chiddush logo

שימוש במכונת גילוח

נכתב על ידי גל גל, 17/12/2020

 

בס''ד    פרשת מקץ: האם מותר להתגלח במכונת גילוח

פתיחה

כפי שמספרת התורה, לאחר שמונה למשנה למלך מצרים, בכל זאת נמנע יוסף להודיע לאביו יעקב שהוא עוד חי. כמו כן, כאשר אחיו באים אליו לקנות אוכל, הוא מתנכר אליהם ומדבר אליהם קשות. נחלקו הרמב''ן והאברבנאל, מדוע יוסף התנהג כך:

א. הרמב''ן (מב, ט) כתב, שיוסף ראה בחלומותיו כעין נבואות שיש להגשימן. לכן בפעם הראשונה, כאשר באו האחים והשתחוו לו ללא בנימין, החלום הראשון שבו אחת עשרה אלומות (שמסמלות את אחד עשרה האחים) משתחוות לו - לא התקיים. יוסף עשה את כל מה שעשה, כדי שהאחים ייאלצו להביא את בנימין וכל האחים ישתחוו לו יחד ובכך יתגשם החלום הראשון. רק בחלום השני יעקב משתחווה לו יחד עם האחים, וכל עוד החלום הראשון לא התגשם - אי אפשר להביא את יעקב למצרים. ובלשונו:

''בראות יוסף את אחיו משתחווים לו זכר החלומות אשר חלם, וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת, כי ידע בפתרונם שכל אחיו ישתחוו לו בתחילה מן החלום הראשון, ופעם שנית ישתחוו לו השמש והירח ואחד עשר כוכבים בחלום השני, וכיון שלא ראה בנימן עמהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם כדי שיביאו גם את בנימין לקיים החלום הראשון תחילה.''

ב. האברבנאל (שם) חלק וסבר, שמטרת יוסף הייתה להחזיר את אחיו בתשובה. משום כך דחק אותם למצב בו הם צריכים להחליט האם יתייצבו לצד בנימין או שיפקירו אותו. אם האחים לא יפקירו את בנימין - מוכח שחזרו בתשובה.

לפני שיוסף פגש את אחיו, פרעה קורא לו מבית האסורים כדי לפתור את חלומותיו. על מנת שיוסף יראה מכובד, גילחו ורחצו אותו. בעקבות כך נעסוק השבוע בדיני גילוח, ובשאלה האם מותר להתגלח במשחת 'משעי' ובמכונות גילוח. כפי שנראה, מחלוקת זו קשורה בין השאר ביחס לפסוק האוסר להשחית את הזקן, ולפסוק האוסר לגלחו.

גילוח בתער

האם יש איסור להתגלח במכונת גילוח? בעניין איסור הגילוח נאמרו בתורה שני פסוקים: פסוק ראשון בפרשת קדושים (יט, כז) שאסור להשחית את פאת הזקן. פסוק שני בפרשת אמור (כא, ה), שאסור לגלח את הזקן. חז''ל (קידושין לה ע''ב) הבינו שהפסוקים משלימים זה את זה, ולכן לא כל השחתת הזקן אסורה, אלא רק השחתה שמתבצעת באמצעות גילוח.

בטעם הדבר שנאסר הגילוח וההשחתה כתב הרמב''ם בהלכות עבודה זרה (יב, א, ז), שדרך עובדי העבודה זרה הייתה לגלח כך את זקנם, ורצון התורה להרחיק מהם. הטור (שם) חלק על הרמב''ם וטען עיקרון כללי - ככלל אין לבקש טעמים למצוות, ויש לקיים את כל המצוות כגזירת מלך עלינו (ועיין בב''ח ובט''ז שם).

מלקט וריהטני

השלכה הלכתית לגילוח וההשחתה, מצויה במחלוקת חכמים ורבי אליעזר האם אפשר להוריד את הזקן באמצעות פינצטה (מלקט בלשון הגמרא). חכמים טענו (בניגוד לרבי אליעזר), שאמנם כאשר מסירים את הזקן באמצעות פינצטה מתבצעת פעולת השחתה, שהרי נעקר הזקן לגמרי, אך פעולת גילוח לא מתבצעת, ולכן אין בכך איסור. ומדוע פעולת הגילוח לא מתבצעת? נחלקו הראשונים:

א. ריב''ן (מכות כא ע''א ד''ה גילוח) כתב, שמכיוון ולא רגילים להסיר את הזקן באמצעות פינצטה, אין זה נחשב גילוח - גילוח הוא רק פעולה של הסרת זקן בצורה מקובלת, וכן כתבו גם התוספות (נזיר מ ע''ב ד''ה אי). רבי אליעזר חלק וסבר, שגם הסרת שיער בצורה לא מקובלת נחשבת גילוח, ולכן נאסר לשיטתו גילוח בפינצטה.

ב. הרמב''ן (תורת האדם, עניין האבילות ד''ה לרבינו) חלק וכתב, שהסרת שיער נחשבת גילוח, רק כאשר מסירים את כל השיער (או לפחות כמות גדולה ממנו) בבת אחת. הסרת שיער בפינצטה אמנם מורידה בסוף את השיער, אך מתבצעת בצורה בה מוסרת שערה - שערה, ולכן אין בפעולה זו לדעת חכמים גילוח שנאסר, ובלשונו:

''תער בין בלשון תורה בין בלשון חכמים הוא המשחית לגמרי, כדאמרינן בקידושין (לה ע''ב) איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער, ומשחית לגמרי הוא, ולא הזכירו בו גילוח אלא למעט המלקט במלקט שיש בו השחתה ואין בו גילוח, דכל שער ושער מלקטו ועוקרו לעצמו, אבל התער משחית לגמרי הוא.''

כיום לא נהוג להוריד את הזקן באמצעות פינצטה, אבל בעבר היה נהוג להוריד את הזקן באמצעות 'משעי', משחה שהייתה מרככת את השיער וממיסה אותו. הריטב''א (ד''ה וחייב) פסק, שאין בשימוש במשחה כזאת איסור, כיוון שכאשר הסרת השיער לא מתבצעת באמצעות ברזל וכדומה לא מדובר בגילוח, וכן פסקו גם הנודע ביהודה (יו''ד פא) והחיד''א (שיורי ברכה יו''ד קפא, ח).

מספריים כעין תער

לאחר שראינו שהגילוח באמצעות משחה הותר, נראה מקרה נוסף שהועלה בפוסקים המשליך ישירות על השאלה האם מותר להתגלח במכונת גילוח. הגמרא במסכת מכות (כ ע''ב) כותבת, שבמקרה בו אדם מגלח את שערו באמצעות מספריים - הוא פטור לכולי עלמא. נחלקו הפוסקים, מה הדין במספריים כעין תער, כלומר מספריים, שעושים מעין פעולה של תער:

א. הרמב''ם (עבודה זרה יב ו -ז) כתב, שאדם המגלח את זקנו במספריים כעין תער - פטור. החינוך (מצווה רנב) הבין מדבריו, שאדם כזה עובר איסור דרבנן, כמו בהלכות שבת, שברוב מוחלט של הפעמים שהגמרא כותבת שאדם פטור, כוונתה לומר שהוא פטור מקרבן, אבל איסור דרבנן ישנו[1] (אם כי החינוך אינו פוסק, ולכן קשה להתייחס לדבריו כאמירה הלכתית).

ב. הכסף משנה (שם) חלק על דברי החינוך וסבר, שהרמב''ם נקט את הלשון 'פטור', כי בלשון זו הגמרא התנסחה, אבל למעשה כוונתו לומר שגילוח זה מותר לכתחילה, וכך פסקו להלכה רוב הראשונים וביניהם התוספות (שבועות ב ע''ב ד''ה חייב) הריטב''א מכות כא ע''א ד''ה ת''ר) ותרומת הדשן (סי' רצה), ובאחרונים השולחן ערוך (קפא, י) והש''ך (שם, ז).

מכונות גילוח

אם כן, דעת רוב ככל הפוסקים להתיר את הגילוח במספריים, ודנו האחרונים בשאלה מדוע הותר הגילוח במספריים כעין תער. הרי לכאורה כמו שגילוח בתער אסור, כך מספריים כעין תער אמורים להיות אסורים, שהרי בפשטות הן עושים את אותה הפעולה:

א. הרב וואזנר (שבט הלוי ד, צו) סבר על פי הר''ן והריב''ן, שהחילוק בין מספריים כעין תער לתער ממש הוא, שבעוד שמספריים חותכים סמוך לעור, אך לא בצורה צמודה לחלוטין כך שנשארות שערות, הרי תער נצמד לבשר ומשאיר את העור חלק לגמרי - כך שכל מכונה שמשאירה את העור חלק לגמרי אסורה, וכך פסקו גם החזון איש (שם) והמנחת יצחק (ד, קיג), ובלשון הרב וואזנר:

''אכתוב בקיצור, הנה תער בתורה לא כתיב, ושני יסודות האיסור בזה הם השחתה וגילוח, וגדר השחתה כתב הר"ן פרק ג' דמכות כל שאין השערות ניכרות, ואם כן מכונות הנ"ל הוא תער דאורייתא ממש, ומספרים כעין תער הוא החותך סמוך לבשר דהיינו שמניח המספרים סמוך לבשר אך אין חותך סמוך לבשר.''

איזה אורך שערות צריך להישאר לשיטתם, כדי שהגילוח ייחשב כמספריים כעין תער? מדברי הביאור הלכה (רנא ד''ה אפילו) עולה, שאפילו אם נשאר 'קצת מן הקצת' של שערות - הגילוח נחשב גילוח במספריים כעין תער. דעה יותר מחמירה מופיעה בדברי רבי עקיבא איגר (יו''ד סג) והמנחת יצחק (שם), שצריך להשאיר שערה בגודל כ 5 - 2.5 מילימטר (ועיין הערה[2]).  

ב. הרב רבינוביץ' (מלומדי מלחמה סי' קכב) חלק וסבר, שהחילוק בין גילוח במספריים כעין תער לבין גילוח בתער, כלל לא קשור בשאלה האם המכונה משחיתה, כלומר האם השערה נעקרת מהשורש או לא, וכפי שחילק הרב וואזנר, כיוון שאחרי הכל לעיני הרואה מבחוץ הגילוח נראה כגילוח חלק בתער, אלא בשאלה האם המכונה מבצעת גילוח.

בגילוח בתער אפשר להוריד כמות של שערות ארוכות בבת אחת, מה שאי אפשר לעשות במספריים כעין תער ולכן הותר השימוש בהם. ראייה לדבריו הביא מדברי הערוך (ערך מלקט) שכתב, שהסיבה שמותר להוריד שערות בפינצטה היא שמוסרת שערה - שערה. לפי דבריו עולה, שכמעט כל המכונות גילוח מותרות, מכיוון שהן אינן מורידות הרבה שער בבת אחת, ובלשונו:     

''הרואה יראה שרוב מכונת הגילוח המצויות עכשיו בשוק, ובפרט אלה שהראש מכוסה רשת שהשערות נכנסות בתוך הנקבים כדי להיחתך - כולן אינן מסוגלות לגלח אלא זיפים קצרים יחסית. למשל, אין להעלות על הדעת להשתמש במכונה כזו לגילוח הראש שהשערות ארוכות יותר.''

ג. דעה נוספת העולה מדברי הרמ''א (יו''ד שם) בעקבות תרומת הדשן, וכמותה מקובל שפסק הרב משה פיינשטיין, מחלקת באופן הגילוח. בעוד שבתער הגילוח מתבצע על ידי סכין אחת, במספריים כעין תער החיתוך מתבצע על ידי שתי מתכות. לפי שיטתם עולה, שאין בעיה להתגלח גם בצורה חלקה לגמרי (ושלא כדברי הרב וואנזר לעיל), אך מכל מקום חובה שיהיה הכשר למכונה, כיוון שיש מכונות שחותכות בצורה של תער, ויש שחותכות בצורת מספריים.

