chiddush logo

מרה אילים ומדבר סין

נכתב על ידי יניב, 18/1/2018

"ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים. ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים. וילינו [וילונו] כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר" וגו' (שמות טו,כז-טז,ב). '"שתים עשרה עינות מים" - כנגד י"ב שבטים נזדמנו להם. "ושבעים תמרים" - כנגד שבעים זקנים' (רש"י). באילם קיבלו בנ"י אוכל ומים כנגד מעלתם, שזהו 12 מעיינות ו70 תמרים כנגד השבטים והזקנים. לפני זה היו במרה, שם מצאו מים שלא היו ראויים לשתיה (שמות טו,כג) והמים תוקנו ע"י השלכת העץ ע"י משה כמו שהצטווה ע"י ה', ושם הצטוו על עשרה מצוות: 'והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה. שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם' וכו' (סנהדרין נו,ב). שזה היה כעין הקדמה למתן תורה, שמתחילים לקבל מצוות במדבר. לכן עשר מצוות כרמז לעשרת הדברות. לכן תוקנו המים כעין שע"י התורה אנו מתקנים את העולם. לכן זה נעשה בתיקון ומים, שהתורה נמשלה למים, וכך באים לתקן את הדעות והמעשים בעולם. דרך שמירת התורה ותיקון העולם, גם הייסורים של העולם, שבאים מגשמיות העולם הרע (שלכן נענשים, בשל קשר לחטא) בדלים ממנו, לכן זה נרמז במרה: 'אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו... אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, שנאמר (שמות טו, כו) "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך"' (ברכות ה,א). שבמרה תוקנו המים, וכך גם מתוקן העולם, ולכן הייסורים בדלים ממנו. בנ"י הולכים לקראת מתן תורה, לכן נרמז גם בהליכתם, שזהו שעד ים סוף הלכו שבעה ימים, ומים סוף עד מרה הלכו שלושה ימים (שמות טו,כב). כך במרה קיבלו שבע מצוות בני נוח (כנגד שבעת הימים עד ים סוף) ועוד שלושה (כנגד עד מרה). משם המשיכו לאילם, במעמד של באים לקראת מתן תורה, ולכן אז כבר ניתן להם מעיינות מים ותמרים כנגד מעלתם בקודש. ואף שם המקום אילם, כרומז לכוח, כעין 'אלים' ("אילם" אותיות אלים) שזה מבטא כוח, ואף מבטא את הליכתם לקראת מתן תורה שם היו בדרגה של מלאכים: 'דתניא רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון"' (ע"ז ה,א). משם המשיכו ללכת למדבר סין והגיעו לשם חודש אחרי יציאת מצרים (שהיה ב-טו ניסן): "ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים", שגם זה לקראת מתן תורה (ולכן מודגש "ובין סיני") ולכן היו צריכים לעלות בדרגה, ולכן היה ראוי לקבל את המן, שעכשיו נגמר להם המצות שהוציאו ממצרים, וה' היה נותן להם את המן (שוודאי לא היה נותן להם למות ברעב). אלא שזה (המן) בא מכוח הקדושה, שהמן הוא אוכל שמימי, ולכן צריך לבא מכוח שבת קודש שמשפיע שפע לכל השבוע, וכך יזכו לאוכל קודש. לכן זה היה בשבת: 'ואותו היום שבת היה, דכתיב (שמות טז, ז) "ובקר וראיתם את כבוד ה'" וכתיב (שמות טז, כו) "ששת ימים תלקטוהו"' (שבת פז,ב). וזה חודש מיציאת מצרים, עין דרגה חדשה, כחודש חדש (ובאמצע חודש שירח בשיאו) שכך עכשיו עולים לדרגה עליונה כעין מלאכים (לקראת מתן תורה). אולם בנ"י במקום שיתגברו ויעלו בקודש, הפכו זאת לתלונה נגד הקב"ה. נראה שלכן נכתב "וילינו" במקום "וילונו" (בקרי), לרמז על חילוף ו' ו-י'. כיון שקודם נאמר שבאו "אלימה", ומובא: 'דתניא ר' נחמיה אומר: כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה, הטיל לה הכתוב ה"א בסופה. ותנא דבי רבי ישמעאל כגון: אלים (שמות טו, כז) "אלימה"' וכו' (יבמות יג,ב) שזה מהצד הדקדוקי, אולם אולי בא גם לרמז שהתורה בכוונה בחרה לומר "אלימה" ולא 'לאילם', כדי לרמז על האותיות ל' ו-ה', כעין שעכשיו בנ"י עולים בקדושה, וקרובים להיות צדיקים גמורים, שהם כמעט כאותם ל"ו צדיקים, כיון שהולכים לקראת מתן תורה שם יקבלו פני השכינה, כמו הל"ו צדיקים: 'אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר "אשרי כל חוכי לו" לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו' (סנהדרין צז,ב). לכן באלים נרמז על 'לה', והיו עכשיו צריכים להתעלות עוד אלא שנפלו והתלוננו, במקום להתאזר באמונה. לכן עכשיו נרמז על ו' ו-י' כעין רמז שהיו בנ"י צריכים כעין להתעלות לאות ו' (במקום לה-לו) אלא שנפלו, והתלוננו על משה ואהרן שהם בדרגת "ונחנו מה" כעין רמז עליה בי' (10), מ'לה' ל-'מה' (ולכן סמוך לזה שוב "תלינו" "תלונו". ואף מתחלף בקרי וכתיב בין "וילינו" ו"תלינו" שכאן התחלף הו' וכאן התחלף הי', כמקשר ביניהם). שמשה כעין רמז להם שהיו צריכים להיות בענוה גדולה, וכך היו נשארים באמונה, ועולים בקדושה כראוי. גם נרמז שנפלו בעלייתם בקודש לקראת מתן תורה, לכן הי' כעין עשרת הדברות, מתארכת ל-ו', כעין יורדת-נופלת למטה (שההבדל [הגרפי] בין האות י' ל-ו' הוא ההמשך כלפי מטה). אולי אף נרמז באות ו' כנגד ששה סדרי משנה, התושב"ע, שזה החלק של בנ"י, שבא לומר שנפלו בנ"י בעלייתם בקודש. לכן בתלונה השתנה הכתיב ל-י' ("וילינו") רמז שפוגמים בקשרם לתורה (י' דברות), ובדברי משה השתנה הכתיב ל-ו' ("תלונו עלינו") לומר שהם בענוה כראוי, ולכן מתעלים ומתחברים דרך חלק התשוב"ע שבהם (שבכתיב זה ו') לתורה שבכתב (י' דברות), לכן משה עלה לקבל את התורה, ואהרן היה משרת במשכן, שבמעמדם עם המשכן נמשכה נתינת התורה – למעשה. ואף בסדר הלימוד אהרן היה אחרי משה [שמשה לימדו ראשון, והוא המלמד אחרי משה]).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע