chiddush logo

והגית בו – פרשת כי תצא

נכתב על ידי אורן מס, 28/8/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 והגית בו – פרשת כי תצא

כא,יד: לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ: גילוח ראש אישה מהווה עינוי עבורה. לא מובן מהו העינוי ('תחת אשר עיניתהּ') אלא בעניין גילוח הראש, כי לקיחתה בשבי במטרה לשאתהּ לאישה (יא) או טיפול (עשייה) בציפורניים, או הסרת שמלה השבי ואפשרות להתאבל על אב ואם – אינם בגדר עינוי. ניתן היה להבין שאם בעל אותה ואחר כך אינו חפץ בה - הוא העינוי, אך ההבנה הפשוטה היא שבטרם בעל אותה – החליט שאינו חפץ בה ושלחהּ לנפשה בלא תמורה כספית, ולכן אין עינוי בעניין זה.


לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא, לוֹ:  כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ: הולדת בן זכר מצריכה און גדול יותר של הגבר מאשר הולדת בת. סיבת הירושה הכפולה לבן הבכור היא 'כי הוא ראשית אונו', אך באותה מידה שבלידה הראשונה של אשתו נולד בן יכולה הייתה להיוולד בת, והיא אינה יורשת, כך שהיא אינה בגדר 'ראשית אונו'. מכאן שרק הולדת בן מקורה ב'ראשית אונו'.


כב,א: לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: כל ישראל אחים. לא סביר שהתורה מצווה על השבת אבידה רק לאח ביולוגי, שהרי כתוב בפסוק ב': וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ; וכי מי לא יודע (מכיר) את אחיו הביולוגי? מכאן שמדובר באח מעם ישראל כולו.


כב,יט: וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה--כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל: כבודה של אישה מעיד על נשיות מעולה. האישה מכונה כאן פעם יחידה בכל התורה 'נערה' עם ה"א בסוף, ובכל יתר הפעמים שמוזכרת האישה בפסוקים טו-כט היא מוזכרת כ'נערָ' (בלי ה"א בסוף), דבר המורה על חוסר נשיות ויותר נטייה ל'גבריות' (לכן נערָ בלי ה"א, כעין נער - גבר), כי היא אשמה בחוסר בתוליה לפני היותה אשת איש או חשודה בהסכמה לאונס מרצון. עניין ה'נערָ' כאישה "גברית" ניכר גם בסיפור עבד אברהם המחפש כלה ליצחק, ומוצא את רחל ה'גברית' בכך שהיא שואבת מים לעשרה גמלים צמאים, ובכך ענתה על ציפיות העבד: וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק (בראשית כד,יד), וכן בעניין דינה שיצאה לראות בבנות הארץ (בראשית לד,א), וראה אותה שכם: וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ, בְּדִינָה בַּת-יַעֲקֹב; וַיֶּאֱהַב, אֶת-הַנַּעֲרָ, וַיְדַבֵּר, עַל-לֵב הַנַּעֲרָ (בראשית לד,ג). גם כאן דינה מצטיירת כאישה לא נשית, שיצאה מביתה ביוזמתה וסיכנה את עצמה באונס.


כד,א: וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ: האיש צריך לתת ספר כריתות (המכונה 'שטר גט'), וצריך לדאוג שתסכים לקבלו (ונתן בידהּ), רק אז הוא יכול לשלחהּ מביתו ולהפסיק להיות חייב לזון אותה ולהלביש אותה. נראה שאם היא תקפוץ את ידיה, כלומר תסרב לקבל את ספר הכריתות, בעלה יהיה חייב להמשיך לזון אותה ולהלבישה.


כה,יט: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק: עניין מחיית עמלק הוא חשוב ('לא תשכח') אך יותר חשוב קודם לנצח את כל האויבים מסביב לארץ ולנחול את הארץ ולרשת אותה, כלומר לסלק ממנה את כל הגויים, ורק אחר כך להתפנות למחיית עמלק.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע