"וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה. וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ.. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה.. וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם.. וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִים.. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אלוקיהם"

(ויקרא כו, יד-מד)

בפרשת בחוקותי נפגשים אנו עם פרשת התוכחה הקשה, המזהירה מפני מיני חולי וייסורים אשר יגיעו אל העם במידה ולא יקיימו את מצוות ה'. אך, בסוף פרשה קשה זו, אנו מוצאים את ההבטחה הנפלאה (ויקרא כו, מד-מה): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אלוקיהם. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלוקים אֲנִי ה' ".

חוקרים והיסטוריונים התחבטו במשך שנים בשאלה מהו סוד נצחיותו של העם היהודי. כיצד זה שבתקופה בה אומות אבדו והתחלפו, אימפריות קמו ונפלו, עמים בעלי מסורת עתיקה ותרבות מפוארת נעלמו כלא היו או לכל היותר התקיימו כמה מאות שנים בלבד, נשאר העם היהודי על במת ההיסטוריה תוך שהוא שומר על שפתו, תרבותו ומסורתו.

כיצד אומה קטנה המפוזרת ומפורדת בין העמים, מצליחה לעמוד בפרץ כנגד סכנות רבות ותכופות וכנגד כל חוקי ההיסטוריה והסוציולוגיה, שבאו לידי ביטוי הן בְּמישור חיצוני של השמדה והרג והן בְּמישור פנימי של התבוללות והיטמעות, אשר הגיעו לשיאן במאה האחרונה?

אין זאת אלא, שהבטחה ניסית פלאית א-לוהית זו: "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אלוקיהם" - היא העומדת מאחורי הסיבה, מדוע כנגד כל הסיכויים עם זה ממשיך להתקיים. פסוק זה נאמר בתחילת דרכו של העם היהודי - זוהי הבטחה שאין מאיסה בעם ישראל, הוא איננו בר כליה והוא יתקיים לעד.

מסר זה עובר דורות מאב לבן, מרב לתלמיד ומדור לדור, ועלינו להפנימו - למרות כל הצרות, מהתבוללות ועד השמדה פיזית, עם ישראל לא יְכֻלֶּה.

גלים רבים של פרעות והרג ביהודים, אשר במהלכם נחרבו קהילות רבות ומפוארות של מיליוני יהודים, כגון: חורבן בית ראשון ושני, גירוש ספרד, מסעי הצלב, גזירות ת"ח ת"ט, השואה - ביכולתו של העם היהודי להסתכל אחורה ולהיווכח ביכולת ההישרדות הנדירה שלו ולהפנים היטב את ההבטחה הא-לוהית על נצחיותנו ולא להיגרר לייאוש. עמנו עם נצח הוא.

הקב"ה איננו בשר ודם אשר חוזה איתו יכול להיות מופר ולהתבטל. הקב"ה לעולם לא יְכַזֵּב בבריתו, והיות שבסיני הסכימו ישראל להיכנס בברית שהציע הא-לוהים (שמות יט, ה): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" - ברית א-לוהית זו תתקיים עולמית ולא תופר.

התוכחה הקשה שבפרשתנו איננה מזהירה מפני ביטול הברית, אלא מזהירה מפני עונשים וייסורים, אך אין מדובר בביטולה של הברית. עם ישראל מבטא את שם ה' בעולם. עם ישראל מוכרח להיות נצחי לא מחמת עצמו, אלא משום שהוא נושא בתפקיד חשוב, מטרתו היא לגלות את שם ה' בעולם.

הרב חיים סבתו, מהאתר: "ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים" www.ybm.org.il