chiddush logo

שבעים פרים כנגד הגוים- למה בפרים?

נכתב על ידי יניב, 6/10/2020

 

'א"ר אליעזר: הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך' (סוכה נה,ב). 'שבעים פרים – פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני. כנגד שבעים אומות, לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם, לפי שנידונין בחג על המים. פר יחידי – של שמיני. שאהנה ממך – אין לי הנייה וקורת רוח בשל אלו, אלא בשלך' (רש"י). בסוכות מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות, אולם מדוע דווקא הפרים הם אלו שכנגד האומות? אפשר שפר הוא בהמה גדולה וגשמית, ולכן מרמז שבלי המים אי אפשר לחיות בגשמי בעולם, לכן דווקא בבהמה הכי גדולה שמייצגת את הגשמיות של כל העולם (ובפרט שזה כנגד הגוים השקועים בגשמיות גסה). עוד אפשר שסוכות זה זכר ליציאת מצרים: “למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם" (ויקרא כג,מג). לכן כרמז למים זה מזכיר את חלום פרעה שראה "שבע פרות" (בראשית מא) עולות מן היאור, היאור הוא מקור המים של מצרים. יוסף פותר לפרעה ומשליך זאת על ה': “ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה" (שם,טז), וכן: “את אשר האלקים עשה הגיד לפרעה" (שם,כה). כך שעשה בזה קידוש השם, כמו שכאן "למען ידעו.. אני ה' אלקיכם". לכן כנגד שבעים אומות, זה מזכיר את שבע הפרות (שזה שבעים בגימטריה קטנה, כעין שבנ"י שבעים איש ירדו למצרים, כנגד שבעים אומות המרובים) והקשר למים-יאור, לכן בסוכות שקשור ליציאת מצרים כשמקריבים לאומות זה מתגלה בפרים. עוד אפשר שסוכות כנגד ענני הכבוד, ומובא בגמ': 'דאמר ר' חמא בר' חנינא, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה זכו לשלשה. בשכר חמאה וחלב זכו למן. בשכר "והוא עומד עליהם" זכו לעמוד הענן. בשכר "יוקח נא מעט מים" זכו לבארה של מרים' (ב"מ פו,ב). לכן בסוכות שהוא זכר לעננים, מתגלה קשר לאברהם (שהוא השורש לזה), ולכן גם קשור למים בעולם, כמו שהביא מים לאורחים. והמאכל שהביא זהו פרים, ולכן כשבאים להשפיע לטובה על המים בסוכות, עושים זאת ע"י הפרים, שמרמזים על זכות מעשה אברהם שהשפיע זכות גם להבאת המים בעולם. (וכן הוא נתן לאחרים, כמו שאנו משפיעים לאומות). עוד אפשר בפשטות שהגוים מכעיסים את ה', ולכן לכאורה לא ראוי שיקבלו מים, כעין מה שאומר ר"י בהקשר לשבעים הפרים: 'א"ר יוחנן: אוי להם לעובדי כוכבים, שאבדו ואין יודעין מה שאבדו. בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליהן, ועכשיו מי מכפר עליהן' (סוכה שם). לכן כדי לכפר עליהם מביאים דווקא פרים, כיון שהוא הכי מובחר, 'אמר רבי יוחנן: מובחר שבבהמות שור' (ב"מ שם). בנוסף כיון שזה קשור לכפרה, זה מזכיר את המים שאברהם נתן להם לרחוץ רגליהם, כי חשדם בע"ז: 'אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל: אמרו לו: וכי בערביים חשדתנו? שהם משתחוים לאבק רגליהם' (שם). כך שבפרים זה מזכיר את אברהם שפעל אז במים כדי למנוע מע"ז מהגוים (שחשב שהם ערבים עובדי ע”ז), ולכן בפרים בהקשר למים יש קשר לכפרה לגוים. אולי עוד אפשר שמקריבים עליהם פרים, כיון שהפר מיועד לעבודה (כמו שמצאנו בתשלומי ארבעה וחמשה: 'אמר רבי מאיר: בא וראה כמה גדול כח של מלאכה. שור שביטלו ממלאכתו, חמשה, שה שלא ביטלו ממלאכתו, ארבעה' [ב"ק עט,ב]). לכן כשבאים להקריב לכפרה על הגוים, מבטאים זאת בכך שגם להם יש יעוד של עבודה בעולם, גם עליהם נאמר "כי אדם לעמל יולד" (איוב ה,ז). גם להם יש תפקיד בעולם, שעובדים ובכך גורמים (במישרים או בעקיפין) שבנ"י יכלו לקיים את רצון ה' בעולם, ולכן יש ללמד עליהם זכות כפרה, ולהוריד להם גשם. עוד אפשר שפרים הולכים בנפרד, להבדיל מאילים או כבשים שהולכים יחד (מורה נבוכים ג,מא). לכן כשבאים לייצג את שבעים האומות שהם אומות נפרדות מבטאים זאת בפרים דווקא. עוד אפשר שפר מייצג את העולם: 'עגלה בצפון, ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב' (פסחים צד,א). 'עגלה – אותן כוכבים העשוים כעגלה והוא מזל שור' (רש"י). לכן כביטוי שבאים לכפר לכל העולם, להשפיע גשמים לכל העולם, עושים זאת ע"י הפרים כרמז לכל העולם כולו. וכמובן שבשמ"ע מקריבים פר יחיד כנגד בנ”י, להדגיש את בנ"י שהם העם הנבחר, שיש בו יחודיות מעל כל שאר העמים. 'אין לי הנייה וקורת רוח בשל אלו, אלא בשלך' כמו שמביא רש"י, שכל מה שהוקרב לגוים זה טפל מול של בנ"י, שאנו העיקר, "בניו" של הקב"ה שמיועדים לתיקון בעולם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה