מי נח - לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 19/8/2021
בסד
ד"ת להפטרת כי תצא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
מי נח
---------------------------------------------------
בהפטרת השבת מופיעה תזכורת לפרשת נח כפי שנאמר בפ"ס" , כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך" ונשאל מה הקשר בין פרשת נח והמבול לכעס של ה" על עם ישראל , מפרש המלבים ," "כי מי נח זאת לי", אומר כמו שנשבעתי בימי נח שלא אביא מבול לעולם, כי חסתי על העולם כולו שלא תאבד, כן את חשובה בעיני ככלל העולם, והאפשריות שאקצוף עליך הוא קשה בעיני כאילו הבאתי מבול מים לשחת כל בשר, ואחר שנשבעתי מעבור מי נח עוד, כן נשבעתי שתי שבועות.
א) "מקצף עליך" על ידי עונך (וזה מגביל נגד אשת נעורים כי תמאס).
ב) "ומגער בך" להגלותך (וזה מגביל עם אשה עזובה ועצובת רוח):"
נחזור לרגע לכעס של הקב"ה על הנפשות בפרשת נח וננסה לקשרן לכאן ,בפרשת נח נאמר",וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ" ,הכלי יקר מפרש," ותשחת הארץ לפני אלהים וגו'". אלהים היינו הדיינים כי היו גוזלים פחות משוה פרוטה שאין מוציאין בדיינין ועיני הדיין רואות ואין לאל ידו להציל דמעות העשוקים לכך נאמר לפני האלהים, לפניהם ממש ובסבה זו ותמלא הארץ חמס. וסמך לזה ממה שמצינו בילקוט בתהלים אשרי האיש זה נח כו' ע"כ לא יקומו רשעים במשפט זה דור המבול מאי משמע דהאי קרא בדור המבול משתעי. ונראה שסמך על תחלת הענין לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח, ר"ל לא כן. היינו לא היו כנים ואמתיים במעשיהם לפי שהערימו לגזול מעט מעט כמוץ זה שאין בו שוה פרוטה אשר תדפנו רוח הדיינין אשר רוח ה' בהם. על כן לא יקומו רשעים במשפט כי לא היו בידם להעמידם בדין כי אין הדיין נזקק לפחות מש"פ ובסיבה זו אפילו החוטא עמד בעדת צדיקים ואמר אני צדיק כמוך, זה שאמר וחטאים בעדת צדיקים שהעיזו שניהם לומר כמוני כמוך. ואם העלימו רשעתם מפני הבריות מ"מ לפני הש"י היה גלוי מי הצדיק ומי הרשע זה שאמר כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד." ,שווה פרוטה הינו ערך כספי למרות פחיתותו שבו אשה מתקדשת כנאמר," הרב אורי שרקי שואל שאלה שלא שמים אליה לב " האשה נקנית בשלש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף, בשטר ובביאה. בכסף, בית שמאי אומרים: בדינר ובשוה דינר, ובית הלל אומרים: בפרוטה ובשוה פרוטה. וכמה היא פרוטה? אחד משמונה באיסר האיטלקי. וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל".
משנה זו מקוממת כל נפש פמינסטית ישרה. איך אפשר להעלות על הדעת שהאשה בכלל נקנית? למעשה משנה זו מעוררת שלושה כיווני התנגדות עיקריים, ובהם נעסוק בשיעור זה וננסה לתרצם:
האם האשה היא רכוש, שניתן לקנות אותו?! האם האשה היא כמו פרה או חמור?! איזה מן דבר זה להתנהג לאשה כאל רכוש?!
אם יש צורך לעשות קניין, אז מדוע דווקא הבעל קונה את האשה? מדוע לא להיפך, שהאשה תקנה את הבעל? מדוע שהאשה לא תגיד מתחת לחופה: "הרי אתה מקודש לי"? שאלה זו כל כך נפוצה, עד שיש רבנים שמתירים (בניגוד להלכה!) שגם הכלה תענוד טבעת לחתן.
