לקט מביאור שד"ל לתורה - פרשות תזריע ומצורע
נכתב על ידי אורן מס, 28/4/2017
לקט מביאור שד"ל לתורה – פרשת תזריע – מצורע
תזריע
יב,ב: וטמאה שבעת ימים: מה כוונת התורה בטומאה וטהרה: שד"ל: "ראיתי לחוות דעתי בקצרה על כל ענייני טומאה וטהרה ... נראה לי כי שינוי מראה העור היה לפי מחשבת הקדמונים סימן גערת האל, והצרוע היה לדעתם נגוע מוכה אלוהים לעונש איזה עוון חמור שיש בו (וכן נגע הבגד והבית) ... ולהיות כל זה מסייע לאמונת ההשגחה והשכר והעונש מאת האלוהים, קיימה התורה האמונה הזאת וציוותה הרחקת המצורע ושריפת הבגד ונתיצת הבית אשר בהם הנגע, וההזאה וחיטוי הבית, וציוותה שיהיה הנרפא מן הצרעת מביא קרבן, כדי שמיד תסור ממנו גערת האל ונזיפתו, שהייתה מרחקת אותו מהתראות לפניו (מכניסה לבית המקדש), יבוא לבית ה' וייכנע לפניו, ויודה לו על שחזר וקירב אותו". הבנתי שטומאה היא איסור לבוא למקום קדוש, וטהרה היא ההתרה לבוא למקום קדוש.
ממשיך שד"ל במבוא לנושאים שבפרשות תזריע ומצורע: "תולעת השני הוא רמז לעוון, כי היו מציירים העוונות באדמימות ("אם יהיו חטאיכם כשנים", ישעיהו א,יח) על שם שפיכות דמים שהוא עוון שאין למעלה ממנו. והארז והאזוב הם רמז לגדול ולקטון ... דם הציפור השחוטה הוא רמז לניקוי גדול, כלומר לניקוי מחטא גדול ... והמים החיים הם סימן לניקוי קטן, כלומר מחטא קל ... וקרוב לעניין המצורע – עניין הנידה והזב והזבה והיולדת, כי כל אלה כנזופים למקום ... היולדת הייתה צריכה כפרה ... כדי לבקש שלא תמות בשעת לידתה (העמידה עצמה בסכנה, מרצונה)... הזאת מי חטאת היא רמז להסרת החטא ... והאפר הוא סימן לביטול העוון". למדנו משד"ל שעבודת הכהנים בעניין הטמאים והמצורעים והזבים היא סמלית, הבאה לאפשר למיטהר להרגיש רצוי לפני ה'.
יג,ג: וביום השמיני ימול: מדוע דווקא ביום השמיני? שד"ל: "בשבעת הימים הראשונים האם טמאה טומאה חמורה כטומאת הנידה, ורצה ה' שלא יהיה הילד נימול עד שתהיה אמו טהורה ... שביום שתטהר היולדת מטומאתה יטהר גם הילד על ידי המילה". טהרת הילד אינה שלימה בלי טהרת אמו. מעניין.
יג,מח: או בשתי או בערב: מהו 'שתי'? שד"ל: "לשון יסוד (שתות) שהוא העיקר באריגה, ובו מערבים הערב". מילון אבן שושן: :חוטי האורך שלתוכם אורגים את חוטי הרוחב (הערב)". למדנו שיסוד העולם (התשתית היסודית) מכוון לאורך, משמים לארץ.
מצורע
יד,לז: שקערורות ירקרקות: מהו 'שקערורות'? שד"ל: "גומות, והוא משורש קע"ר, והנה נגעי הבתים נקראים כך להיותם כעין גומות, ואחר כך מפרש שמריאהן שפל מן הקיר". קעור – עגול כלפי השקע (לעומת קמור – עגול כלפי הרום).
שבת שלום, שבת של טהרה וזכות כניסה לבית המקדש בפועל, טהרה עם משפחתנו הקרובה, אבחנה בין עיקר ויסודי לטפל ומעורב, בענווה כשקע נגוע המצפה לתיקונו, אורן, בן וכו'.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
