ביאור "כבוד הלשון" – פרשת בחוקותי

כז,ט-י; לב-לג: וְאִם-הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה, וְהָיָה-הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ: הדגש בקו"ף בצירוף 'יהיה קודש' מורה על סילוק התמיהה, שגם אם ימיר רע בטוב, גם הרע יהיה קודש. היינו יכולים לחשוב שעדיף להמיר רע בטוב, אלא שהתורה מדגישה באמצעות הדגש בקו"ף, שגם הרע מקודש. כן הדבר במעשר בהמה, אין להעדיף טוב או רע, מה שיהיה עשירי – יהיה קודש: וְהָיָה-הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל (לג).