chiddush logo

הפטרת מטות מסעי

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 1/8/2018

 כ' אב תשע"ח  
בנתיבות הרואים 

לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

אשכנזים וספרדים: ירמיהו ב' (ד'-כ"ח סיום חילוקי מנהגים) שִׁמְע֥וּ דְבַר־ה' בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכָֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל.


סיום ההפטרה: אשכנזים - מדלגים לפרק ג' וקוראים פסוק ד': הלוא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אתה. ספרדים - מדלגים לפרק ד' וקוראים פסוקים א'-ב': אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב...  תימנים - קוראים  חלק מהפטרת 'חזון'


פתיחה[1] כתב באהבת יהונתן לרב יהונתן אייבשיץ: אמר הגאון [נראה שכוונתו לגר"א] זצלה"ה טעם למה אנו מפטירין דש"ח [דברי (ירמיהו) שמעו (דבר ה') , חזון (ישעיהו)] קודם ט' באב. היות שחטאו ישראל בג' סרחוני עבירה והם: הראיה, והשמיעה, והדבור, שעפ"י השלשה האלה יוכל להשיג הבורא מצד ברואיו והם חטאו בשלשה אלה בדבור על עסקי לשון הרע, ובראיה ובשמיעה, לכך אנו מפטירין דש"ח. דברי ירמיהו  על עסקי דבור, שמעו על עסקי שמיעה, וחזון על עסקי ראייה מלשון 'חזית איש מהיר במלאכתו' [משלי כ"ב כ"ט] ואתי שפיר.  

 

תוכחת האדם מרעת עצמו

תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻֽׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּי־רַ֣ע וָמָ֔ר עָזְבֵ֖ךְ אֶת־ה' אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י ה' צְבָאֽוֹת (ירמיהו ב' י"ט) מבאר האזור אליהו הרב אליהו אב"ד וויסקיט (קרוב משפחה של ה'חוזה מלובלין') בהפטרתנו וזלה"ק: הענין בזה הנה האדם ההולך ישר ודבוק בחלקו חלק אלוק ממעל, אם חוטא ח"ו, אז תיכף ומיד לאחר החטא, לבו נוקפו ומתמרמר מאוד על אשר חטא, כמו שמצינו כתוב בדוד המלך ע"ה (שמואל-א' כ"ד) ויך לב דוד אותו וגו', היינו שלאחר עשייתו זו המעשה לבו נקפו ונתחרט מאוד מהמעשה שעשה. והענין בזה, כתיב (ויקרא ט"ז) אני ה' השוכן אתם  בתוך טומאתם, כי בלעדי כוחו יתברך, לא נמצא שום דבר. וא"כ אם אדם עושה איזה דבר לא טוב ח"ו, גם בזה נמצא כח ה' המחייהו בעת ההיא[2], וזה הכח שהיה אתו בעשיית הרע, זה הכח דופק בלבו לשוב אליו יתברך. זה תיסרך רעתך, היינו שהרע בעצמו מייסר אותו. ומשובותיך תוכחך, זהו בעצמו  שהלך בשובב לבו מוכיח אותו, מדוע הלכת בפריקת עול עד הנה?!  ומזה בעצמו יכול האדם להוודע ולראות עד היכן רע ומר עזיבת ה' יתברך. אבל אדם הירא חטא ניצול, ואינו צריך שהרע [יוכיחו וייסר אותו] ורק הדבור ה' השוכן בכל דבר זהו עומד תמיד נגד עיניו ומונע אותו מחטוא. זה וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י ה' צְבָאֽוֹת, 'נאום' הוא לשון דיבור, היינו שהפחד לאדם הוא מדבר ה'. יהי רצון שנזכה לירא מדבר ה' צבאות. עכ"ל האזור אליהו.


התוכחה  מהכהנים עפ"י גורל השעירים

הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה ה' (ירמיהו ב' ח') מבאר החיד"א בחומת אנך בפרקנו וזלה"ק: פירש הרב הגדול מהר"ר יוסף דוד ז"ל במה שאמרו ז"ל [ירושלמי יומא פ"ו ה"ג] דארבעים שנה קודם שחרב הבית היה גורל של שם ביום הכפורים עולה בשמאל,להורות כי מדת הדין גוברת על עוונם. וז"ש [וזה שנאמר] הכהנים לא אמרו איה ה', כלומר גורל של שם לא נתנו לב שאינו עולה בימין כימי קדם ועתה עולה בשמאל, והוא אות שהוא בכעס. עכ"ל החיד"א[3].


הלימוד הגדול הטוב מהתוכחה לדבקות ישראל בה' יתברך

בפנים יפות עה"ת[4] (פרשת עקב עה"כ (דברים י"א ט"ז) ועבדתם אלהים אחרים) כתב וזלה"ק: ... בילקוט (ח"א רמז תתס"ו בשם הספרי) שעושין את עובדיהם אחרים...לפי שאמר הכתוב (ירמיהו ב' י"א) הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל. נראה פירושו לפי מה שאמרו בילקוט (וספרי סוף פרשת שלח, וראה סנהדרין ק"ה ע"א) שבאו אליו [ליחזקאל הנביא] אנשים ואמרו אשה שגירשה בעלה, כלום יש לו עליה?! ואמר...אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם (יחזקאל כ' ל"ג). עניינו שכל האומות שהם תחת המזלות כדכתיב (ואתחנן ד' ט')אשר חלק ה' אלקיך [אותם] לכל העמים, אין הם אחדות עם השר שלהם, ויכולין לילך משר לשר אחר, מה שאין כן בישראל שהם תחת ה' יתברך ונשמתם היא חלק אלקי ממעל, אי אפשר להפטר מעבודתו יתברך, ואפילו בישראל משומד אמרו (סנהדרין מ"ד ע"א, טור יורה דעה קנ"ט) אעפ"י שחטא ישראל הוא[5]. וזהו שאמר ההימיר גוי אלהים, אעפ"י שיכול להמירו מפני שהמה לא אלהים, פירוש הם אינם חלק מן השר שלהם, אעפי"כ אין ממירין אותו, ועמי שהם חלק אלקי ממעל באחדותו האמיתי, ולא יועיל המרתו, כי לעולם הוא חבל נחלת ה' וזהו שאמר שעושין לעובדיהם אחרים, שאין להם אחדות עמהם, ויכולין להמיר .עכ"ל הפנים יפות.


ביאור על דרך הדרש לענין נטעתיך שורק

כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֙קְתִּי֙ מוֹסְרֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א אעבד אֶעֱב֑וֹר כִּ֣י עַֽל־כָּל־ גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֙חַת֙ כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה. וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שֹׂרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָכְרִיָּֽה (ירמיהו ב' כ'-כ"א) מפרש הרד"ק: שורק, הוא הגפן המשובח שבמיני הגפן...סורי הגפן הם הבדים [ענפים] הרעים שמסירים אותם מן הגפן, שאין בהם צורך...בספר שבט מישראל לתהלים (מזמור ב' ה') לרב ישראל יעקב הלוי (נדפס לראשונה תקל"ב) כתב: ופירש רש"י [...ומדרשו 'נטעתיך שורק' הוספתי לך על שבע מצוות של בני נח, שש מאות ושש כמנין שורק] ויש לתמוה מאי שייך המצוות לכאן?! ועוד דאמר 'סורי הגפן' והיה לו לומר סורי לגפן נכריה.

