chiddush logo

המתנה בין בשר לחלב

נכתב על ידי גל גל, 7/8/2018

בס''ד              פרשת ראה: זמן המתנה בין בשר לחלב

פתיחה

בפרשת השבוע מובא הפסוק האוסר לבשל גדי בחלב אימו (יד, כא). כידוע, פסוק זה נכפל שלוש פעמים בתורה, וחז''ל (חולין קטו ע''ב) למדו מכך שלושה איסורים: א. איסור לבשל בשר בחלב. ב. איסור לאכול בשר בחלב שהתבשלו יחד. ג. איסור להינות מבשר זה (לתת לכלב וכדומה). נחלקו הראשונים, כיצד למנות את האיסורים:

א. הרס''ג (מלקות נח) מנה רק את הלאו של בישול בשר וחלב, שהוא האיסור המרכזי שממנו נובעים שאר האיסורים. ב. הרשב''ץ (זוהר הרקיע קצה – קצז) מנה שלושה לאוין שונים, אחד לאכילה, אחד לבישול ואחד להנאה. ג. הרמב''ם בגישה אמצעית (קפו - קפז), מנה את איסור האכילה ואיסור הבישול. איסור הנאה מבשר וחלב לשיטתו, כלול באיסור אכילה (שגם היא סוג של הנאה), ובלשונו:

''והמצווה הקפ"ו היא שהזהירנו מבשל בשר בחלב והוא אמרו יתעלה לא תבשל גדי בחלב אמו. ומי שבשלו לוקה ואף על פי שלא אכלו כמו שהתבאר במקומות מן התלמוד (מכות כא ב חולין קיד א): והמצווה הקפ"ז היא שהזהירנו מאכול בשר בחלב והוא אמרו גם כן לא תבשל גדי בחלב אמו פעם שניה. רוצה בו איסור אכילה.''

כל האיסורים שהוזכרו לעיל בדברי הפוסקים, מתייחסים לאכילת בשר בהמה בחלב, אך אכילת עוף בחלב מותרת מן התורה ונאסרה רק מדברי חכמים (ועיין בתוספות חולין קד ד''ה עוף ובב''ח יו''ד פז). גם הצורך להמתין בין אכילת בשר לחלב הוא מדרבנן, וזהו הנושא בו נעסוק הפעם - הדעות השונות בזמן ההפרדה בין אכילת בשר לחלב, והאם יש להמתין גם בין אכילת חלב לבשר.

המתנה בין בשר לחלב

אם כן כפי שראינו, מדברי חכמים יש להמתין בין אכילת בשר לחלב. נחלקו הראשונים כמה זמן יש לחכות בעקבות גמרות סותרות:

א. הגמרא הראשונה הנמצאת במסכת חולין (קה ע''א) מביאה את דבריו של מר עוקבא, שאמר על עצמו שהוא גרוע מאביו (חומץ בן יין), מכיוון שאביו לאחר שהיה אוכל בשר היה מחכה עשרים וארבע שעות ורק אז אוכל חלב, ואילו הוא לעומת זאת, כבר בסעודה הבאה אוכל חלב (בהמשך נראה איזה זמן הוא סעודה).

ב. להלכה נפסק כדעת מר עוקבא, שיש לחכות זמן של 'סעודה' כדי שיהיה מותר לאכול חלב, אך גם על פסיקה זו קשה מגמרא המופיעה עמוד קודם (קד ע''ב). הגמרא אומרת, שעוף וגבינה נאכלים 'באפיקורן', דהיינו מיד אחד אחרי השני. רואים שלא צריך לחכות כלל בין אכילת בשר לחלב!

מחלוקת הראשונים

נחלקו הראשונים כיצד ליישב את הסתירה בין הגמרות, כמו כן הם התייחסו לשאלה מהו זמן הסעודה שיש להמתין:

א. רבינו תם ובעל הלכות גדולות (קד ע''ב ד''ה עוף וגבינה) תירצו, שאם אדם אכל בשר ולא קינח את ידיו ושטף את פיו, עליו לחכות שיעור של סעודה בין האכילות, ועל כך דיבר מר עוקבא. כמה זמן זה סעודה? לשיטתם מספיק שאדם מפנה את הכלים של הסעודה שבה הוא אכל בשר, מברך ברכה אחרונה, ומיד הוא יכול לערוך שולחן מחדש ולאכול חלב וגבינה.

לעומת זאת כאשר אדם מקנח את ידיו משאריות הבשר ושטף את פיו, מותר לו לאכול בשר ואז חלב אפילו באותה סעודה, ועל כך דיברה הגמרא שמתירה לאכול בשר וחלב באפיקורן.

ב. התוספות (קה ע''א ד''ה לסעודתא) והראבי''ה (סימן אלף קח) פירשו, שכאשר מר עוקבא אמר שצריך לחכות בין סעודה לסעודה, מספיק שאדם מפנה את הכלים של הסעודה שבה הוא אכל בשר, מברך ברכה אחרונה, ומיד הוא יכול לערוך שולחן מחדש ולאכול חלב וגבינה, וכמו שיטת רבינו תם שראינו.

כיצד הם יישבו את דברי הגמרא הסוברת שמותר לאכול בשר וגבינה ביחד? לעיל ראינו שרבינו תם תירץ, שכאשר שוטפים את הפה מותר לאכול באותה סעודה ממש. הם לא קיבלו את דבריו ודחקו בדברי הגמרא, שאין כוונתה להתיר ממש אכילת בשר וחלב ביחד, אלא שמותר לאכול קודם גבינה ומיד אחר כך בשר (בניגוד לבשר ואז גבינה, שצריך לאכול בשתי סעודות).

ג. הרי''ף (לז ע''ב בדה''ר) והרמב''ם (מאכלות אסורות ט, כח) פירשו, שכאשר מר עוקבא אמר שצריך לחכות בין סעודה לסעודה, כוונתו שצריך לחכות כשש שעות בין אכילת בשר לחלב, כי זה משך הזמן שבין סעודה לסעודה.

כיצד יישבו את הגמרא הפוסקת, שמותר לאכול בשר וגבינה ביחד? הם סברו, שאין כוונת הגמרא להתיר ממש אכילת בשר וחלב ביחד, אלא שמותר לאכול קודם גבינה ומיד אחר כך בשר, וכמו שחילקו התוספות לעיל, ובלשון הרמב''ם:

''מי שאכל בשר, בין בשר בהמה בין בשר עוף, לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שיעור סעודה אחרת, והוא כמו שש שעות מפני הבשר של בין השיניים שאינו סר בקינוח, מי שאכל גבינה או חלב תחלה מותר לאכול אחריו בשר מיד.''

ד. הרמב''ן (קד ע''ב ד''ה עוף) והר''ן (לז ע''א בדה''ר) חילקו בין אכילת בשר בחלב, לבין אכילת עוף בחלב. כאשר מר עוקבא אמר שצריך לחכות בין אכילת בשר לחלב שיעור אכילת סעודה, הוא דיבר על אכילת בשר בהמה שנאסר מהתורה, ומשום כך החמירו בו. לעומת זאת כאשר אדם אוכל בשר עוף, שאסור לאכול אותו רק מדרבנן, התירו לאכול אותו אפילו ביחד עם חלב. 

להלכה

א. השולחן ערוך (יו''ד פט, א) פסק להלכה כדעת הרמב''ם, שצריך לחכות שש שעות בין בשר חלב (ועיין הערה[1]). ב. הרמ''א בעיקרון פסק כדעת התוספות, שמספיק לפנות את הכלים של הסעודה ומיד אפשר לאכול חלב (אם בירכו ברכת המזון), אך הוסיף, שבמקומו

נוהגים להחמיר ולשמור שעה בין בשר לחלב, ושעוד יותר טוב לשמור שש שעות בין בשר לחלב וכדעת הרמב''ם, ובלשונם:

''אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות. ואם יש בשר בין השינים, צריך להסירו. הגה (= רמ''א): ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות, רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון, מותר על ידי קנוח והדחה. והמנהג הפשוט במדינות אלו, להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת, ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר, אבל בלא ברכת המזון, לא מהני המתנת שעה... ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות.''

כפי שכתב הרמ''א טוב להחמיר ולשמור שש שעות, הסכמו איתו להלכה גם הש''ך (ס''ק ח) המהרש''ל (מובא בש''ך), וערוך השולחן (פט, ז). הם כתבו, שראוי לכל מי שיש בו ריח של תורה, להחמיר ולאכול חלב רק אחרי שש שעות מאכילת בשר.

ג. מנהג נוסף שמביא הדרכי תשובה (ס''ק א) בשם הספר מזמור לדוד, הוא לחכות שלוש שעות בין אכילת בשר לחלב. מה הסברא למנהג זה? אפשר אולי לומר, שמכיוון שבחורף הזמן בין ארוחת הבוקר לצהרים קצר (שלוש שעות), לכן יש לשמור את אותו המרחק, וכפי שראינו לעיל בדברי מר עוקבא, שיש להמתין שיעור סעודה (ועיין הערה[2]).

חולה, יולדת וקטנים

ישנם מקרים חריגים, שבהם כתבו הפוסקים שאין צורך להמתין שש שעות:

בעניין קטן, כפי שראינו בעבר (סוכות שנה א'), אסור להאכיל קטן באיסורים, כך שאין היתר לערבב בשר וחלב ולתת לתינוק לאכול, אך בכל אופן, כיוון שהרחקה בין בשר לחלב לא מהווה האכלת איסור ממש, אין צורך לתת לתינוק להמתין בין בשר לחלב. כאשר הילד גדל, עם השנים יש להרגילו להמתין בין בשר לחלב, וככל שהוא מתקרב לגיל בר מצווה, כך עליו לשמור עוד שעות.

כאשר מדובר בחולה, או ביולדת תוך כדי הזמן שהיא עדיין מרגישה חלשה מהלידה, כתבו החתם סופר (סי' עג), החכמת אדם (כלל מ, יג) והבן איש חי (שלח לך יא), שניתן להקל כדעת הרמ''א שראינו לעיל, ולשמור שעה אחת, כיוון שכל החובה להמתין בין בשר לחלב היא מדרבנן, כך שניתן להקל במקום הצורך.

ספק עבר הזמן

מה דינו של אדם המסתפק אם עברו מספר השעות שהוא מחכה בין בשר לחלב, האם הוא צריך לחכות עד שיעבור הזמן בוודאות?

א. בספר יד יהודה (ס''ק א) נקט להלכה, שמכיוון שמדובר בדבר שיש לו מתירים (כלומר שיהיה מצב, שבו שיהיה מותר לאכול חלב בלי פקפוק, ולא רק מספק), אסור לאדם המסתפק לאכול חלב ועליו לחכות שיעבור הזמן בוודאות.

ב. האחרונים דחו את דבריו על פי דברי הצל''ח שכתב, שלא שייך לומר דבר שיש לו מתירים כאשר אפשר ליהנות פעמיים, כלומר, אם נתיר לאדם שמסתפק לאכול עכשיו חלב, אז הוא יוכל לאכול חלב פעמיים, גם עכשיו, וגם אחרי שיעבור הזמן בוודאות. במקרה כזה לא שייך לומר דבר שיש לו מתירים, וכן הביא הדרכי תשובה (ס''ק ה) בשם השואל ומשיב.

חלב בבשר

עד כה עסקנו במקרים בהם אדם בשר או עוף, ולאחר מכן הוא רוצה לאכול חלב. מה יהיה הדין ההפך, דהיינו, האם אדם שאכל גבינה צריך לחכות ולא לאכול מיד בשר.

א. הגמרא בחולין (קד ע''ב) כותבת שמותר לאכול בשר מיד אחרי גבינה, אך היא מציבה מספר תנאים כדי למנוע מצב שבו יש ערבוב בשר וחלב, אותם מביא השולחן ערוך (יו''ד פט, ב), ובעקבותיו הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ו, ז):

''מסקנא דדינא שמעיקר הדין מותר לאכול בשר אחר גבינה, לאחר שיקנח פיו בפת וכיוצא בו, וידיח פיו במשקים, ויטול ידיו, או ינקה אותם היטב. ומי שנהג להחמיר על עצמו שלא לאכול בשר אחר גבינה אלא כעבור שעה או יותר, ויש לו צורך לבטל מנהגו, יעשה התרה על שלא אמר מתחלה שהוא נוהג כן בלי נדר, ואז יהיה מותר לו לאכול בשר אחר גבינה.''

ב. גם המהר''ם מרוטנבורג (תרטו) בתחילה סבר שאין צורך לחכות בין חלב לבשר, ואדרבה המחמיר בדבר זה נחשב כמין, מכיוון שהוא נוקט נגד דברי הגמרא. אך לאחר שפעם אחת הוא מצא גבינה בין שיניו גזר שכאשר אדם אוכל גבינה קשה (ששהתה ששה חודשים) עליו להמתין בין אכילתה לאכילת הבשר שש שעות, וכך פסק הרמ''א (אך כתב שהמקל ש לו על מי לסמוך).

גם הבן איש חי (פר' לך לך) כדרכו בפסיקה, מחמיר כשיטת הרמ''א, ולכן ההולכים בשיטתו צריכים להחמיר ולחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה ששהתה שישה חודשים, שעה על כל חודש שהגבינה שהתה. לשיטתו במידה והגבינה שהתה חודש אחד, יש לחכות שעות אחת, שתי חודשים – שעתיים, וכן על זה הדרך.

ג. יש לציין, שיש מקום  להחמיר לכולי עלמא בין אכילת גבינה או כל מוצר חלב שהוא לבשר מטעם אחר. על פי הזוהר אין לאכול גבינה ובשר באותה סעודה, מכיוון שהחלב מסמל את החסד והבשר את הדין, ואין לערבב בינהם. כך שהחוששים לדעת הזוהר עליהם להמתין כשעה בין אכילת מוצרי חלב לאכילת בשר, ובלשון הלבוש (שם, ב):

וכבר כתבתי בלבוש התכלת סימן קע"ג שכל זה הוא לפי הפוסקים המפורסמים, אבל לפי הדברי הזוהר שזכינו אליו בימינו, יש ליזהר שלא לאכול אפילו בשר עוף אחר גבינה בסעודה אחת, כי אם מסעודה לסעודה כמו בגבינה אחר בשר.''

יש שצמצמו את דברי הזוהר: הפרי חדש כתב שחומרת הזוהר מתייחסת רק לאדם שרוצה לאכול בשר אחר גבינה, ולא למי שרוצה לאכול עוף אחרי. כמו כן הש''ך כתב, שהזוהר אסר רק כאשר מדובר באותה סעודה ממש, אבל בסעודה אחרת - מותר.  

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת או בבקשה תעביר הלאה כדי שעוד אנשים ייקראו[3]...



[1] יש נוהגים לשמור חמש שעות וקצת. מנהג זה נובע מדברי הרמב''ם, שכתב שצריך לשמור כשש שעות, משמע שלא מדובר בשש שעות שלימות. כמו כן הרב רבינוביץ' (שיח נחום סי' מו) כתב, שמכיוון שפעם לא היו שעונים, בהכרח שאין הכוונה לשעות מדויקות, ומספיק לשמור חמש שעות וקצת. אמנם השולחן ערוך כתב בהלכותיו שש שעות, ולא כשש שעות כרמב''ם, מכל מקום העושה כך יש לו על מי לסמוך.

[2] האם אדם שאוכל כדור ויטמינים שיש בו חתיכות בשר, צריך לחכות שש שעות? בפשטות זה תלוי בטעם שצריך להמתין בין בשר לחלב: רש''י סבר, שצריך לחכות בין אכילת בשר לחלב, משום שנשאר שומן על השיניים. הרמב''ם חלק, וסבר שהטעם הוא, שנשאר בשר בין השיניים. לפי שני הטעמים הללו, אדם שאכל ויטמינים, לא צריך לחכות שש שעות, וכך פסק האגרות משה (יו''ד ב, כו).

 [3]מצאת טעות? נקודה לא ברורה? רוצה לקבל את הדף למייל להעביר גם למשפחה ולחברים? מוזמן לפנות: tora2338@gmail.com

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע