אל לו לאדם להיותו :"ישות מכרעת לבדו בכל או כל הזמן....
נכתב על ידי משה אהרון | 9/10/2026
בס"ד.
אל לו לאדם להיותו :"ישות הכרעת אך לבדו בכל וכל הזמן.
------------------------------------------------------------------------
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ. יט וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה, כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה־יִּקְרָא־לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ. כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל־הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא־מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. כא וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל־הָאָדָם. כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה־זֹּאת. כד עַל־כֵּן, יַעֲזָב־אִישׁ, אֶת־אָבִיו, וְאֶת־אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
היותו של האדם :"לבדו" כל הזמן .גם במובן של :"ישות מחליטה או מכרעת - הוא דבר לא טוב.
האדם זקוק תמיד גם ל"עזר" בדמות של האיפכא מסתברא.
גם אם על פניו הדבר נראה כ"נגדו" .
הצירוף : "עזר כנגדו", שהודבק לאישה הוא לא בכדי : שיש והזוגיות של "בשר אחד" מביאה לבשורה אחת....
והנה פעמים רבות , הולך לו האדם מתוסכל בכך שאין הוא חש בן חורין מוחלט לעצמו ולדעתו, שאין הוא יכול להחליט לבדו להיותו מבחינתו : "לבדו".
והנה באה התורה ורמזה לו לאדם צא מהתיסכול.....
הקב"ה בכוונת מכוון ברא כנגד - את הנגד התודעתי שיהא לך לבסוף - לעזר.
שלעיתים העזר לאדם הוא בהפוך במה שנראה לכתחילה - "כנגדו"......
הנה כי כן, "העזר כנגד האדם הוא למעשה : מנגנון האיפכא מסתברא. החוזר אליו כמראה מבני אדם אחרים.
וודאי מהאדם הקרוב אליו ביותר - בן זוגו או בת זוגו.....
הנה כי כן לעולם ישתדל האדם וודאי בהכרעות גורליות לא להיות לבדו בהחלטה או בהכרעה....
מנגד בביטו :"כנגדו", יש גם את הגוון השלילי : בדמות עצותיו של ה"נחש" שתמיד גם משתרבבות .
ולבסוף תמיד האדם נזקק גם לשוב ל"חשן [אותיות נחש] המשפט" לחוסנו כ"פרסונם" להשתדל להתמודד גם כנגד השפעותיו כאמור של ה"נחש". ....
אז יהיו שיגידו אז מה עושים ?.
פשוט הציווי : "לא טוב היות האדם לבדו".
הוא קודם לכל במובן הפיזי . אם עצת בן הזוג חלילה יכולה להוביל לאותה התוצאה של :"הנחש" כאמור .לכתחילה מצווה לקבלה גם אם היא במובן של : "כנגדו".
אם חלילה אי קבלתה תביא לתוצאה של :פרידה.
בבחינת : "היות האדם לבדו"
שגם בחשבון שמיים : מה שנראה כיום "נגד", יכול שיהא מחר בהפוך .
מנגד יש מצבים קיצוניים :
שיש לפרש את הציווי כאמור בהפוך גמור :
אם על דרך הכלל ותמיד לא טוב לו לאדם בזוגיות - מוטב לו שיהא "לבדו"
או יחפש :"בשר אחר" [בבחינת בשורה חדשה] .
כלומר : לשים נקודה אחרי המילים : "לא טוב היות האדם".
שכאמור אם חלילה לא טוב לו לאדם לאורך זמן רב בחיי הזוגיות .
אזיי , מוטב לו שיהא "לבדו".
ואכן בהמשך התורה מסדירה גם : גירושין וגיטין......
כשזוג מתגרש, משל נשמטת לבנה אחת מבניין עולמו של הקב"ה.
--------------------------------------------------------------------------
כשזוג היה מתגרש, היה המזבח בוכה עליו,
שמזבח סבל את הכל :חלבי דמים וכליון בשרים
ופרש של דשנים .
וכל כך שאמר . שמא הדבר יביא שלום ביניהם .
ובינם לבין בוראם ....
ומשכך, הכל כדאי....
והנה ,מני אז שהמזבח, איננו, כשזוג נפרד זה מזו .
הקב"ה הוא שבוכה ....
שהבורא חש כביכול בכישלון עולמו ....
משל נשמטת לבנה אחת מבניינו של עולם שברא.
וכשזוג משתדל לדלג על הקשיים ולהותיר את הקשר על כנו .
ובפרט כשיש ילדים בתווך
הקב"ה תוקע בתרועה של שמחה.
שזה נצחונו כבורא וכמזווג זיווגים...
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
