זרע שמשון חידוש 1 ולקחת מראשית כל פרי האדמה
| 27/8/2026
כתוב בפסוק ''ולקחת מראשית כל פרי האדמה'', פירש רש''י : מראשית ולא כל ראשית שאין כל הפירות חייבים בביכורים אלא שבעה המינים בלבד, נאמר כאן ארץ ונאמר בחומש דברים פרק ח' פסוק ח' ''ארץ חיטה ושעורה'', מה שם משבעת המינים אף כאן וכ'ו עד כאן לשונו.
ושאל הרא''ם : שאם כן למה לי פסוק שמראשית ולא כל ראשית, תלמד את זה מגזרה שווה מארץ ארץ וכ'ו שאין כל הפירות חייבים בביכורים אלא שבעת מינים בלבד, ועוד מה שונה כאן שדרשו מראשית ולא כל ראשית ?
למעט שלא יהיו כל האילנות חייבים בביכורים אלא מקצתם בלבד,
ומה שונה גבי חלה (חומש במדבר פרק טו פסוק כא) שדרש מראשית ולא כל ראשית ?
למעט שלא יעשה כל עיסתו חלה, כך גם נאמר שלא יעשה כל הראשית ביכורים,
ונדחק בהרבה בתירוצים עיין שם.
ולשיטתי נראה שכאן רש''י זכרונו לברכה לא היה יכול לפרש מראשית כמו למעלה גבי חלה שאם כן היה קשה מילת כל, מה רצה לומר כל פרי האדמה והלא מחמת הגזירה שווה אין כל הפירות חייבים בביכורים אלא משבעת מינים בלבד, ומה החידוש כל פרי ?
אלה ודאי צריך לומר שמשמיע לנו שעושה אדם כל שדהו ביכורים כמו ששנינו במסכת ביכורים בפרק ב, ומעכשיו מראשית שכאן לא ודאי כמראשית של חלה, שמיושב הדבר שם פירש מראשית כפשוטו שהאות מ ממעטת מקצתה ולא כולה, אבל כאן אי אפשר לפרש כך שכתוב אחריו כל, וכן הוא האמת שדיניהם לא שווים ששם אין אדם עושה כל עיסתו חלה וכאן עושה אדם כל שדהו ביכורים, ומשום כך הוצרכה הגזרה שווה, שאם לא הגזרה שווה הייתי מפרש מראשית שכאן כמראשית של חלה ומילת כל הייתי אומר שבא לרבות כל מיני האילנות, אבל עכשיו שבא לגזירה שווה אי אפשר לומר כן כמו שאמרנו,
וזהו כוונת רשי עליו השלום : מראשית על כורחך צריך לומר שבא למעט שאר המינים ולא כמו מראשית הכתוב בחלה והיינו מכח הגזרה שווה מארץ ארץ, ואם תאמר אם כן מראשית למה לי ?
יש לומר שבא להשמיענו שאף עיטור הביכורים אינו אלא משבעת המינים כסברת רבי עקיבא במשנה שהלכה כמוהו.
החידוש הוקדש:
להצלחה בכל למכלוף מיכאל בן אסתר ואודליה בת אנט חנה
דיונים - תשובות ותגובות (0)