מקום האיסור

לאחר שראינו את מחלוקת הפוסקים האם מותר להתגלח במכונת גילוח, נראה היכן אסור לגלח. הגמרא במסכת מכות (כ ע''א) מונה שני איסורים התלויים בגילוח: איסור לגלח את פאות הראש, ואיסור לגלח את פאות הזקן. אדם המגלח את פאות הראש עובר על שני לאווין (ובנושא זה לא נעסוק הפעם), והמגלח את פאות הזקן עובר בחמישה לאווין.

היכן מיקום הפאות? הגמרא במכות (שם) כותבת, שהפאות מופיעות בשתי נקודות מקבילות בכל צד של הלחי, ועוד נקודה אחת בסנטר: 'שתיים מכאן, שתיים מכאן ואחת מלמטה'. הרא''ש (ג, ב) הביא, מחלוקת ראשונים היכן בדיוק נמצאים אותן חמש נקודות, ולכן כתב שלמעשה ירא שמים לא יגלח כלל באזור הזקן עם תער, מחשש שמא ייפגע בנקודה אסורה בגילוח, וכך פסק השולחן ערוך (קפא, יא), ובלשונו של הרא''ש:

''ורש"י פירש, מקום חיבור הסנטר לעצם ואחת מימין הסנטר ואחת בשמאל שבולת זקן באמצע הרי שלוש, וחיבור הצדעין מכאן ומכאן הרי חמש, ויש מפרשים שעצם הלחי המחובר לצדעין הוא רחב ויש לו שתי פיאות הרי ד' פיאות במקום חיבורן, ואחת בשבולת הזקן. ויירא שמים יצא ידי כולם, ולא יעביר תער על כל זקנו.''

הרמ''א (שם) הוסיף בשם הסמ''ק, שלמעשה גם באזור הגרון אין לגלח בתער. בטעם הדבר נימקו, שלפעמים במהלך הגילוח מגיעים בטעות למקום הסנטר בו אסור לגלח בתער - לכן יש לחוש ולא לגלח את אזור הגרון בתער. כמו כן בהגהות אשר''י הביא את דעת רבינו חננאל, שלשיטתו הפאה החמישית נמצאת באזור הגרון, וזאת סיבה נוספת שלא לגלח בתער (ועיין בט''ז). 

אשה באיסור

לסיום יש להוסיף, שהאיסור להשחית את הזקן נוהג רק בגבר ולא באשה. בטעם הדבר מנמקת הגמרא בקידושין (לה ע''ב) שהפסוק בפרשת קדושים (יט, כז) פותח בלשון הרבים, ומסיים בלשון יחיד 'לא תשחית פאת זקנך' - משמע שהוא בא למעט את הנשים.

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[3]...



[1] כמו כן הצמח צדק (יו''ד צג) סבר, שיש בגילוח במספריים כעין תער, איסור לא ילבש שמלת אשה, כיוון שבזמנו ככל הנראה רק נשים היו ללא זקן. מכל מקום בזמננו שהרבה גברים הולכים מגולחים - אין בגילוח איסור לא ילבש. עוד יש להוסיף, שבוודאי אין כאן איסור הליכה בחוקות הגויים, כי כפי שראינו בעבר (קדושים שנה א'), איסור הליכה בחוקות הגויים קיים רק כאשר הפעולה שעושים הגויים היא ללא טעם.

[2] הרב פרנק (מנחת יצחק שם) והרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ט, י) צעדו על בסיס עיקרון דומה אך כתבו, שאם המתגלח לא מהדק את המכונה לעור - אין בכך בעיה, כי רק בהצמדת המכונה לעור המכונה תופסת את השיער מהשורש ועוקרת אותו, למרות שגם בלי ההידוק העור חלק (ומכל מקום כתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה, וגם יש לשאול אם טכנית זה בכלל אפשרי להתגלח בלי להצמיד לעור).

 [3]מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: tora2338@gmail.com

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע