נר

במצוה של 'נרות שבת קודש', כתוב במהרי"ל )היה אחד

מגדולי חכמי אשכנז( משהו מעניין: אם אשה באה להדליק

נרות שבת קודש )או נר אחד, גם זה טוב, מברכים 'להדליק נר

של שבת'( ושכחה להדליק, לא הדליקה בכלל נרות שבת

וגם אין שם נרות אחרים, אין אורחים השבת, רק היא,

בעלה והילדים. זה יכול לקרות לכל זוג פעם בחיים,

שהכל טוב, הכל ערוך לשבת מ-א' עד ת', היא נכנסת

שניה לפינת אוכל ופתאום מוצאת שלא הדליקה נרות

שבת, ועכשיו כבר 20:00-21:00 בערב, כתב המהרי"ל

שהתיקון של זה, שהיא תוסיף 'כל החיים' עוד נר

לכבוד שבת, אם היתה רגילה להדליק 3 נרות – תדליק

,4 אם היתה רגילה להדליק 12 – תדליק ,13 אם שכחה

להדליק פעם אחת, זה התיקון.

לא צריכה שום תיקון

אבל אומר רבינו עובדיה יוסף וגם רבי בן ציון

אבא שאול, כל זה טוב ונכון כאשר בזמנם לא היה

חשמל, אז אם אשה לא הדליקה נרות שבת ח"ו, היה

חושך, לכן צריכה להוסיף עוד נר כל החיים. אומר

רבינו עובדיה, נכון ששבת אחת היא לא הדליקה

'נרות שבת', אבל מה ָיָשבו בחושך? לא, יש אור של

החשמל, וכיון שכך, היא לא צריכה שום תיקון. פעם

אחרת שתדליק.

שמן זית זה יותר 'מצוה מן המובחר'. אשריכם

ישראל ואשרי חלקכם.