"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּופֵל מִמֶּֽנּוּ"

(דברים כב, ח)

כאשר בונה אדם בית חדש, התורה מצווה אותו לעשות מעקה לגגו כדי למנוע שמישהו ייפול ממנו. הרבי (ליקוטי שיחות ב עמוד 90) מחדש: מדובר כאן לא רק על בית ומעקה גשמיים, אלא גם על הוראת דרך בחייו הרוחניים של האדם.

בחיי האדם יש שהוא "בונה בית חדש", כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו, משנה את הרגליו ואת אורחות חייו, ועומד מול קשיים שלא הכיר בעבר והוא זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות החדשה. במיוחד הדברים נכונים כשיהודי מגיע לשלב של חיי נישואין, כשהוא הולך לבנות בית חדש - "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ", כמאמר חז"ל (משנה יומא): "בֵּיתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ" - מייעצת לו התורה: "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ". אל תסתפק ב'מעקה', בגדרים וסיגים, שהיו לך עד עתה. מול מציאות חדשה יש לנקוט משנה זהירות. אל תחשוב שאם עד עכשיו עמדת בניסיונות, אתה מובטח ומוגן מפני הקשיים החדשים. עליך לדעת ש"בית חדש" עלול להכיל אתגרים והתמודדויות שלא נתקלת בהם עד כה. עליך לעשות 'מעקה' חדש. אתה עובר עכשיו ל'בית חדש', ונכנס אל תוך העולם והאתגרים שהוא מזמן. עליך להציב לעצמך גדרים חדשים, כדי שלא תגיע, חלילה, ל"יִפֹּל הַנֹּופֵל מִמֶּֽנּוּ".

יש הסומכים על עצמם שלא ייכשלו וחושבים שאין להם צורך במעקה, אולם התורה יודעת שלא תמיד אפשר לסמוך על האדם, ולפעמים לא די בכוחותיו האישיים כדי להגן עליו מנפילה. לכן נצרכות החלטות חזקות ויציבות, המעוגנות בציוויה של התורה, והן המבטיחות שהאדם לא ייכשל.

מן הראוי שכל אחד יבדוק את עצמו ויברר מהם המקומות שבהם הוא עלול להיכשל במיוחד, ובדברים אלה יוסיף על עצמו הידורים, חומרות והנהגות טובות, וכך ימנע את עצמו גם מדברים המותרים, אם יש חשש שהם יובילו אותו לנפילה.

במה גדול כוחו של המעקה? בכך שהוא חזק מן האדם עצמו. לו היינו סומכים על האדם עצמו, לא היינו זקוקים למעקה. הצורך במעקה בא דווקא מפני החשש, שמא הזהירות העצמית לא תספיק, ולכן יש צורך להגן על האדם באמצעות מעקה, שיוכל לבלום אותו מליפול.

כך גם ה'מעקה' הרוחני צריך להיות חזק מהאדם עצמו, משכלו ומרגשותיו. כשאדם יוצא לכיוון חדש בחייו, אין הוא יכול להסתפק בכוחותיו הנפשיים ובהבנתו האישית. עליו להגן על עצמו באמצעות 'מעקה' - בהחלטות תקיפות וחזקות שלא יתערערו לעולם, בזהירות יתרה מאיסורי "לא תעשה" ובהנהגות טובות, שייגנו עליו מפני הנפילה.

בכך מלמדת אותנו התורה דבר נוסף, שאין להסתגר בד' האמות האישיות ולהתנתק מהעולם, אלא חייבים לבנות "בית". אין להירתע מפני הירידה והנפילה הכרוכה בכך, שכן דווקא ע"י אותה ירידה באה אחר כך העלייה הגדולה ונוצר החידוש האמיתי.

אך מצד שני חייבים לזכור, שכדי להצליח בעבודה זו ולהצליח בבניית "בית חדש", מוכרחים לעשות "מעקה", שמשמעותו - מחיצה והבדלה מענייני העולם. יש חשש שההתעסקות היתרה בעניינים גשמיים תוריד את האדם ממדרגתו, ולכן עליו להיות זהיר ביותר, וע"י הקפדה על "מעקה" אפשר להצליח בבניית "בית חדש" ולא ליפול (ליקוטי שיחות כרך יט, עמ' 208).

מהספר "שולחן שבת - שיחות ורעיונות לפרשיות השבוע מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של הרבי מליובאוויטש", בעריכת הרב מנחם ברוד

משה רט, אליהו טייב - מהספר: "שולחן השבת עם הרבי מלובביץ' "