chiddush logo

תורה למעשה – פרשת כי תצא

נכתב על ידי אורן מס, 1/9/2017

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

  תורה למעשה – כי תצא


דברים כא,יב: והבאתה אל תוך ביתך: תורה למעשה: אישה נוכריה שנשבתה במלחמה, שאדם רוצה לקחתה לו לאישה, עליו להביאה לביתו, לגלח את ראשה ולגזור את ציפורניה, ולאפשר לה לבכות את אובדן הוריה במשך חודש. לאחר מכן האדם שלקחה לביתו יוכל לבעול אותה ולקחתה להיות אשתו. אם האדם יחליט שאינו חפץ בה – ישלחנה לחופשי בלא תמורה.

 

דברים כא,טז: לא יוכל לבכר את בן האהובה: תורה למעשה: בכור הבנים יורש מאביו פי שניים משאר אחיו הזכרים, אף אם הבן הבכור נולד מאישה שנואה, ויש לו בנים מאישה אהובה. האב אינו יכול לשנות את חוק ההורשה, לפיו הבן הבכור יורש פי שניים מיתר אחיו.

 

דברים כא,יט: ותפשו בו אביו ואמו: תורה למעשה: הורי בן שבאופן תמידי (סורר ומורה) אינו מציית להוריו, ואינו מוכן לחזור לדרך הישר אף שנענש קשות ('ויסרו אותו, ולא ישמע אליהם') חייבים לאחוז בו בכוח (ותפשו) ולהביאו לבית הדין שבעירו, להעיד על כך שאינו מציית להם בשום אופן, וגם אוכל בפראות ומשתכר (זולל וסובא). לאחר שיִפָּסק דינו, כל אנשי העיר ירגמו את הבן באבנים, ויביאו למותו.

 

דברים כא,כב: ותלית אותו על עץ: תורה למעשה: איש שהומת על ידי בית דין, יש לתלות את נבלתו על עץ ביום, ולקברו עוד בטרם ירד הלילה (לא תלין).

 

דברים כב,א: השב תשיבם לאחיך: תורה למעשה: יש להשיב כל אבדה (כגון חיה, בגד, או אבדה אחרת) השייכת לבן עמך (אחיך) המוכַּר לך. אם אינו מוכַּר לך – אתה חייב (לא תוכל להתעלם) להביאה לביתך ותוכל להשתמש בה (והיה עמך) עד שיבוא בעל האבדה לדרשה, ואז תשיבנה לו.

 

דברים כב,ד: הקם תקים עמו: תורה למעשה: יש לסייע לבעל חמור או שור שנפלו בדרך מעומס המשא שעליהם, להקימם.

 

דברים כב,ה: לא יהיה כלי גבר על אשה: תורה למעשה: אסור שיהיה כלי של גברים בלבד על נשים, וגברים לא ילבשו בגדי נשים.

 

כב,ו: לא תקח האם על הבנים: תורה למעשה: אין לקחת גוזלים או ביצים מקן שנקרה לפניך בדרך, כל עוד האם רובצת על הגוזלים או הביצים, אלא יש לשלח את האם ואז לקחת את הגוזלים או הביצים.

 

דברים כב,ח: ועשית מעקה לגגך: תורה למעשה: יש להתקין מעקה יציב ובטוח על גג בית חדש.

 

דברים כב,ט: לא תזרע כרמך כלאים: תורה למעשה: אין לזרוע ערבוב של כמה מיני זרע שונים (כלאים) בכרם. איסור כלאים, דהיינו ערבוב, חל גם על חרישה בשור וחמור הקשורים יחד למחרשה (י), לבישת שעטנז, דהיינו בגד המכיל ערבוב של צמר ופשתים (יא). מותר לערבב צמר ופשתים בצורה של פתיל, המכונה ציצית (גדילים) בכל ארבע צדדי הבגד העליון המכסה את הגוף (יב).

 

דברים כב,טו: והוציאו את בתולי הנערה: תורה למעשה: הורי אישה, שבעלה הוציא לה שם רע וטען כי לא נישאה לו בהיותה בתולה, חייבים להוכיח שהיו לה בתולים. אם הוכיחו – בית הדין ייסר את הבעל (יח), וכן חייב הבעל לשלם לאבי האישה קנס כספי של מאה מטבעות הנוהגות באותו זמן, ולא יוכל לגרשה לעולם (יט). אם הוכח שאכן לא היו לה בתולים – האישה תיסקל על ידי אנשי עירה בפתח ביתה, עד מותה (כא). אם איש ישכב עם אישה נשואה – יומתו שניהם (כב). גם אם האישה תהיה מאורשה לאיש אחר – והשכיבה הייתה בעיר – יומתו שניהם (כג-כד), אך אם היה זה בשדה – רק האיש יומת (כה-כז). אם האישה הייתה פנויה (לא מאורשה ולא נשואה), ישלם האיש לאבי האישה חמישים מטבעות כסף הנהוגות במדינה, ולא יוכל לגרשה עד עולם (כח-כט).

 

דברים כג,א: לא יקח איש את אשת אביו: תורה למעשה: איש לא ישא את אשת אביו, שאינה אמו (לאחר שאביו נפטר או לאחר שגירש אותה). איסור נישואין עם בת ישראל חל גם על פצוע באיברי המין שלו (ב), על ממזר (שנולד מהורים  אסורים זה על זו) (ג), על בן לעם עמון או מואב (אף שהתייהד, הצטרף לעם ישראל), וזאת עד דור עשירי מכניסת עם ישראל לארץ ישראל (ד). בן לעם אדום – אין לשנאו (ח), והוא יוכל, לאחר שיתייהד, לשאת ישראלית, וזאת לאחר שלושה דורות מכניסת העם לארץ (ט).

 

דברים כג,י: ונשמרת מכל דבר רע: תורה למעשה: יש להישמר בעת מלחמה מדברים רעים המביאים לטומאה, כגון קֶרי, המצריך רחצה במים והתנתקות מן המחנה למקום מסומן מראש (יד) עד לערב (יא-יג), וכן צואה, אותה יש לכסות בעפר באמצעות כלי מיוחד לכך (יתד)  שיהיה לכל לוחם, במקום המסומן שמחוץ למחנה (יד). יש לשמור על קדושת מחנה הלוחמים (טו).

 

דברים כג,טז: לא תסגיר עבד אל אדוניו: תורה למעשה: אין להסגיר עבד שברח מאדוניו, שהתאכזר אליו.

 

דברים כג,יח: לא תהיה קדֵשה מבנות ישראל: תורה למעשה: אישה ואיש ישראל לא יעסקו בזנות. זכר הזנות לא יובא למקדש לתשלום נדר (יט).

 

דברים כג,כ: לא תשיך לאחיך: תורה למעשה: אין לקחת מאחיך בן עמך  תוספת (ריבית) גבוהה (נשך) על הלוואה כספית או הלוואת מזון, אך כן ניתן לקחת ריבית גבוהה מנוכרי (כא).

 

דברים כג,כב: לא תאחר לשלמו: תורה למעשה: יש לשלם בהקדם נדר כספי לבית המקדש. עדיף שלא לנדור כלל (כג). הדבר אמור גם בכל הבטחה לה', אף בדיבור (מוצא שפתיך) (כד).

 

דברים כג,כה: ואל כליך לא תתן: תורה למעשה: אין לקחת אל מחוץ לכרם מענבי הכרם בו אתה עובד, אך מותר לאכול בכרם, אף עד לשובע. וכן העובד בשדה תבואה – יוכל לקטוף מעט בידיו לצרכיו במקום, אך לא הרבה,  בעזרת חרמש, ולא יקח אל מחוץ לשדה (כו).

 

דברים כד,א: וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה: תורה למעשה: אדם חייב לתת לתוך ידה של אשתו ספר כריתות (המכונה 'גט'), אם ברצונו לגרשה, ורק לאחר שנתן לה ישלחנה מביתו. במידה והאישה נישאה לאחר, וגם הוא גרש אותה ונתן ספר כריתות בידה ושלח אותה מביתו, או שהבעל השני נפטר, האישה לא תוכל יותר לחזור ולהינשא לבעלה הראשון (ד).

 

דברים כד,ה: כי יקח איש אשה חדשה, לא יצא בצבא: תורה למעשה: אדם שנשא אישה בפעם הראשונה (חדשה), אסור לו לשרת בצבא ולא לשום חובה ציבורית אחרת (ולא יעבור עליו לכל דבר) במשך שנה אחת, אלא יהיה פנוי לשמח את אשתו.

 

דברים כד,ו: לא יחבול רחיים ורכב: תורה למעשה: אין למשכן, בתמורה להלוואה, כלי עבודה הכרחיים ללווה (כגון ריחיים ורכב).

 

דברים כד,ז: גונב נפש מאחיו ... ומכרו  ומת הגנב ההוא: תורה למעשה: יש להמית אדם שגנב איש מישראל, גרם לו רעה (התעמר בו) ומכרו לעבדות אצל אחר.

 

דברים כד,ח: השמר בנגע הצרעת: תורה למעשה: יש להישמר כאשר יופיעו סימני צרעת, ולהישמע להוראות הכהנים הלויים. יש לזכור את הצרעת שהביא ה' על מרים בדרך ביציאה ממצרים.

 

דברים כד,י: לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו: תורה למעשה: המלווה לא יכנס לביתו של הלווה בן-עמו (רעך) לגבות חוב כלשהו (משאת מאומה), אלא יעמוד מחוץ לבית והלווה יוציא אליו את החוב (יא). אם הלווה עני, יש להחזיר לו את משכונו הנחוץ לו ללילה, מדי ערב (יג).

 

דברים כד,יד: לא תעשוק שכיר, עני ואביון: תורה למעשה: אין להשהות שכר יומי שנקבע לשכיר או לעני, מעבר לשקיעת החמה, בין אם הוא בן-עמך ובין אם הוא נוכרי הגר בעירך (טו).

 

דברים כד,טז: לא יומתו אבות על בנים: תורה למעשה: אסור לדון למוות אדם על חטא של קרוב משפחה (אב או בן), אלא כל אדם ידון למוות על חטאו בלבד. אין להטות משפט לטובת גר ויתום או לרעתם, ולא למשכן בגד של אלמנה (יז). יש לזכור כי היינו עבדים במצרים, וה' הצילנו משם.

 

דברים כד,יט: ושכחת עומר בשדה  לא תשוב לקחתו: תורה למעשה: אין לחזור ולאסוף תבואה שנשכחה בשדה, ולא לחבוט את הזיתים בחלק העליון (לא תפאר) של עץ הזית (כ), ולא לאסוף את הענבים שנפלו מהבציר בכרמך (כא), אלא יש להשאירם לגר, ליתום ולאלמנה.

 

דברים כה,ב: והפילו השופט והכהו לפניו: תורה למעשה: אם שופט דן אדם למלקות, יכנו השופט בעצמו ומיד (ויכהו לפניו), אך לא יכה יותר מארבעים מלקות (ארבעים יכנו, לא יוסיף).

 

דברים כה,ד: לא תחסום שור בדישו: תורה למעשה: אין לחסום פיו של שור בעת שהוא מועבד בדיש.

 

דברים כה,ה: יבמהּ יבוא עליה: תורה למעשה: אדם חייב לשאת לאשה את גיסתו האלמנה (אשת אחיו שמת בלא בן), והבכור שתלד לו  יקרא בשם אחיו שמת (ו). אם היבם לא יחפוץ לשאתה לאישה, האישה חייבת לבוא לבית הדין בעיר ולספר שהיבם סרב, ובית הדין יוודא זאת עם היבם (ז-ח), ולחלוץ את נעלו של היבם לעיני הדיינים, לירוק בפניו, ולומר: 'ככה ייעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו' (ט). שם ביתו של היבם יוסב ל'בית חלוץ הנעל' (י).

 

דברים כה,יב: וקצותה את כפה: תורה למעשה: יש לחתוך את ידה של אישה ששלחה ידה לאברי המין של איש, אשר נאבק עם בעלה, במטרה להציל את בעלה.

 

דברים כה,יג: לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן: תורה למעשה: יש לנהוג במסחר ביושר ולא לרמות כלל בצורה של משקל שונה (אבן ואבן).

 

דברים כה,יז: זכור את אשר עשה לך עמלק: תורה למעשה: יש לזכור את מעשי עם עמלק לעם ישראל בדרך ממצרים. יש להשמיד (תמחה) את עמלק לכשננחל את הארץ ונשב במנוחה ובבטחה מכל אויב (אויביך מסביב) (יט).

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה