חלום זה התקיים באופן חלקי: אחי יוסף השתחוו אליו כשבאו למצרים לקנות אוכל (מב, ו), אבל יעקב לא השתחווה[1]. מדוע התקיים רק באופן חלקי?

נראה שהסיבה היא כדברי התלמוד (ברכות נה ע"ב): "כל החלומות  הולכים אחר הפה", כלומר, אופן ההתגשמות של חלום תלוי בצורה שפתרו אותו שומעיו.

האחים פירשו את החלום כך שהם ישתחוו לו, כמו שאמרו על החלום הראשון "המלוך תמלוך עלינו" (לז, ח). לעומת זאת, יעקב שאל "הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה?", מתוך מגמה להראות שהפירוש הזה לא ייתכן, שהרי אמו של יוסף, רחל, כבר מתה. יש בכך תוכחה מצד יעקב כלפי האחים, שהם פירשו אותו בדרך לא נכונה, והיו צריכים  לדון את יוסף לכף זכות, ולפרש את החלום אחרת. זו דוגמה לכך שמי שדן את חברו לכף זכות לא רק נוהג במידת החסד, אלא אף מגיע לבירור האמת.

לכן לגבי האחים, החלום התקיים כפי שהם פירשו אותו, ויוסף אף דאג לכך שהחלום יתקיים כך, שהם ישתחוו לו; ואילו לגבי יעקב, החלום לא התקיים כפי שהאחים פירשו מפני שהוא דחה פירוש זה.

במבט לאחור, נראה שהפירוש הנכון של החלום הוא שההשתחוואה של השמש והירח ליוסף מסמלת את כניעת הטבע (שגרמי השמים הם מייצגיו הבולטים) ליוסף, היינו כניעת הרעב המיועד, להכנות שעשה יוסף נגדו; והשתחוואת הכוכבים מסמלת את כוחו של יוסף לנבא את העתיד, ולהשתמש בידיעה זו כדי לשנות את העתיד - יוסף הוא "מעל" הכוכבים, מעל אסטרולוגים רגילים שרק מנבאים את העתיד על פי הכוכבים; ועוד, שיוסף הוא  מעל הגורל שבדרך כלל נקבע ע"י הכוכבים, מפני שה' שומר עליו מכל זה.

דבר דומה כתבתי לגבי החלום הראשון של יוסף - ראה https://www.shoresh.org.il/hidush/hidush.asp?id=1105.

יש ראיה לפירוש זה מהזוהר: "וְאִיהוּ אוֹדַע לְהוּ הַהוּא חֶלְמָא, דְּאִלְמָלֵא אִינוּן דְּאַהֲפָכוּ לֵיהּ לְגַוְונָא אָחֳרָא, הָכִי אִתְקְיַּים". ומפרש בפירוש הסולם: "והוא הודיע להם את החלום, ואלמלא הם, שהפכו את החלום לדבר אחר, היה החלום מתקיים"[2].

בסיכום, הפירוש האמיתי של חלומות אינו הפירוש שאחי יוסף פירשו; ובכל זאת הפירוש של האחים התגשם לגביהם (ולא לגבי יעקב) מפני ש"כל החלומות הולכים אחר הפה". אילו אחי יוסף היו דנים אותו לכף זכות, היו מגיעים לפירוש האמיתי של החלומות, ולא היו צריכים להשתחוות ליוסף, ואולי כל ההיסטוריה של עם ישראל היה משתנה.