chiddush logo

חנוכה משורש סוכות

נכתב על ידי יניב, 28/11/2021

 חנוכה קשור לחג הסוכות, שהוא כעין יוצא ממנו, כמו שאומר השפ"א: 'חנוכה ופורים הם הארות מרגלים. רק הג' רגלים המפורשים בתורה הם תורה שבכתב, ויש נגד זה ג"כ רגלים מתורה שבע"פ. והם אורות המקבלים כדמיון אור הלבנה שהיא מאור החמה כידוע. כן ע"י כוחן של בנ"י בקבלתם היו"ט כראוי, נשאר מכל יו"ט רשימה בכנס"י, ובכח זה הוציאה כנגדן רגלים אחרים. וחנוכה הארה מחג הסוכות' וכו' (שפת אמת, חנוכה, תרמ"א). ראה ב'לזמן הזה', כסלו, 'חנוכה וסוכות' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א שמביא רמזים לזה עוד מחז"ל, וכן מסביר שזה מטעם שסוכות זה כנגד א"י, ולכן זה מתגלה בחנוכה שנלחמו ושחררו את א"י, וכן התגלתה ההשגחה המיוחדת עלינו, כמו שבמדבר היה קיום על טבעי. נראה להוסיף כמה נקודות קשורות בין שני הזמנים. חג סוכות כנגד הישיבה תחת ענני הכבוד במדבר (זה מחלוקת ר"א ור"ע האם כנגד סוכות ממש או כנגד ענני הכבוד: 'דתניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר"ע אומר: סוכות ממש עשו להם' [סוכה יא,ב]), עננים אלו הגנו עלינו מהאויבים, כמו שעצרו את הפגיעה מהמצרים: “ויסע מלאך האלקים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם. ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה" (שמות יד,יט-כ). '"וילך מאחריהם" - להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ולקבל חצים ובליסטראות של מצרים' (רש"י). וכמו כן ידעו האומות שהענן מגן עלינו, שלכן כשנסתלק הענן אמרו שעכשיו זהו הזמן להילחם בבנ"י: 'מת אהרן נסתלקו ענני כבוד, שנאמר (במדבר כא, א) "וישמע הכנעני מלך ערד" מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל. והיינו דכתיב (במדבר כ, כט) "ויראו כל העדה כי גוע אהרן", אמר ר' אבהו: אל תקרי ויראו אלא וייראו' וכו' (תענית ט,א). ממילא ענני הכבוד היו מגנים על ישראל מהאויבים, וזה היה בזמן שמי שהיה אחראי על בנ"י כשליט היה משבט לוי – משה, (ואף היה לו מעמד כעין מלך, ראה בויק”ר לא,ד [אולם ראה דברי מרן שר התורה הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א ב'תורת המועדים' עמ' 273]), ואף אהרן היה איתו בהנהגה, ובפרט העננים היו בזכות האהרון (תענית שם) שהוא היה כה"ג. לכן זה דומה למה שנעשה בחנוכה שה' עזר לנו שניצחנו את אויבנו, וזה היה כשהמלכות היא של שבט לוי, ובפרט שהיו קשורים לכה"ג – למתתיהו בן יוחנן כה"ג; כך שזה ממש דומה. גם נראה כעין רמז שביטול ע"ז גורם להגנה, שלכן על ביטול יצר הע"ז נאמר כעין שעשו סוכות (ערכין לב,ב), ולכן כאן שמנעו את הע"ז שהיוונים גרמו, וזה בא ביחד עם הניצחון – שה' הגן עלינו, זה נדמה להם כעין דימוי למצוות סוכה. (בפרט שהיו דברים שהחשמונאים דימו לדברים שהיו אצל נחמיה [ראה דברי מרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א ב'תורת המועדים' עמ' 209-210], ולכן אפשר שראו כאן דימוי לפס' שנאמר על הסוכות בספר נחמיה, שעל זה דרשו שביטלו את יצר הע“ז והגן עליהם כסוכה). אולי גם כיון קודם התחבאו במערות בשביל קיום מצוות סוכה: 'ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה' (מקבים