ונראה לפרש דהנה בתוספות (שבת פ"ח ע"א ד"ה כפה] מקשה אהא דכפה עליכם ההר. וא"ת הא אמרו מתחילה 'נעשה ונשמע' ויש לומר דשמא יחזרו בהן [ע"כ עפ"י התוספות]. והנה במדרש[6] איתא וזה לשונו, ידע הקב"ה שישראל יעברו עה"ת ולא יהיה להם תקומה ח"ו, לכן בכוונה כפה עליהם הר כדי שלא יוכל לבוא במשפט חזק עמהם, שיהא להם קצת 'מודעא'. וזה ידענו שהתורה נקראת גפן, ובמדרש [ראה ילקוט שמעוני ח"א רמז קמ"ו, וחולין צ"ב ע"ב] איתא והנה גפן זו תורה...אלא שאין כל התורה על ערך אחד, דהלא אמרו (ב"ק ל"ח ע"א) גוי שעוסק בתורה הרי הוא ככה"ג, ובמקום אחר (סנהדרין נ"ט ע"א) אמרו גוי שעוסק בתורה חייב מיתה, ומשני כאן בז' מצוות. א"כ גוי שעוסק בתורה חוץ מז' מצוות נהפך לו להיות גפן סדום ואשכולות מרורות למו, אבל ז'  מצוות נקרא 'גפן נכריה' כי הוא גפן טוב אף לעכו"ם. ובזה יובן אמר כי מעולם שברתי עולך נתקתי מוסרותיך, שאני בכוונה פתחתי מוסרותיך שאסרת ב'נעשה ונשמע' נתקתי שלא תהיו אסורים בחזקה ולא יועיל שום התנצלות על החטא, לכן נתקתי מוסרותיך בכפיית ההר שיהיה לכם 'מודעא'. ותאמרי לא אעבוד [בהערות המהדיר הנ"ל הפנה כי כאן יש כתיב אעבוד, והקרי אעבור, והפירוש עפ"י שניהם] מחמת המודעא הזאת פרקתם עול מעל צואריכם, ועל גבעה גבוה את צועה זונה, ללכת אחרי הבעלים לעבוד ע"ז. אבל הן לו יהי כדבריך, אין טענת המודעא כלל לענין ע"ז שהיא מז' מצוות. [כעת חוזר לדברי רש"י] וזה שאמר ואנכי נטעתיך שורק, הן תר"ו מצוות שעליהן מועלת טענת המודעא, ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה, שהן הז' מצוות הנקראים 'גפן נכריה' הלא עליהם אין מועלת טענת המודעא דהוי כמו תליוהו וזבין. [דבריו אלו מבוססים על מה שכתב לפני כן בפירושו לתהלים, שלא הובא כאן, עפ"י הגמרא (בבא בתרא מ"ז ע"ב) אמר רב הונא תליוהו וזבין, זביניה זבינא וכו'. סוגיה תוקפה ההלכתי של פעולת אדם שנעשית בכפיה, וכאן מביא כדרשה לענין כפיית ישראל לקבל את התורה] עכ"ל השבט מישראל לתהלים.     



[1] עריכת הגליון לקיים מצות בוראי יתברך. ולזכות ולרפואת אמי חוה בת לאה בתושח"י. לעילוי נשמות אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה, חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה) אשתו זהבה בת אליהו ובנם יצחק משה ז"ל. הרב חיים קלמן ב"ר נתן נטע (שלנגר) זצ"ל, הרבנית לביה (כהן) בת הרב פינחס (קהתי) ז"ל.

[2] תומר דבורה לרמ"ק (פרק א' ביאור 'מי א-ל כמוך') וזלה"ק: ...אין רגע שלא יהיה האדם נזון ומתקיים מכח עליון השופע עליו. והרי תמצא שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יהיה הוא באותו הרגע ממש שופע שפע קיומו ותנועת איבריו. ואם היות שהאדם חוטא בכח ההוא, לא מנעו ממנו כלל, אלא סובל הקב"ה עלבון כזה להיות משפיע בו כח תנועת איבריו...עכלה"ק.

[3] בבבלי (יומא ל"ט ע"א) תנו רבנן: ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין, מכאן ואילך - פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל. והיה לשון של זהורית מלבין, מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין. והיה נר מערבי דולק, מכאן ואילך פעמים דולק פעמים כבה. עכ"ל הגמרא. לכן הבאנו דוקא את הירושלמי.

[4] עריכת מראי מקומות למאמר זה, עפ"י פנים יפות, מהדורת הרב אברהם הכהן גראס שליט"א, ירושלים תשע"ו.

[5] סנהדרין מ"ד ע"א: חטא ישראל [יהושע ז' י"א] אמר רבי אבא בר זבדא: אף על פי שחטא - ישראל הוא. אמר רבי אבא: היינו דאמרי אינשי אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה, ואסא קרו ליה.

[6] בהערות המהדיר (מכון נצח יעקב ברוקלין תשע"א) כתב, לעת עתה לא מצאנו [עיין שמות רבה מ"ג ה'] אך בפירוש מטה אהרן להגדה לרב אהרן תאומים כתב: ראה ראיתי שהקב"ה ראה שיעשו את העגל ולא יהיה להם תירוץ, לכן כפה את ההר שיהיה להם מודעא רבא לאורייתא, עכ"ל. (יום הרצחו היה שבת קודש פרשת מטות ב' מנחם אב שנת ת"ן. פלאי ההשגחה שהובאו דבריו בגליון זה! ראה מתולדותיו במאמרים לפרשת מטות ד"ה בסוגיית הנדרים).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע