chiddush logo

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת פינחס

נכתב על ידי אורן מס, 10/7/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת פינחס

כה,יב: לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם: אלשיך: "מה עניין השלום הזה? ... שיהיה לך חיים של שלום ... שהיא הכהונה ... יחיה גופו ונפשו שהוא עיקר גדול באמונה, שיידעו ישראל כמה גדול כוח המקדש שם שמים, שעל בלתי החשיבו את גופו – קונה גם שניהם". סיכון למען הזולת ומסירות נפש – מעלתם גדולה, המקנה גם חיים שלמים בגוף ובנפש, כגון האמונה.

 

כה,יז: צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים; וְהִכִּיתֶם, אוֹתָם: מדוע יצא הזעם דווקא על מדיין, הרי עיקר הרעה באה על ידי בנות מואב (וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב; כה,א)? אלשיך: "בנות מדין עשו בערמה ... כי מואב לא היו לישראל רק לעם ... 'כזבי בת צור'... באה להזדווג למשה או לאלעזר". לפי אלשיך מדיין שלחו את בת נשיאם להחטיא לא רק את פשוטי העם אלא את מנהיגיו, ובזה רעתם כפולה משל מואב.

 

כו,ב: שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה: מה צורך במניין העם לפני הכניסה לארץ? אלשיך: "למען יידעו ישראל כי עודם שישים ריבוא כאשר בתחילה וקדושתם גדולה". אין כאן רק עניין טכני לדעת כיצד לסדר את הצבא ואת החלוקה לנחלות, אלא כדי להפיח רוח בעם, שיידע שהוא עומד במעלת קדושתו של ששים ריבוא, כפי שיצאו ממצרים.

 

כו,מד: לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה, לְיִשְׁוִי מִשְׁפַּחַת הַיִּשְׁוִי; לִבְרִיעָה, מִשְׁפַּחַת הַבְּרִיעִי: מדוע רק משפחת ימנה נשארת 'ימנה' ולא כפי כל יתר המשפחות עם יוד בסוף (ראובן – ראובני, בריעה – בריעי)? אלשיך: "שם ה' (י"ה) הוא ב'ימנה' מבלי יאמר 'ימני'... כי כבר שם ה' הוא בו מיניה וביה". בכל יתר המשפחות צריך להוסיך יוד כדי לשים עליהן את שם הק, ובימנה הוא כבר קיים. מעניין.

 

כו,נט: וַתֵּלֶד לְעַמְרָם, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה, וְאֵת, מִרְיָם אֲחֹתָם: מדוע התורה מזכירה את מרים כאחותם של משה ואהרן? אלשיך: "דומה אליהם בזכות ונבואה". זכות היא להיות אחותם של משה ואהרן.

 

כז,טז: יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה: משה הרי ידע על פי נבואת אלדד ומידד (לפי חז"ל) כי יהושע הוא זה שינהיג את העם בכניסה לארץ, ומדוע ביקש מה' שיפקוד על העם איש? אלשיך: "היה בלבו (של משה) אולי יהי רצון ה' להחזירו כבראשונה, ולא נעשה כן, אך אמר לו ה': 'קח את יהושע'". משה ניסה בכל כוחו להיכנס לארץ, אם לא כאזרח פשוט, אולי כמנהיג, וגם זה לא צלח בידו.

 

שבת שלום, שבת של שלוות גוף ונפש, תמימות, אמונה, שם ה' יחול עלינו, ייחוס אבות ורצון עז לשרת את ה', אורן

 

 


 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה