chiddush logo

"לא תנסו את ה׳ אלוקיכם..." (ו, טז)

29/10/2021

 "לא תנסו את ה׳ אלוקיכם..." (ו, טז) ומפרש הרמב״ן: כאשר נסיתם במסה שלא תאמר אם יש ה' בקרבנו לעשות לנו נסים או שנצליח בהיותנו עובדים לפניו ונשבע לחום ונהיה טובים נשמור תורתו כי הכוונה שם כך היתה שאם יראו שהשם יתן להם מים בנס מאתו ילכו אחריו במדבר ואם לא יעזבוהו ונחשב להם ^עיון גדול כי אחרי שנתאמת אצלם באותות ובמופתים כי משה נביא השם ודבר ה' בפיהו אמת אין ראוי לעשות עוד שום דבר לנסיון, והעושה כן איננו מנסה הנביא רק ה' יתברך הוא מנסה לדעת היד ה' תקצר ולכך אסר לדורות לנסות התורה או הנביאים כי אין ראוי לעבוד השם על דרך הסתפק או שאלת מופת ונסיון כי אין רצון השם לעשות נסים לכל אדם ובכל עת ואין ראוי לעבדו על מנת לקבל פרס... ולכך אמר הכתוב בכאן שמור תשמרו מצותיו ועדותיו שהם הנסים שעשה לכם מכבר להיות לכם לעדות כגון הפסח והמצה והסוכה ותשמרו חקיו אף-על-פי שלא תדעו טעמם כי באמת ייטב לכם בסוף אין צורך לנסיון בתורה ובמצות אחרי שכבר נתאמת אצלכם שהוא מאתו יתברך, עכ״ד.

יש הכותבים ספר תורה לעילוי נשמת יקיריהם - שזו מצווה גדולה
אך יחד עם דברי הרמב"ן הנחרצים, ישנו דבר שהקב"ה נותן לנו את האפשרות לנסתו כפי שמובא בחז״ל (מסכת תענית ט.): מצאו רבי יוחנן לבנו הקטן של ריש לקיש, א״ל: תאמר לי הפסוק שלמדת היום! א"ל: " עשר תעשר". א״ל הינוקא לרבי יוחנן: "ומאי עשר תעשר"? א״ל רבי יוחנן: " עשר בשביל שתתעשר". א״ל: "מנא לך"? א"ל: "לך תנסה". א״ל: "האם מותר לנסות להקב"ה? והכתיב "לא תנסו את ה' "! א״ל: "הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר " רזבניאר את כל הבזעשר אל בית האוצר". רב:ר1נר^י נא בזאת אב!ר ה' צב-אות אגם י לא אפתח לכם את ארבית השמים והךיקתי לכם !־רכה עד בלי די" (מלאכי ג, י).
כתב רבנו יונה (שע״ת ש״ג, ל): הוזהרנו, שלא יאמר אדם 'אנסה בעבודת הצדקה היצליח ה' דרכי, ואבחן בכישרון המעשה אם כסף וזהב ירבה לי', והאיש הטוב לא נמצא בו רפיון ידיים, אם עמלו בחכמה ודעת וכשרון המעשה, ולא צלחה דרכו בקניין כספו ובשאר טובת חפצי הגוף.
ובספר ׳היראה׳ (אות ריג) כתב: על המעשרות, אל תרפה ידיך מלתת כראוי. כיצד, מכל דבר שמשתכר, הן ללמוד, הן לכתוב, הן לעשות מלאכה, או אף אם מצא מציאה או נתנו לו במתנה, או כל עניין שיבוא כסף או זהב - מהכל יפריש מעשר, כי דבר זה אין לו ערך, כי את אשר אסר הבורא בכל דבר לנסותו, התיר במעשר.
מבואר שגם במעשר כספים מותר לנסות את ה'.
וברבנו יונה (אבות פ״ג י״ג) כתב: "מעשרות סייג לעושר" - כפי שאמרו בגמרא (שם) על אותו תינוק שקרא " עשר תעשר" - וביאר רבנו יוחנן: עשר בשביל שתתעשר. א"ל התינוק : וכי מותר לנסות להקב״ה, והא כתיב: "לא תנסו את ה' אלוקיכם", א״ל: הכי אמר רבי הושעיא, חוץ מזו, שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר... והריקותי לכם ברכה עד בלי די", ועל זה נאמר "מעשרות סיג לעושר", שהרוצה להעשיר - ייתן מעשרותיו בעין יפה, שלא יאמר 'אלף כורים שיש לי - איך אתן מאה כורים למעשר, והם שווים כמה אלפים', אלא יתנם בעין יפה, כי ה' יתברך נאמן לשלם לו כמה שייתן, ולהכפיל שכרו, והוא אמת גם על פי הניסיון. וענין הצדקה הוא כמעשרות, ובהרבות בצדקה יוסיף עושר על עשרו.
(סגולה לעשירות - קריאת פיטום הקטורת על קלף
והשל״ה (במגילה פרק נר מצוה) כתב: 'יש מפזר ונוסף' (משלי יא כד). ובגמרא (גיטין ז.) איתא: אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין, יעשה מהם צדקה. ואמרו בגמרא (כתובות סו:) מלח ממון חסר.
ו"הסור' (יו״ד ס' רמ״ז) כתב: הדבר בדוק ומנוסה, כי בשביל הצדקה שנותן - לא יחסר לו, אלא אדרבה תוסיף לו עושר וכבוד, כפי שכתוב (דברי הימים ב- לא, י): "מהחל התרומה לביא בית ה' אכול ושבוע והותר עד לרוב כי ה' ב_רך את עמו"". 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע