"מכל אשר בחרבה מתו" (ז, כב)

רש"י כאן לומד מזה שהדגים לא מתו במבול. טעם הדבר ההוא, שהם לא חטאו.

נראה שהטעם לכך שהם לא חטאו, ורק בעלי החיים שביבשה חטאו, הוא זה: הכל מתחיל בזה שהאדמה חטאה בכך שבמקום "עץ פרי עושה פרי", הוציאה "עץ עושה פרי"  (בראשית רבה פרשה ה, ט). בעלי החיים והאדם נבראו מן הארץ (כמו שכתוב לעיל ב,ז, לגבי האדם, ולעיל ב, יט, לגבי הבהמות והחיות), והם קיבלו ממנה את הזוהמה של החטא שלה (כמו שכתבנו לעיל א, כז, ולעיל ב, כג, ולעיל ו, ו), כרמוז בפסוק "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (ו,יא). לעומת זאת, הדגים נבראו מן המים, כמו שכתוב "ישרצו המים שרץ נפש חיה" (א, כ), ולכן לא קיבלו מזוהמת הארץ, ולכן הם לא חטאו.

העובדה שהדגים לא מתו יכולה לשמש תשובה לשאלה, מדוע ה' העניש את האנושות אז במבול מים ולא בדרך אחרת, כגון במהפכת אש וגפרית כמו שעשה לסדום ועמורה, או בדרך אחרת? התשובה היא, שה' רצה שהדגים לא ימותו, ומבול אינו הורג דגים.

זאת ועוד: ה' הביא מבול מים, כדי להראות ליצורי היבשה שהדגים אינם נענשים מפני שלא חטאו, וזה מוכיח שהחטא אינו דבר הכרחי, ואם כן גם הם היו יכולים להישמר מחטא, והם נענשים על שלא נמנעו מהחטא.

סיבה נוספת שה' הביא דוקא מבול, היא שיש למים כח לטהר, בטבילה.