chiddush logo

קב ונקי - לפרשת השבוע (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי DL2000, 3/7/2015

 בס"ד

   לפרשת בלק

מי נתן לבלעם את האתון?
 )כב,כה( וַתֵּ רֶ א הָ ָאתוֹן אֶ ת מַ לְ אַ ְך ה' וַתִּ לָחֵּ ץ אֶ ל הַ קִּ יר וַתִּ לְ חַ ץ אֶ ת
רֶ גֶל בִּ לְ עָ ם אֶ ל הַ קִּ יר וַיֹסֶ ף לְ הַ כֹתָ ּה.
 במדרש תנחומא )בראשית פי"ג( עֵד הַ גַל הַ זֶּ ה, זֶּ ה שֶּ ָאמַ ר הַ כָּתּוב,
וַתִּ לְ חַ ץ אֶּ ת רֶּ גֶּל בִּ לְ עָּ ם אֶּ ל הַ קִּ יר )במדבר כב כה(. הַ גַל הּוא הַ קִּ יר. לְ פִּ י
שֶּ עָּ בַ ר בִּ לְ עָּ ם אֶּ ת הַ שְ בּועָּ ה שֶּ נִּשְ בַ ע לְ יַעֲקֹב, שֶּ נֶּאֱ מַ ר )בראשית לא,נב(
אִּ ם ֹלא תַ עֲבֹר אֶּ ת הַ גַל הַ זֶּ ה וְ אֶּ ת הַ מַ צֵ בָּ ה הַ זֹאת לְ רָּ עָּ ה, ּובִּ לְ עָּ ם זֶּ ה
1 לָּבָּ ן
, שֶּ נֶּאֱ מַ ר, אֲ רַ מִּ י אֹבֵ ד ָאבִּ י )דברים כו ה(, וְ עַ ל שֶּ בִּ קֵ ש לְ כַּלוֹת אֶּ ת
יִּ שְֹ רָּ אֵ ל נִּקְ רָּ א אֲ רַ מִּ י, שֶּ נֶּאֱ מַ ר, ּולְ כָּה זֹעֲמָּ ה יִּ שְֹ רָּ אֵ ל, לְ כְָּך נִּפְ רַ ע הַ קִּ יר
מִּ מֶּ נּו, לְ פִּ י שֶּ הּוא הָּ עֵ ד עַ ל הַ שְ בּועָּ ה, כְ דִּ כְ תִּ יב, יַד הָּ עֵ דִּ ים תִּ הְ יֶּה בוֹ
בָּ רִּ אשֹנָּה )דברים יז ז(.
 וכ"כ בתרגום יונתן )לעיל פסוק כד( "ויעמוד מלאך ה' בשביל צר
בין הכרמים, מקום שהקים יעקב ולבן גל ומצבה מכאן, ומצבה
מכאן, והשביעו שלא לעבור גבול זה להרע".
 ודבר נפלא מובא במדרש אגדה )לעיל פסוק כא(: אמרו חכמינו
ז"ל אותה אתון נבראה ביום השישי של בריאת העולם, ויעקב
נתן לו לבלעם זה האתון, כדי שלא יתן עצה רעה לפרעה שלא
יגזור רעה על בניו, ולא הועיל לו, אלא הוא נתן עצת הלבינים
לפרעה.
 וחשבתי ע"פ מדרש זה יש להוסיף שבלעם קיבל עונש מהקיר
)שהיה עשוי מאבנים( גם בשביל שעבר על השבועה, כמבואר לעיל,
וגם בשביל שנתן את עצת הלבינים לפרעה.
 ובזה יבואר מה שכתב רש"י )לעיל פסוק כד( גדר מזה וגדר מזה.
סתם גדר של אבנים הוא.

*********
איזה דיבורים דיבר שור ע"י כישוף בתקופת
החיד"א?
 )כב,כח( וַיִּ פְ תַ ח ה' אֶ ת פִּ י הָ ָאתוֹן וַתֹאמֶ ר לְ בִּ לְ עָ ם מֶ ה עָ שִּ יתִּ י לְ ָך
כִּ י הִּ כִּ יתַ נִּ י זֶה שָ ֹלש רְ גָלִּ ים.
 רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בפירושו אהבת יהונתן, שואל:
למה לא חרד בלעם מיד כאשר נפתח פי האתון.
 וכתב: זה יובן שנודע שיש מכשפים הקוסמים ומשביעים את
השד בגופן, ואז יפלו לארץ משוללי הדעת כמו חולי הנכפה
רחמנא ליצלן, והשד יגיד להם לפעמים עתידות מה שנודע לו,
אכן הם לא יבינו מה שיגיד להם השד, רק אחד יושב וכותב
דבריהם, כי הם אינם שומעים דבר בהיות שהם בעת ההיא
נעדרי החושים.
 וזהו היה ג"כ ענינו של בלעם שהיה נופל וגלוי עינים )במדבר
כד,ד( כמו אותם המנחשים הנזכרים למעלה שנופלים והשד מגיד
להם.
 אמנם בינם לבינו שהם משביעים השד בגופן מזמנים להם
סופר הכותב דברים עד כי יקיצו משנתם, ואז יגידו להם מה
שדברו.
 משא"כ בלעם גם רוח הלך שפי לבדו )שם כ"ג ג'( שלא היה
כבודו ליקה סופר, וזהו היה ענינו שהשביע השד באתונו להגיד
מתוכו עתידות והוא עצמו היה שומע מה שהאתון מדבר,
משא"כ אם ישביע השד בגופו אז יודע הסופר טעם שהוא יודע.
 ולפיכך כאשר נפתח פי האתון לא חרד, כי זהו דרכו כל הימים
תמיד ע"י כישוף השד באתונו ולכך בתחלת דמיונו סבר שגם
עכשיו יבוא הדבור מפאת הנ"ל, ע"כ.
 והנה בגמ' מגילה )ג.( אמרינן: גמירי )מסורת מאבותנו( שהשדים
אינם מוציאים שם שמים לבטלה.
 והחיד"א בס' פתח עינים, הקשה על זה: שבזמנינו העידו
מגידי אמת שרשע מכשף עשה ששור אחד ידבר חצי שעה בשם
ה' שישמעו לרשע, ומוכרח שהכריח לשד אחד שיכנס שם וידבר.
 וא"כ רואים שהשדים כן יכולים להוציא שם ה' לבטלה.
 ולכן כותב שנראה שמה שלא מוצאים שם שמים לבטלה, זה
רק כשהן בבחירתם, אך בכח השבעות וכישופים, שמכריחים
אותם לעשות כן, זה לא נחשב שם שמים לבטלה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
DL2000 (3/7/2015)
באיזה יום בשבוע יש קרירות יותר משאר הימים?
)כד,יז( אֶ רְ אֶ ּנּו וְ ֹלא עַ תָ ה אֲ שּורֶ ּנּו וְ ֹלא קָ רוֹב דָ רַ ְך כוֹכָב מִּ יַ עֲקֹב וְ קָ ם שֵּ בֶ ט
מִּ יִּ שְ רָ אֵּ ל ּומָ חַ ץ פַ אֲ תֵּ י מוָֹאב וְ קַ רְ קַ ר כָל בְ נֵּי שֵּ ת.
בעיון יעקב )יומא לה:( במעשה דהלל הזקן שבערב שבת בתקופת טבת
ירד עליו שלג ברום שלוש אמות.
מבאר מה שנאמר שם "וערב שבת היה", שע"פ רוב מתגבר הקרירות
בערב שבת.
ונתנו העולם סימן 'וקרקר כל בני שת'.
ופירוש הסימן שיש קרירות ביום שהוא שישי ]שיתא[ בשבוע.
ציורים לפרשת שבוע