"ויאמר י-הוה אל-משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל-המפתים אשר-שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את-לבו ולא ישלח את-העם"

    עצת ה': אל תחשוש מפני העתיד אלא עסוק בשינון התורה שלמדת. ואי אפשר לעסוק בתורה אלא ביישוב הדעת. “ראה" – שיהיה הכל כל-כך ברור וידוע לך, כאילו שאתה רואה אותו לפניך ממש.

הלימוד עבונו: לקיים תמיד "בלכתך בדרך" בלי להתפחד כלל וגם שנדמה שלא מצליח לנו דבר (שהרי ה' מחזק את לב פרעה) יש להמשיך ולעשות את מלאכתנו, כי ה' ציווה לעשותה, ולא לטעות ולתלות העשייה רק בהצלחה הנראית ואז אם חלילה התוצאה לא נראית מוצלחת, עלולים להתייאש מהעשייה ולחדול.

וכן "ראה כל המופתים" – להיות רגיל לילך בתודה והודאה, ולהודות בפרוט על כל הטובות שה' עשה איתנו בכלליות ובפרטיות, הן לכלל ישראל והן לכל אחד בפרטיות (ברוח הלכות הודאה הלכה ו, עיין שם)