chiddush logo

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת משפטים

נכתב על ידי אורן מס, 18/2/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת משפטים

 

כא,ב: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם: מה בא ה' לרמוז לנו ולהדריכנו למען חיינו? אלשיך: "שני חלקי האדם ... הנפש ... הגוף ... רצה ה' לזכות את הנפש למען תסגל מצוות ומעשים טובים, להעלותה גם עלֹה אל האלוהים אשר נתנהּ ... על כן הכין לה ה' והִקנה לה עבד יעבוד עבודתם, הוא הגוף ... לסגל מצוות ... לעבוד עבודתו ... 'שש שנים' לבד הוא העבדות ... בעשור השביעי שהוא חיי האדם, אז 'ייצא לחופשי', כי במות הישראל הכשר אז הוא בחופשיותו באמת ... ומזה יישא אדם קל וחומר, כי אין לך אדם שאינו טורח על חיי העולם הזה רוב הימים". אם הבנתי נכון, נלמד מעניין העבד כי שש שנות העבדות הן הכנה לחופשיות של השנה השביעית, כפי שאדם חי 70 שנה, מהן טורח על המצוות 60 שנה, ואז זוכה בעשור השביעי לחיי עולם הבא נצחיים וטובים.

 

כב,ו: כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים, לִשְׁמֹר: מה רומז לנו ה' בעניין נתינת הכסף? אלשיך: "ירמוז לנו כי אם יעשיר איש – לא לו יהיה העושר ההוא, כי לה' הכסף ולו הזהב ... וזה מאמר הכתוב 'כי יתן איש' – זה הקב"ה, 'אל רעהו' – הוא איש הישראלי". ה' הוא הנותן לאדם את העושר, מכאן שהוא גם יכול לקחתו.

 

כב,ט: כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ-שׁוֹר אוֹ-שֶׂה, וְכָל-בְּהֵמָה—לִשְׁמֹר: מהו הרמז כאן? אלשיך: "'עתה ידבר על מי שייתן לו ה' בן או תלמיד, יחיד או רבים, או קהל עדת ישראל לרעות ולהנהיג". ה' הוא הנותן לאדם בנים ותלמידים וקהל להנהיג, ולא האדם בוחר לו אותם.

 

כב,כא-כב: כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן ... כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ: אלשיך: "שמא תאמר, האם לזולת שתי (שני) אלה אוכל לְעַנות? על כן בא ואמר: מה שייחדתי אלו (יתום ואלמנה) הוא להודיע, כי אם 'ענה תענה אותו' – כי עינויים כפול: א. העינוי אשר לכל אדם. ב. שזוכר כל אחד אשר חסר לו, שזו זוכרת מות אישהּ .. גם אני 'שמוע אשמע' – שתי שמיעות, על העינוי ועל הזכרת חסרונם". אסור לְעַנות אף אחד, אך על שני אלה – העוון כפול, ושמיעת ה' כפולה, ועונשו של המְעַנה יהיה כפול בהתאם.

 

כג,י-יב: וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; ... וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ ... שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר: אלשיך: "שמא תאמר, אולי עשיתי כן (מנוחת השבת) למען בני אדם היגעים שש שנים בחרישה וזריעה, למען ינוחו שנה אחת בשבע? לא כן הוא ... לא למען ינוח מיגיעה ... (אלא) שתקנה נפש יתרה וקדושה רבה, ומנוחת הגוף הוא דבר נמשך מאליו וטפל אל הדבר הזה, ואם כן – גם בארץ הקדושה השביעית, תחול בה רוח קדושה בשנה השביעית". הנה הקשר בין מנוחת השבת למנוחת הקרקע בשביעית, כך שמנוחת השבת תגרום לקדושה בארץ.

 

שבת שלום (מוקדמת, עקב אזכרה לאמי ז"ל הכ"פ, שנה ראשונה לפטירתה), שבת של סיגול מצוות, עושר מותנה ברצון ה', הנחלת יידע לתלמידים, יושר ומנוחה קדושה, אורן.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה