אגדת המזבח והסנדק...

------------------------------------

 מכל כלי המשכן והמקדש ,איתרע מזלו של המזבח.

 להיותו סדן של חלבי דמים ומאכולות אש 

של בשרים.

 לימים התלונן המזבח והניח טרונייתו ועתירתו 

לפני כסא הכבוד.

 

מיד הניחו דעתו ,שיש גם מזבח ממין אחר .

אותו המתבטא גם במעשה הסנדקאות .

 שהרך הנימול, נימול על ברכיו

 ושכל דם של מילה על ברכיו של אדם 

 שקול  כמעשה המזבח - כ"מזבח" ויותר.

.

 וכל כריתת ברית שכזו בשם כלל ישראל 

 שקולה ככל הקורבנות שבעולם - ואף יותר מזה.

 

נחה דעתו של המזבח .

 

ומני אז מייחל הוא שתעקר מילת הלעז : "סנדק"

 וזה יקרא כמהותו :  "כמזבח" .

 ודווקא מזבח הזהב אותו -  של הקטורת.

 אשר עשנו משול כמעלה מעלה את  תפילותיהם

 של כל ישראל 

 ואשר כבר מראשיתו היה הבבואה העתידית 

אשר תחליף לבסוף את מזבח העולה.....

 

ומה עניין הברכה ברכת ה"כמזבח" לכל מבקש 

לאחר מעשה המילה:

 הדבר לכאורה ,אינו  מעוגן בהלכה והוא לכאורה אך כמנהג

 שהשתרש .

 ואשר דומה, שמנהג,זה ,יש לו  בכל זאת ,גם זיזי אחיזה 

במקרא בתנך : 

 

בתורה - עת ברך יעקב את בני יוסף כשהיו בין ברכיו.

 משל יש קשר ולא רק לשוני בין לשון הברכה לברכיים.

 

וכמו גם על שלמה נאמר :