ב,י), שמעבר לזה שעכשיו נזכרו ובאו לציין את חג סוכות דווקא כיון שקודם לא יכלו לעשותו בעיר (כי אי אפשר להסתיר סוכה – שהסכך נראה לכולם, להבדיל מדברים אחרים שאפשר להחביא בבית), גם אולי ראו שקודם היו במערות ובהרים כבהמות ועכשיו יכולים לקיים מצוות בבתיהם, אז זהו כעין סוכות שהוא כנגד סוכות ממש שבנו במדבר, שגרו בכעין בתים ולא זרוקים בחוץ, כך שראו בניצחון עכשיו שיכלו להיות בבתיהם, כעין גילוי של סוכות ממש במדבר שכנגדו חג סוכות. עוד נראה שסוכות כנגד ענני הכבוד ולכן בישיבה בסוכה זה תחת השכינה (ראה ב'תורת המועדים' – 'האוניברסליות של חג הסוכות', למרן פאר הדור הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א), ולכן בחידוש עבודת המקדש, ששם שורה השכינה זה דומה בעניין של קשר לשכינה; ועוד שנעשה להם נס בהדלקת המנורה, שזה מראה על השראת שכינה בישראל ('[ויקרא כד, ג] "מחוץ לפרוכת העדות יערוך" וכי לאורה הוא צריך?! והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו? אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי, שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים' [שבת כב,כ]. שכאן נעשה נס במנורה שמרמזת שיש השראת שכינה, ועוד שדלק בנס יותר זמן, שזהו ממש עצם העניין שמראה על השראת השכינה – שדולק מעבר לזמן של השמן), זה ממש הראה דימוי לסוכות שמראה על הקשר לשכינה בישראל. (אולי גם הדגישו את סוכות שכנגד זמן המדבר, ששם היה את עמוד האש, שמזה מוכח שהמנורה אינה לאורה אלא רמז להשראת שכינה [כמו שהגמ' אומרת שלא יכול להיות שזה לאורה כי היה את עמוד האש שה' האיר, כך שה' לא צריך את האור], וממילא כאן שדלק בנס שזה מראה על גילוי שכינה [להבדיל מזמנים אחרים, שממות שמעון הצדיק לא תמיד היה נס בנר המערבי, שלא תמיד דלק יותר (יר' יומא ו,ג)], הנס שדלק נדמה להם כמו קשור לגילוי שבמדבר, שהוכח שהמנורה עניינה הוא רמז לגילוי השראת השכינה). צורת הישיבה בסוכות במדבר היתה הוכחה לצניעות ישראל, ושלכן היו ראויים להשראת שכינה: 'א"ר יוחנן: דאמר קרא (במדבר כד, ב) "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה. אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה' (ב"ב ס,א). ממילא הישיבה בסוכות במדבר (שעל זה חג סוכות) – באהליהם, היה גילוי של צניעות שלכן ראוים לשכינה, וכך גם במרד החשמונאים זה החל בשל עניין צניעות, שגזרו שבתולה הנשאת תבעל להגמון תחילה (שבת כג,א; ברש”י), ובעקבות זה זכו לנס הניצחון ולנס המנורה שבזה התגלתה השראת שכינה. לכן ראו דימוי לקשר בין סוכות וחנוכה. החשמונאים נלחמו ביוונים שרצו להשכיח את התורה מישראל, וניצחו וכך לא נשכחה התורה; שזה דומה לסוכות שהיו בזמן המדבר, שזמן המדבר היה בשביל שהתורה לא תשכח מישראל: 'אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מוליכן דרך פשוטה, עכשיו מחזיקין איש איש בשדה ובכרם ומבטלין מן התורה, אלא אני מוליכן דרך המדבר ויאכלו את המן וישתו מי באר, והתורה מתיישבת בגופן' (תנחומא "בשלח" סימן א). ממילא בישיבתם בסוכות (עם כל שאר ניסי המדבר) התורה התיישבה בנו וכך לא תשכח, ולכן זה דומה לעניין שהיה בחנוכה. גם נראה שביציאת מצרים עמוד הענן ועמוד האש פגעו במצרים: 'וכשנפרע מִמִּצְרַיִם, לֹא נִפְרָע מֵהֶם אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן״ (שמות יד כד), שֶׁהָיָה עַמּוּד עָנָן יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כַטִּיט, וְעַמּוּד אֵשׁ מַרְתִּיחוֹ, וְטַלְפוֹת סוּסָיו מִשְׁתַּמְּטוֹת' וכו' (מכילתא שמות יד,כד). ועמוד הענן והאש היו מתחלפים, ביום עמוד הענן ובלילה עמוד האש, כך שנראה שקשורים זה בזה. לכן ראו בנס המנורה שסימל את נס הניצחון במלחמה (ראה 'לזמן הזה', 'על מה נקבע חנוכה' למרן גדול הדור הגר"ח דרוקמן שליט"א. וכן ראה ב'מועדי ישראל' למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), כעין גילוי של עמוד הענן והאש שפגעו באויבים, ועמוד האש האיר בנס (שהוא עצמו נס גדול) כעין המנורה שהאירה בנס; לכן זהו כעין זמן המדבר, ולכן זהו כנגד חג סוכות שהוא על הנעשה בזמן המדבר (ובפרט למ”ד שהסוכות הכוונה לענני הכבוד). עוד נראה שזמן המדבר בא בעקבות חטא המרגלים, שנענשו אותו הדור למות במדבר על שלא רצו להיכנס לארץ, שזה בגלל פחדם, ממילא מובן שבעקבות החלפת הדורות שבמשך זמן המדבר, נעשה שעכשיו יעמוד דור של אנשים שיעיזו לכבוש את הארץ ולא יפחדו. שזהו כמו שמביא ראב"ע: 'והשם לבדו שהוא עושה גדולות. ולו נתכנו עלילות. סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים. כי אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות. והיתה להם נפש גבוהה' (ראב"ע; שמות יד,יג). לכן בדור החשמונאים שקודם פחדו מהיוונים, והם התחזקו בעוז וקמו ונלחמו ביוונים, זה כעין הדור החדש שנעשה בעקבות המדבר, ולכן ראו בזה כעין גילוי של חג סוכות שכנגד זמן המדבר. (במדבר חטאו בעקבות שמשה שלח 12 מרגלים, וכאן זה כאחרי התיקון [של המדבר], ולכן זה בא לידי ביטוי שתחילת המרד נעשה ע"י 'י"ב בני חשמונאי ואלעזר' [רש"י; דברים לג,יא], כעין כנגד 12 מרגלים ומשה). גם נראה שלמ"ד שסוכות כנגד סוכות ממש, כוונתו שבנ"י בנו סוכות וה' הגן על גבי זה, שהחיל על מעשיהם את הגנתו (אחרת לא מובן מה העניין לשבת בסוכות בשביל: “למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל" [ויקרא כג,מג], מה משנה במה ישבנו? ועוד היה ראוי להאמר 'בסכות ישבו' מדוע נאמר "הושבתי" שנשמע שה' פעל בזה? אלא שכנראה העניין הוא שבנינו סוכות וה' פרס עליהם את הגנתו, וכך כעין הושיבנו בסוכות שבנינו [שאולי זהו שישבנו בענני הכבוד, שהם נפרסו על גבי הסוכות שבנינו, שכך שתי הדעות אמת, רק שכל אחד הדגיש חלק מסויים, כדעתו מה הדגש שנאמר בפס' "בסכות”]). לכן זהו כגילוי של חנוכה, שיצאנו להילחם וה' פרס את הגנתו עלינו ועל מעשה ידנו (שזהו כסוכות, להבדיל מפסח ושבועות שה' עשה בלי מעשה שלנו). ממילא יוצא שיש הרבה דימויים והקשרים לחנוכה כסוכות, שזה מגלה ששורש חנוכה נעוץ בחג סוכות. (אולי לכן יש דעה שמי שאין לו בית [כגון הומלס או אדם שיצא לטיול וישן בטבע וכדו'] לא יכול להדליק נר חנוכה, שזה מובן שתיקנו את חיוב המצווה כקשור לבית, כיון ששורש חנוכה זהו חג סוכות, וסוכה זהו בית [ארעי], כך שיש עניין שיהיה דרך גילוי של בית - כמו סוכות).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה