"לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'” (דברים כג,ח-ט). גר אדומי ומצרי יכול להתחתן עם ישראל רק בדור השלישי. למה דווקא דור שלישי? מסביר החזקוני: '"דור שלישי" – לפי ששם פוסקת הקורבה, כדכתיב: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" (שמות י,ב) ואומר עליה: "לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר" (יואל א,ג)'. אולי אפשר גם שיש במצרים שורש רע, ולכן רק בדור השלישי שהוא לא גדל ישירות אצל הגר הראשון, אלא הוא גדל אצל הגר בדור השני, ולכן לא נפגש חזק עם השורש הרע של המצרים, אלא רק עם אביו שכבר הזכך קצת בגרות הישראליות, אז הוא יכול להיות כשר להצטרף לעם ישראל. אולי גם שלוש זהו גילוי חזקה, שרק כאשר נמצא בישראל כבר דור שלישי אז הוא נקבע חזק כישראל ובטל ממנו לגמרי השורש הרע שיש בו ממצרים. אולי אפשר שהגלות החלה רק לאחר מות כל בני יעקב (שמות א,ו), כך שאצל קהת התגלה כבר שעבוד גלות מצרים, והשעבוד פסק אצל משה שהוא דור שלישי, לכן כנגד זה נאסר למצרים להתחתן בישראל עד דור שלישי, כעין הרחקה כעונש על השורש הרע שהיה בהם ששעבדו את ישראל בגילוי של שלושה דורות, שאז, בדור השלישי, יש גילוי של היציאה, ולכן אז מותר בקהל ישראל. או שההרחקה של המצרים עניינה כעונש על גזרת הזריקה ליאור: '"לא תתעב אדומי" – לגמרי, ואע"פ שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך. "לא תתעב מצרי" - מכל וכל אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור, מה טעם? שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק, לפיכך. "בנים אשר יולדו להם דור שלישי" - ושאר אומות מותרין מיד. הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעוה"ז והמחטיאו מוציאו מן העוה"ז ומן העוה"ב. לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב, וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו' (רש"י). והנה המצרים גזרו על גזרת הזריקה ליאור בשל שרצו להרוג את משה, ולכן זרקו שלוש שנים: 'ר' ינאי אומ': לא העבידו מצרים את ישראל אלא שעה אחת מיומו של הב"ה, שמנים ושלש שנה קודם שנולד משה. שאמרו החרטומים אל פרעה: עתיד אחד להוליד והוא מושיע את ישראל ממצרים. וחשב פרעה ואמ': השליכו את כל הילודים הזכורים ליאורה, והוא מושלך עמהם ונמצא הדבר בטל. לפי' השליכו כל הילודים ליאורה שלשה שנים קודם שנולד משה. ולאחר שנולד אמרו: הנה נולד. אמ' להם: הואיל ונולד מכאן ואילך אל תשליכו הילודים ליאורה, אלא תנו עליהם עול קשה למרר חיי אבותינו בעבודה קשה, שנ': "וימררו את חייהם" וכ'' (פרקי דר"א, מח). לכן כיון שזרקו במשך שלוש שנים, אז כנגד זה חל עליהם קטרוג שלא להצטרף לעם ישראל בגילוי של שלוש, וזהו שלוש דורות (וזה בדורות ולא בשנים, כיון שרצו להרוג את משה שנולד [שהוולד הוא דור חדש ביחס לדור אביו] והוא יגאל את דורו, כך שיש בזה גילוי של דורות), והיה ראוי לשלוש דורות שיהיו אסורים, אלא שהמצרים נענשו בטביעה בים כעונש על גזרת ההשלכה ליאור (סוטה יא,א), ולכן כיון שקיבלו עונש על מעשיהם אז הוקל מעט ולכן הותר בדור אחד פחות, ולכן כבר בשלישי מותר לבא בקהל. או כזכר להשלכה ליאור שלוש שנים הותר רק לבא בקהל בדור השלישי, שיזכר עניין של שלוש. או אולי כעונש כנגד שלוש שנים שזרקו ליאור כדי שישראל לא יגאלו (ע"י משה), שלא יתגלו ישראל בעולם אלא ישארו כמצרים, כך כנגד זה שלוש דורות עדיין שם מצרי עליהם; ואיך זה בא לידי ביטוי שישאר שם מצרי? ע"י שעד דור שלישי לא יבוא בקהל ה', ואז מתייחסים אליו בדור השלישי כשם מצרי אבל אז כבר מותר לו בקהל ה' וכך בדור הרביעי אין בו שם מצרי כלל כעין שאחרי שלוש שנים נולד משה ובטלה הגזרה להטביע (ואם היה מותר בדור הראשון בקהל אז מה היה מתגלה בו בדור הבא כמצרי? לכן אסור בקהל, וכך עדיין שם מצרי חל בו בדור הבא להתייחס כקשור למצרים האם מותר בקהל, וכן בדור השני, וכך בשלישי עדיין מתייחסים אליו כקשור למוצאו, המצרי, אלא שאז כבר מותר בקהל כגר דור שלישי שנקרא גר מצרי ואז מותר בקהל ודור אחריו ישראל גמור בלי גילוי קשר למצרי, כעין ישראל שיצאו ממצרים ע"י משה וביטול הגזרה). אולי גם שלוש דורות כרמז לשלוש גזרות שגזרו: 'ואמר ר"י בר' חנינא: שלש גזירות גזר: בתחילה, "אם בן הוא והמתן אותו”. ולבסוף, "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו”. ולבסוף אף על עמו גזר' (שם יב,א). לכן כנגד זה כעין דור ראשון כנגד הריגת הזכרים בלידה, דור שני כנגד ההשלכה ליאור; דור שלישי ראוי לבא בקהל, כיון שקשור עם ישראל, כמו שהרגו את כולם, מצרים וישראלים, ולכן בזה לא מתגלה הפרדה חזקה ולכן יכול לבא בקהל – להיות עם ישראל יחד כמו שהיו יחד בגזרת פרעה. (אולי הותר לבא בדור שלישי בשל שעזרו לישראל ברעב, וזה בעקבות מלכות יוסף שעלה בעקבות שני החלומות של פרעה, לכן כעין מתגלה יוסף בעקבות שנים של פרעה; לכן שני דורות אסורים כמצרים הקשורים לרעה, כעין פרעה שפגע בישראל, ודור שלישי מותר כגילוי שעבר לגילוי חיבור עם ישראל כיוסף שעלה למלכות [משנה למלך] במצרים). באדום גם מותר דווקא בדור השלישי, אולי כרמז שהוא אמנם יצא לקראתנו בחרב אבל יש לנו קרבה עמו ולכן ניתן להם להתגייר ('"לא תתעב אדומי”. מפני מה? "כי אחיך הוא”, גדולה אחוה' [ספרי]), אבל מרחיקים בשל גילוי הצד הרע של היציאה בחרב נגדנו, וכמה מרחיקים? בזה מדגישים שיש לנו קרבה אבל יש בו צד רע של חרב, שיצא נגדנו; וזה מגיע לשיא בעמלק שהוא נכד עשו, ועמלק כבר נחשב לגילוי רשעות גמורה בפני עצמו (ובחרב, שנלחם בנו שיצאנו ממצרים) עד שכבר בטל הקרבה ממנו (ויש לנו מצוה למחותו), כך שכעין שאינו מתגלה כעשו שאצלו עדיין יש לנו קשר, ולכן מתגלה כנגד זה בדור השלישי כגילוי שאינו מתגלה בגילוי רע של גילוי עשו (כעין שעמלק במעמד משלו ולא כעשו) ולכן אז יכול לבא בקהל בשל שיש נקודה חיובית של קרבה לעשו (שהחיוב חזק מהשלילה. וכן הקרבה נשארת אלא שגילוי הרשעה נחשבת מתנתקת בדור השלישי). אולי עשו הוא הדור השלישי של אברהם, כך שבשני הדורות הראשונים כעין מתגלה כנגד אברהם ויצחק (אבותינו, שזהו גילוי ישראל) שעשו גם קשור אליהם (מצד התולדה), ולכן זהו גר אבל עדיין כעין קשור לעשו ולכן שלא יבוא בקהל, ודווקא בדור השלישי אז הגר מתגלה כנגד יעקב שאינו עשו.