chiddush logo

הסוד של "זכור" ו"שמור" (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי משה אהרון, 12/8/2022

 בס"ד.


  מקרא - שמות
------------------------------
 זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. 


מקרא - דברים
-----------------------
שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ.  יד וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. 

הדברים
----------------
המיוחד של הדיבר : על יום השבת הוא בשינוי הנוסח המדוייק שבין המקור בפרשת יתרו, לזה שבספר דברים  עת המשה בנאומו הגדול נדרש גם לסכם את עניין מעמד סיני. 
השבת כיאה לה כמוסד בראשיתי הונצחה  על שני מימדיה גם :
 כ"שבת בראשית" וגם כ"שבת סיני".
 הנה אם כן, דומה שההסבר לשוני עתה לכאורה ברור יותר.  המקור הבראשיתי מחייב : "זכור" .
המקור הנוסף מסיני הוא הציווי האישי והיחודי הנוסף לעם ישראל.
 ולכן הציווי הוא גם מעשי  : "שמור"
 במעמד סיני ביקש הבורא כבורא העולם והאדם להיצמד  למקורה הבראשיתי של השבת - שבת בראשית
 למימד התודעתי .
 ולכן נקט כאמור  בלשון : "זכור" .
על כן גם שאר התוכן והלשון ממשיכים לרמז על אופייה של השבת כשבת בראשית לאמור : 
"כי ששת ימים עשה ה' את השמים והארץ......"
 והנה בשלב הסיכום ,בא משה  וביקש לחדד ולהזכיר כי שבת בראשית  זכתה גם לקומה נוספת :
 הציווי היחודי לעם ישראל מסיני .
שמאז מעמד סיני, השבת איננה רק מושא לזכירה תודעתית  ,אלא גם מושא לשמירה ועשייה .
ולכן גם  הסיום של הדיבר בפרשת ואתחנן הוא שונה
זכירת היותנו עבדים במצרים וכן על הציווי של ה' אלוהינו אותנו :  "לעשות את יום השבת".
 דגש על הציווי היחודי לעם ישראל ולעל משמעותו "עשייה של השבת.
 כלומר תרגומה לכלל מעשים......
 
מסקנות
--------------------
 המבקש לשמור שבת כהלכתה, בבחינת : שמור וגם זכור
 צריך לקשר רעיונית את השבת לא רק לסיני אלא גם לראשית למקור - לשבת בראשית .
 והמשמעות הפרקטית ברורה, השבת איננה רק נחלתינו שלנו  - נחלת עם ישראל  אנו לפי שעה אומנם  נושאי הגחלת המעשית .אך רעיונית , עתידה של השבת לכל היקום , הבריאה - לכל העולם כולו  בבחינת חיבור האחרית - הגאולה,  לראשית - לבריאת העולם .
 שלעתיד שבה השבת להיות נחלתם של כל בני האדם
  בשבת אנו נחים ביחד עם הקב"ה בכדי גם  להגות   בקידום הליך הגאולה לכל העולם כולו.......

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
משה אהרון (13/8/2022)
כיצד מקיימים זכור ושמור:
שומרים שבת כהלכתה
וזוכרים שאפשר לבנות עולמות
גם בשישה ימים.
משה אהרון
ציורים לפרשת שבוע