נגעים בקירות הבית.

מאת: אהובה קליין ©

השמועה פשטה בעיר      

איש  נכבד ועשיר

בנה ביתו בישראל

יופיו הרבה  להלל.

בוראו , שכח מהרה

חדל לשאת תפילה

לשונו הפיץ חיצים

כאש בשדה קוצים.

 מילות גנאי בפיו

 עם שכניו נהג לריב

 גאוותו  נסקה שמים

 לא חסם שפתיים.

ויהי היום חשכו עיניו

נבהל , ספק כפיו

למראה קירות ביתו

שינו צבעם  לתדהמתו.

חיש קרא לכהן

את הנגע לאבחן

בציוויו הסיר הלבנים

בצרעת היו נגועים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת תזריע- מצורע-[חומש ויקרא]