אחד הדברים התמוהים  בפרשת השבוע  הוא,  כיצד  במשך  תקופה כה  ממושכת, לא  הבין  ולא  הבחין יצחק אבינו, ברשעות של עשו,  כדברי הרמב"ן  "כי לא היה עשו  רשע בעיני אביו",  ויותר מזה- לא העריך  מספיק   את התמימות  ואת היושר  של יעקב,  שפרש לבתי מדרשיות,  ובמקום לברך את יעקב-  החליט  לברך את עשו ?

ונראה לומר, שיצחק ראה  את  הצדדים  הטובים  שיש בעשו,  כגון-  מצוות  ישוב  ארץ  ישראל  ומצות  כבוד  אב  ואם,  ועוד מצינו   צד  חיובי  בעשו,  כתוב  "וירץ עשו לקראתו  ויחבקהו  ויפול על  צואריו  וישקהו ויבכו",  ופרש רש"י  "נתגלגלו רחמיו  כשראהו משתחווה  כל  ההשתחואות  הללו".

וכן  ב-  לג, יב,  נאמר  ברש"י   "עשו אמר ליעקב  ניסע מכאן ונלך, טובה זו אעשה לך  שאאריך ימי  מהלכי ללכת לאט  כאשר אתה צריך, וזהו לנגדך",    ועוד ויתור   של  עשו  ליעקב   "ויקח עשו את נשיו  ואת כל  קנינו  אשר רכש בארץ כנען  וילך אל ארץ  מפני יעקב אחיו  כי היה רכושם  רב  משבת יחדו".  (לו, ו)

וכן  בבראשית  רבה  מובאים  דברים  חיובים על עשו  "מחלת-שמחל לו  הקב"ה על עונותיו,  בשמת-שנתבשמה  דעתו עליו".

יצחק ראה את  הצדדים החיובים  שבעשו,  וזה  הטעה  אותו,    משום שלמרות  שהיו  כמה  צדדים  חיובים  בעשו-  בודאי  שהסך  הכולל  של  האישיות  שלו  זו  אישיות  שלילית,  ואכן מצינו   שיצחק   נענש   על  היחס  החיובי  שלו   לעשו,  וכמו שמובא  "משום דאסתכל בעשו  ותכהינה  עיניו מראות",  "ע"י  שהצדיק את הרשע  כהו עיניו".