chiddush logo

עקב כך ולאור זאת ... אור התורה שלנו!

נכתב על ידי izik28, 31/7/2020

 בסד 


ד"ת לשבת עקב תשפ 

            עקב כך  ולאור זאת ... אור התורה שלנו! 
----------------------------------------------------------------------------
 בפרשת עקב ישנם קיא פסוקים כמזמור תהילים קיא  "רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת ה"   שֵׂכֶל טוֹב, לְכָל-עֹשֵׂיהֶם;
תְּהִלָּתוֹ,    עֹמֶדֶת לָעַד."  מפרש מצודת דוד " הנכון הוא שבתחלת למוד החכמה ישריש האדם בלבו יראת ה' ולשכל טוב יחשב לכל העושים כן כי אז תהיה תהלתו עומדת לעד להיות מהולל בחכמה ותהיה מתקיימת משא"כ אם לא תקדים היראה אל החכמה וכמ"ש רז"ל"
המילה " עקב  משולה גם לעקב רגלו של האדם שלמעשה אנו די מזלזלים בה ,אך היא גורמת ליציבותנו, 
אותה  יציבות שהתורה נותנת לנו, האם אנו מתיחיסם אליה בכבוד הנדרש ? "  והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה" אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך" מפרש הרמבן," כמו בעבור וכן עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו ה) וכתב רש"י אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון ישמור לך השם הבטחתו והזכיר הכתוב המשפטים אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם והמפרשים אמרו כי טעם "עקב" שכר באחרית וכן בשמרם עקב רב (תהלים יט יב) יאמר והיה אחרית תשמעון המשפטים ותשמרו אותם שישמר השם לך את הברית והחסד ואהבך ונכון הוא כי יקראו בלשון הקדש תחלת כל דבר בלשון "ראש" כענין ראש דברך אמת (שם קיט קס) וכן גדול הדור ראש העם (במדבר כה ד) והמשובח ראש בשמים (שיר השירים ד יד) וכן יקראו אחרית כל דבר "עקב" כי הלשון יתפוס דמיונו באדם והראש תחלה והעקב בו אחרית וסוף וכן יאמר הכתוב (להלן כח יג מד) לראש ולזנב לדמיון גוף בהמה ואונקלוס תרגם חלף כמו חלף עבודתכם (במדבר יח לא) עשאו לשון סבוב נגזר מן והיה העקוב למישור (ישעיהו מ ד) הדרך המעוקל ההולך סביב סביב וכן עקובה מדם (הושע ו ח) מסובבת ומוקפת יאמר והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו ויפה פירש ודומה לזה בגלל הדבר הזה (להלן טו י) בסבתו מלשון וגללו את האבן (בראשית כט ג) וכן על דעתי כל לשון עקיבה גלגול וסבוב עקוב הלב (ירמיהו יז ט) ויעקבני זה פעמים (בראשית כז לו) ויהוא עשה בעקבה (מלכים ב י יט) ענין גלגולין וסבות ולכן יקראו יעקב "ישורון" כי היפך העקוב מישור וכן אחורי הרגל שנקרא עקב וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כה כו) יקראנו כן בעבור היותו מעוגל כאשר יקרא הלשון אמצע היד והרגל "כפות" בעבור היותם כמו כפות הזהב ומורגל הוא בלשון כמו שאמרו בספרי (ברכה ב) מימינו אש דת למו (להלן לג ב) כשהיה יוצא הדבור מפי הקב"ה היה יוצא דרך ימינו של קדש לשמאלן של ישראל ועוקב את מחנה ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כלומר מקיף וכן לשונם (ב"ק קיג) באים עליו בעקיפין בסבות וגלגולין כמו עקיבין ששתי האותיות האלה שוות להן כאשר פרשתי כבר (ויקרא יט כ) והזכיר את המשפטים האלה להזהיר מאד במשפטים כי לא יהיה עם רב כלו נזהר במצות כלן שלא יחטאו בהן כלל רק במשפטים יעמידו התורה כמו שנאמר בהן (להלן כא כא) וכל ישראל ישמעו ויראו ועוד כי רבים ירחמו מלסקול האיש ולשרוף אותו אחרי שנעשת העבירה כמו שנאמר (להלן יט יג) לא תחוס עינך ועוד שייראו מן התקיפים ומן המטעים כמו שאמר (לעיל א יז) לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא ואמר בנביא השקר (להלן יח כב) לא תגור ממנו והזכיר כל אלה במסית (להלן יג ט) לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו ויזהיר לא תשמע אליו מפני הטעאתו ולא תחוס עינך מפני הרחמנות שירחמו רכי הלבב על הנידונים ולא תכסה שלא תשתוק בעבור תקפו ויראת בני משפחתו".
אם נשמור גם על המצוות הקלות שאנו נוטים לא לשים לב אליהם  אזי הקב"ה ישמור לנו את הברית וחסד..  אך למעשה איננו יודעים את  מתן שכרם של המצוות בדיוק מאותה סיבה שלא נזלזל בהם ,אז?
הרב ברוך מלמד מסביר, " חז"ל אומרים שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות (אבות ב, א), והמדרש כאן בפרשה (דברים רבה ו, ב) מסביר שהקב"ה הסתיר מתן שכרן של מצוות כדי שהאנשים לא יבחרו את המצוות שעליהן יש שכר רב ורק אותן יקיימו, ואילו את המצוות שיש עליהן שכר מועט הם לא יקיימו. זה רעיון פסיכולוגי, התנהגותי, אבל באמת הסיבה לכך שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות היא משום שהשכר גבוה מאוד, אי אפשר בכלל לדבר על שכרן של המצוות, המצוות הן אלוקיות וגם השכר הוא בהתאם" .
עלינו לחשוב שכל מצווה שכרה עצום ,והיא מביאה לנו אור אין סוף , כמו האור של היום הראשון בבראשית שנברא ונגנז לצדיקים , איך נהנה ממנו ? הרי אנו לא צדיקים  [ אני לא..] ,אלא אם נהפוך את המילה" עקב" ל" קבע"  ,לקיים מצוות באופן קבוע למה? אולי נשמע לכם ילדותי אבל פשט, "ככה" 
למה ה" ציווה  אותנו , וידוע שאין הקב"ה מקפח שכר שום בריה , ועוד עלינו לנהוד כדברי הרב מלמד " 
"כי לוית חן הם לראשך" (משלי א, ט). רבנן אמרי: נעשה דברי תורה חן לרשיותך. כיצד? אדם בן תורה בשעה שהוא מזקין הכל באין ומסבבין אותו ושואלין אותו דברי תורה. דבר אחר: מהו "כי לוית חן"? אמר רבי פנחס בר חמא: לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך, כי תבנה בית חדש "ועשית מעקה לגגך", אם עשית לך דלת המצות מלוות אותך, שנאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך" (דברים ו, ט). אם לבשת כלים חדשים המצות מלוות אותך, שנאמר "לא תלבש שעטנז" (שם כב, יא), אם הלכת לגלח המצות מלוות אותך, שנאמר: "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא יט, כז), ואם היה לך שדה והלכת לחרוש בתוכה המצות מלוות אותך, שנאמר: "לא תחרוש בשור ובחמור יחדו" (דברים כב, י), ואם זרעת אותה המצות מלוות אותך, שנאמר: "לא תזרע כרמך כלאים" (שם ט), ואם קצרת אותה המצות מלוות אותך, שנאמר: "כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה" (שם כד, יט). אמר הקדוש ברוך הוא: אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצות מלוות אותך. מנין? שנאמר: "כי יקרא קן צפור לפניך" (דברים כב, ו)."
המצוות עוקבות אחרינו לכל מקום שנלך אליו , והדבר הוא לטובתנו ,שהרי ידועה האימרה" רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" , הדבר דומה לאוהב שנותן מתנות לאהובתו כדי לשמחה ,כמו שמצווה עלינו לעשות בחגי ישראל , כך לגבי המצוות, כל מצווה היא כמתנה יקרה מפנינים 
וידוע שבמתנה גשמית גם אם היא פחוחתה אבל באה מכל הלב ,ערכה עמוק ! קל וחומר לגבי מתנות רוחניות ,שכל מצווה משפיעה אור אין סוף עלינו גם אם הוא לא נראה עכשיו, הטוב יגיע גם יגיע ! 
לכן עקב כך ולאור זאת כדי לזכות בכל הברכות בפרשה נתחזק  יהודים יקרים בעומדנו בשערי אלול רחמים , ונזכור  את יראת ה" קודם כל לכל דבר  ,אין דבר נסתר מנגד עיניו .. ונשלב זאת יחד עם החשיבה שכל רגע אני מקיים מצווה של הקב" ה! כל רגע! כדי שהקב"ה יחדש עלינו את בריתו וברכתו בפרוס השנה החדשה , ללא ריחוק חברתי ! אלא קרוב  חברתי אחד אל השני במצוות ה," אם הקב"ה יראה שאנו מקרבים אחד את השני לאור תורת ה" ולא מרחיקים גם אם האדם שונה ממני .. אזי הכל יעלה לנחת רוח  לפניו ונזכה בכל הברכות  ולשנה בריאה טובה ושמחה ! אמן

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע