chiddush logo

סיפורים על הרב אלישיב זצ"ל (2 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי DL2000, 12/7/2015

 בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּסְעוּדַת פּוּרִים
"קָשֶׁה לִי לְהִתְרַכֵּז בִּשְׁנֵי דְּבָרִים, גַּם בַּשִּׂיחָה עַצְמָהּ, וְגַם בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַשִּׂיחָה, עִם עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? הַאִם אֶפְגַּע בְּמִישֶׁהוּ? הַאִם אֶגְרֹם צַעַר לִיהוּדִי? לֹא וָלֹא!"

בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בְּיוֹם הַפּוּרִים, הָיָה מָרָן סוֹעֵד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל חֲתָנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי עַזְרִיאֵל אוֹיֶערְבָּךְ. סְעוּדַת הַפּוּרִים נִמְשְׁכָה שָׁעָה תְּמִימָה אַחַת. בְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה יָשַׁב מָרָן בְּחֶבְרַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּבְמַחֲצִית הַשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת וּנְהִירָה הֲמוֹנִית הֵחֵלָּה. הֲמוֹנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ, לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנָיו שֶׁל מָרָן, לְשַׂמְּחוֹ וְלִשְׂמֹחַ עִמּוֹ.

מִנְהָג זֶה הִתְחַדֵּשׁ אֵצֶל מָרָן בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת. וְאוּלָם, בְּשָׁנִים עָבָרוּ הָיָה מָרָן נוֹהֵג לָשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, וּלְקַבֵּל בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל מְאוֹת מְבִיאֵי מִשְׁלוֹחֵי הַמָּנוֹת.

פַּעַם הִתְעַנְיֵן אֶצְלוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, מַדּוּעַ וְלָמָּה שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ, וּמַדּוּעַ הֶעֱבִיר אֶת סְעוּדַת הַפּוּרִים לְבֵית חֲתָנוֹ, שָׁם קִבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל אוֹרְחָיו בְּמֶשֶׁךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה בִּלְבַד.

וְכָךְ הֱשִׁיבוֹ מָרָן: "אֵינֶנִּי אִישׁ צָעִיר, וּקְצָת קָשֶׁה לִי לָשֶׁבֶת זְמַן רַב לְיַד הַשֻּׁלְחָן".

הַתְּשׁוּבָה נִשְׁמְעָה מוּזָרָה בְּמִקְצָת, שֶׁהֲרֵי מָרָן יָשַׁב כִּמְעַט בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם לְיַד הַשֻּׁלְחָן, רָכוּן עַל גְּמָרָתוֹ הָאֲהוּבָה. מַדּוּעַ, אִם כֵּן, קָשֶׁה לוֹ לָשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחַן הַפּוּרִים בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת?

אֲבָל מָרָן הִסְבִּיר מִיָּד אֶת דְּבָרָיו, בְּהֶסְבֵּר נִפְלָא וּמְיֻחָד.

"בְּיוֹם הַפּוּרִים מַגִּיעִים לָשֶׁבֶת סְבִיב הַשֻּׁלְחָן אֲנָשִׁים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם רַבָּנִים חֲשׁוּבִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְרָאשֵׁי כּוֹלְלִים, אַבְרֵכִים וְדַיָּנִים. וַאֲנִי צָרִיךְ כָּל הַזְּמַן לְחַשְׁבֵּן, כַּמָּה שְׁנִיּוֹת דִּבַּרְתִּי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד".

"וּמַדּוּעַ?" הִמְשִׁיךְ מָרָן בְּהֶסְבֵּרוֹ, "מִשּׁוּם שֶׁאִם אֲדַבֵּר עִם רַב אֶחָד חֲצִי דַּקָּה, וְעִם חֲבֵרוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנִיּוֹת, עָלוּל חֲבֵרוֹ לַחֲשֹׁב שֶׁאֲנִי מְכַבֵּד אוֹתוֹ פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר אֶת הָרִאשׁוֹן. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ, אֲנִי צָרִיךְ לִזְכֹּר כַּמָּה זְמַן הִקְדַּשְׁתִּי לְכָל אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפְגַּע חָלִילָה אַף בְּאֶחָד".

"קָשֶׁה לִי לְהִתְרַכֵּז בִּשְׁנֵי דְּבָרִים, גַּם בַּשִּׂיחָה עַצְמָהּ, וְגַם בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַשִּׂיחָה, עִם עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? הַאִם אֶפְגַּע בְּמִישֶׁהוּ? הַאִם אֶגְרֹם צַעַר לִיהוּדִי? לֹא וָלֹא!"

"עָדִיף לִי לִהְיוֹת כָּאן, בְּבַיִת וָגַן, וּלְקַבֵּל אֶת הַצִּבּוּר בְּמֶשֶׁךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּן בִּפְגִיעָה בְּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ...".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (2)
DL2000 (15/7/2015)
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל- נולד בחודש ניסן בשנת 'ה תר"ע (1910) ב הומל שבליטא
(בלרוס) כבן יחיד להוריו לאחר כ- 17 שנות נישואין. בילדותו שימש כסופר של סבו, לאחר שעיניו
של הסב כהו. משפחתו ביקשה לעלות לארץ בשנת ה'תרפ"ד (1924) ו בעצת מרן ה'חפץ חיים '
זיע א" לצורך אישור עלייה והצורך להתאחד כמשפחה שינו את שם המשפחה ל"אלישיב" כשם
נעוריה של אמו ו . הם השתקע 'ב ו בתי נייטין ' שבשכונת 'מאה שערים ' בירושלים .

עוד בצעירותו ניכר כבעל כישרון נדיר, תפיסה מהירה וחדה ו בעל יז כרון מדהים. מתמיד. לאחר
עלייתו למד תורה באופן עצמאי ולא במסגרת ישיבתית, בבתי מדרש שונים בירושלים. לאחר מכן
למד בישיבת 'תורת חיים . ' משנת ה'ת"ש (1940) נמנה עם רבני ביה"מ "אהל תורה". כיהן במשך
שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב ביה"כ "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושל
(להמשך התגובה לחץ כאן )

DL2000 (12/7/2015)
לָדַעַת מָה לִשְׁמֹעַ, וּמָה לֹא לִשְׁמֹעַ!
בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, כַּאֲשֶׁר הָיָה מָרָן יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד, הָיְתָה הָאַלְמָנָה נוֹקֶשֶׁת עַל הַחַלּוֹן, כְּפִי שֶׁנָּהֲגָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. אוּלָם הַנְּקִישׁוֹת הָיוּ כֹּה עֲדִינוֹת, עַד שֶׁבְּנוֹתָיו שֶׁל מָרָן לֹא שָׁמְעוּ אוֹתָן.


כַּאֲשֶׁר הָיָה מָרָן מִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד, שׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ. גַּם אִם טְרַקְטוֹר כָּבֵד הָיָה עוֹבֵר בְּסָמוּךְ לוֹ, מָרָן לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ מְאוּמָה. קוֹלוֹ הַמָּתוֹק הָיָה מַמְשִׁיךְ לְהִתְנַגֵּן בַּחֲלַל הַחֶדֶר: "זָאגְט דִּי גְּמָרָא"... "כָּתוּב בַּגְּמָרָא"...

פַּעַם אַחַת הָיָה צֹרֶךְ לְהַחֲלִיף אֶת הַכִּיּוֹר בְּבֵיתוֹ. בַּעַל מִקְצוֹעַ הֻזְמַן אֶל הַבַּיִת, מַקְדֵּחָה גְּדוֹלָה וְאַרְגַּז כְּלֵי עֲבוֹדָה בְּיָדוֹ הָאַחַת, וְכִיּוֹר חָדָשׁ בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה.

הוּא נִכְנַס אֶל הַמִּטְ
(להמשך התגובה לחץ כאן )

ציורים לפרשת שבוע