ביאור התורה הראשון- שלילת הגלות ונסיעה תמיד אך לארץ ישראל
נכתב על ידי משה אהרון | 10/7/2026
בס"ד.
ביאור התורה הראשון- שלילת הגלות ונסיעה אך לארץ ישראל .
--------------------------------------------------------------------------------
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר. ו יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב־לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה. ז פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת. ח רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת־הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם.
קראו בבקשה בעיון רב, להיווכח מה הוא הביאור הראשון שביקש משה לפתוח בו בבואו לבאר את התורה.:
שלילת התורה בגלות [בבחינת : "רב לכם שבת בהר הזה] שתורת הגלות סופה : "חורב" - יובש וחורבן ועד כי : הסתר פנים נורא ושואה איומה.....
הציווי מני אז מנסר באויר לאמור
הנסיעה תמיד אך לארץ ישראל בבחינת :
"פנו וסעו לכם ובוא הר האמורי [הר המוריה - המורה על האלוקים]
והנה במקום לקיים את המשוואה כאמור מחד לא לפתח תורה ולהיאחז בגלות, שכאמור סופה מר ונמהר במילה אחת :"חורב" . ומאידך לעשות ומהר את המתבקש :
לפנות לנסוע לארץ ישראל .....
לפייסה את הארץ לחונן עפרה ואבניה..... [לקיים : "גם עלוה"]
אלה,נאחזו והשתרשו בגלות ובכדי לטשטש את המשוגה הרחיבו לימוד התורה לגבולת האבסורד ואשר בעליל איננו תואם גם כיום בארץ ישראל הזקוקה גם למי שמקיים בה : "לעובדה [את האדמה] ולשומרה....
וכך להצדיק את האיוולת הלזו, גם המציאו מדרשים מופרכים על איסור כביכול של עליה עצמית. [שלא לעלות בחומה ועוד]
וכך גם פיתחו אחיזה עיוורת בגאולת משיח .....
והנה המסר היה שבארץ מואב - כסמל של גבול הגלות [שממנה ה"אב"- הקב"ה והלאה]
זאת ועוד.
ההאחזות וההיצמדות לגלות אלפיים שנה, הייתה בניגוד גמור
גם לדבר ה' לאמור : " אעלך גם עלוה".
אומנם יש ואעלך ממצרים [מהגלות] אך גם יש תמיד גם את האופציה של "עלוה"... עליה עצמית. אומנם במחיר כבד של מסירות נפש.[כי שהחלוצים הראשונים עשו ] .
שהרי יסוד העליה העצמית מקצר לכאורה את הגלות וייסוריה ותחתם באה ארץ ישראל הנקנית בייסורין כמכפרת בבחינת : "וכיפר אדמתו עמו".
שארץ ישראל ראויה לה לאותה ההקרבה..
והם גדולי ישראל התרפו להוותינו : בלימוד זה של התורה.
ואף קדשו גלות ותורתה עדי החורבן הגדול של השואה האיומה כפי שגם מתואר בשירת האזינו....[בגוי נבל אכיעיסם....]
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