מדוע בכלל הרבנים מתערבים לי בחיים? למה אי אפשר להתחתן איך שרוצים? זו שאלה שיכולה להישאל אף מבלי קשר לפמיניזם.
שאלות אלו נשאלות בדרך כלל על ידי זוגות שאינם דתיים, אך נשאלת לעיתים גם בידי זוגות דתיים שטקסי החתונה נראים בעיניהם מיושנים ופרימיטיביים, ובעיקר מבזים את האשה......
הרב ממשיך ומסביר ",רש"י בפרושו למשנה זו מוסיף מילה אחת, שלכאורה אינה מוסיפה דבר: "'האשה נקנית' - לבעלה". יש להבין שזהו חידוש עצום. רש"י אומר כי הקניין של אשה הוא לבעלה, זהו קניין שונה משאר הקניינים, הוא אינו דומה כלל לקניין שפחה לאדוניה. שפחה היא אכן רכושו של האדון כלומר, ישנו הפרש מהותי בין שני סוגי הקניינים הללו. כעת עלינו להבין מהי המהות של קניין האשה לבעלה.
כדי להבין את מהות קנין האשה לבעלה נתבונן בדברי הר"ן על משנתנו: "האשה נקנית לבעלה להצריכה ממנו גט". הקנין הוא בעצם יצירת קשר בין האיש לאשה הקנין מתבטא בכך שמכאן ואילך האשה צריכה גט, ודווקא גט, על מנת לבטל את הקשר.
על פי דברים אלו ברור כי מעולם לא עלה על דעתם של חכמנו לומר שקנין זה הוא קנין רכוש, אלא מדובר פה בקנין אחר לגמרי. קניינים אלו הם קניינים רוחניים ומוסריים, כמו שניתן ללמוד מדברי המדרש (פרקי אבות, פרק קנין תורה):
"חמישה קנינים קנה הקב"ה בעולמו, ואלו הן: תורה קנין אחד. אברהם קנין אחד. ישראל קנין אחד. בית המקדש קנין אחד. שמים וארץ קנין אחד".
קניינים אלו אינם קשורים לממון. ניתן לראות זאת גם מהקנין הראשון המופיע בתורה. בפרשת בראשית (ד, א) נאמר:
"והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר: 'קניתי איש את ה' ' ".
ברור שאין כוונתה של חוה לומר שהילד שנולד הוא רכושה ושהיא מתכוונת למכור אותו, אלא ודאי הכוונה כאן למעלה מוסרית נעלה. פירוש המילה קניתי הוא שעשיתי משהו כדי לזכות בדבר, בקשר אליו. דבר שאני מקבל בחינם איננו מוגדר כקשר מוסרי אלא כקשר נתון."
גמרא שואלת עוד: כתוב שהאשה נקנית בשלוש דרכים - למה דרכים ולא דברים? הרי 'דרך' זה ביטוי לא נפוץ כל כך וגם לא ממש מתאים? הגמרא אומרת ש'דרך' זה לשון נקבה. כיוון שהמשנה עוסקת בקניין האשה היא משתמשת בלשון נקבה ('דבר' זה לשון זכר). מניין שדרך זו נקבה? לפי הכתוב: "והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון". הפסוק הזה עוסק בתורה - כמו שהתורה היא נקבה, גם האשה היא נקבה, ולפיכך משתמשים במילה 'דרך'."
האיש מקדש את האישה כדי לקים את הפ"ס" כל כבודה בת מלך פנימה ", מפרש המלבים" , כל כבודה בת מלך פנימה", בארגז שהביא למנחה הונח פנימה כל כבודה של בת מלך, כל דברים היקרים ונכבדים הראוים לבת מלך, תכשיטין יקרים וכדומה, וגם הונח שם "לבושה ממשבצות זהב", לבוש יקר הנעשה ממשבצות זהב, זה המנחה שהביאו עשירי עם:" את הדבר היקר ביותר לאדם הוא מצניע ושומר עליו , מה שמחזיר אותנו להפטרה בה נאמר", כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו"
מצודת דוד מפרש" "וערים נשמות" - הערים השוממות יתיישבו בבני אדם כי יפרו וירבו
"כי ימין ושמאול תפרוצי" - תתחזק על הכשדים היושבים מימינך ומשמאלך".
הקב"ה מנחם את כנסת ישראל שלמרות כל הצרות הוא לא שכח אותה והיא [ קרי אנחנו ] הכי יקרים לו [לקב"ה בעולם] ולמרות הכל על האישה להרחיב את מקום אוהלה מרוב העם שיבאו לשמוח איתה.
הדברים נאמרים לאישה או כנסת ישראל כדברי הפ"ס", כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך " המלבים מפרש," "כי כאשה", שב לדבר על שני אלו הענינים שהזכיר, והוא שישראל בעוד היותם על אדמתם זונים מאחרי אלהיהם נדמו כאשת נעורים שיושבת תחת בעלה ולא עזבה עדיין, אבל הוא מואס בה ע"י חטאתיה, ובימי גלותה נדמו כאשה שבעלה עזבה וילך לו, ועז"א "כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה'" בהיותך בגלות את דומה כאשה עזובה מבעלה והיא עצובת רוח על שבעלה עזבה, אבל גם תחלה טרם שעזבך בעוד ישב עמך על אדמתך, "אשת נעורים כי תמאס" ע"י רוע מעשיה "אמר" עליך "אלהיך" גם בעת שהיה אלהיך טרם שעזבך היית מאוסה בעיניו ע"י רוע מעשיך, והנה יש הבדל ביניהם בעת שירצו לתקן עותותם ולמלא חסרונם, כי העזובה מבעלה צריך שבעלה ידע צרותיה ומורת רוחה וירחם עליה, והמאוסה שבעלה עדין אתה צריך שיעשה לה חסד למחול עונותיה, ועז"א (נגד אשה עזובה ועצובת רוח)." הדבר מקביל להבטחת ה" בהפטרה שכשם שלא הביא מבול בפרשת נח בגלל חטא האדם כך גם במקרה שלנו הקב"ה למרות כעסו על כנסת ישראל ,לא יכעס בחרון אף מלא אלא ירחם ויאסוף את כנסת ישראל אליו בשמחה וטהרה , קל וחומר שכנסת ישראל לא חטאה כלל .. אלא הדבר נראה אולי כפטה מורגנה .מה שרואים במדבר ביום חם כמים . אלא שלא כך הדבר .. כך גם פה אם נקשר זאת לפרשת האישה הסוטה בה הגבר חושד באישה שהחייחדה עם גבר זר האסור עליה ,אם הדבר היה לא נכון אזי האישה התברכה בזרע של קיימא וברכות שמיים ,על מקרה זה כהפטרה שלפנינו נאמר," גדול שלום שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים" שימו לב!! בהפטרה הקב"ה מבטיח לאישה שלא יביא מבול כמי נח על עם ישראל , הקב"ה מוכן שימחה שמו על המים! בלבד שיהיה שלום בין איש לאישתו ! האישה מתקדשת בשווה פרוטה , למרות ערכו הנמוך ,הוא מציין קדושה עליונה , להראות שאישה היא קדושתו של עולם , על ידה נבנה העולם , בלעדיה אין עולם ! ,היא נבראה מצלעו של האדם , והיא חלק ממנו ,כמו שנאמר שחתן דומה למלך ומתוך כך הכלה למלכה , יהי רצון שנתברך כולנו! בברכה" כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה" , רשי מסביר" כי ההרים ימושו" - אף אם תכלה זכות אבות ואמהות חסדי מאתך לא ימוש" ,שנה טובה מבורכת שמחה ומתוקה!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
