פרשת ואתחנן- שמחה כהן, עורך דין
נכתב על ידי עורך דין שמחה כהן, 14/8/2022
פרשת השבוע ואתחנן שבת נחמו.
שיחה על הפרשה.
ישנו פסוק בפרשה "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם היום ולא תגרעו ממנו לשמור את מצוות ה' " (דברים) ובספרי הביא שלושה דוגמאות לאיסור בל תוסיף האחת בעניין ארבעת המינים שאין להוסיף על ארבעת המינים מין נוסף וכן אין להכפילם כש"כ "פרי עץ הדר, כפות תמרים, ענף עץ עבות וערבי נחל". השנייה בעניין ציצית נאמר "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות", לפיכך אין להחמיר ולעשות כנפות לבגד. השלישית, כהן הנושא את כפיו ישנם ג' פסוקים לברכת כהנים ואין לו להוסיף עליהם שנא' כה תברכו. וכן מצינו במסכת ראש השנה (דף כח) ע"ב מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון (דברים א, יא) ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת"ל (דברים ד, ב) לא תוסיפו על הדבר. והנה התוספות במסכת ראש השנה (דף טז ע"ב) מקשה מדין שופר, הלא כבר יצאנו ידי חובת תקיעת שופר בתקיעות מיושב, מדוע חוזרים על התקיעות מעומד, לכאורה מדין בל תוסיף? מבארים התוספות, יש לחלק בין ההוספה לגוף המצווה לבין התוספת לאחר קיום המצווה, קרי, שהאיסור הוא להוסיף תוך כדי הליך המצווה. פה שייך בל תוסיף, אולם לאחר שסיים את המצווה בשלמותה, אף שחזר עליה עוד הפעם, אין עובר על איסור בל תוסיף. כג' כהן, אעפי' שכבר קיים מצוות כהנים ושוב חוזר ומברך ונושא כפיו, או בנטל ארבעת המינים ושוב נוטל ארבעת המינים, וכן ראינו בתקיעת שופר, אף שהשלים את מצוותה בתקיעות דמיושב, חוזר ותוקע מעומד.
אולם הרשב"א (שם ד"ה למה) והריטב"א (שם ד"ה כדי) מחדשים שאדם המוסיף מדעתו דבר ללא הוראת חכמים, עובר על בל תוסיף, אולם, אם חז"ל תיקנו בשפה כלשהיא, אינם בכלל בל תוסיף. מצינו בחז"ל שבדין מתנים אפילו לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה כג' בתקיעת שופר שחל בשבת, שהרי כתיב "יום תרועה יהיה לכם" וחז"ל עקרו דין זה מכמה טעמים, וכן הוסיפו גדרים שניים לאריות, הרחקות בנזיר וכל זה מכח "ועשית ככל אשר יורוך". והנה ר' עקיבא איגר בחידושיו(ראש השנה ט"ז ד"ה תוספות) כותב "יש לחלק בעושה מצווה כדי להוציא אחרים ידי חובה שפה כבר יצא ידי חוב ועושה לאחרים אינו שייך בבל תוסיף, שהרי הוא שליחו של ציבור ושליחו של אדם כמותו. אבל במצווה, שאינו מוציא אחרים ידי חובה וחוזר ועושה שייך לבל תוסיף. אולם הפני יהושע (ראש השנה שם ד"ה תוספות) מבאר בדברי הרשב"א שהם איסור מתקנת חכמים משום בל תוסיף. בד"ה? בתקנות חכמי התלמוד שהוסיפו מכח גדר, קלקול הדורות, הודעה על נס כג' חנוכה ופורים, לאחר חתימת התלמוד וכל שכן לחכמי דורינו אסור להוסיף דבר על דברי תורה לפי שאין אנו רשאים לחדש דבר לאחר חתימת התלמוד. וכן פירש האבן עזרא על הפסוק לא תוסיפו- הוספה מדעתכם ותחשבו שהיא עבודת השם ושכן פסק הרמב"ם הלכות תפילה (פי"ד ה"יב) שאין לכהן להוסיף ברכה על שלושת הפסוקים לא בקול ולא בלחש. והנה מצינו אצל ירבעם כפי שכתוב "ויעש ירבעם חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר עשה ביהודה אשר בדה מליבו ויעש חג לבני ישראל"(מלכים א' יב). והנה מצינו במסכת מגילה (דף יד) שאף במצוות חכמים היתה זהירות יתרה תנו רבנן 48 נביאים ו 8 נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פיחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה. מקשה רש"י במקום נר חנוכה גם תקנת חז"ל ולא רק מקרא מגילה? וביאר שזו תקנת נביאים. מקשה המהרש"א בחידושיו על מגילה (יד ד"ה חוץ) וכי נביאים אינם מצווים על בל תוסיף? אלא מבאר שבנר חנוכה יש רמז לכך מהתורה בעלותך את הנרות ועוד קשה, הרי מצינו ששלמה תיקן עירובין ונטילת ידים, ויש לתרץ שעירוב אינה הוספת כלל על מצוות התורה, אלא היא פתרון הרוצה לטלטל מרשות לרשות. וכן בנטילת ידיים פתרון משום סרך טומאה. והנה בפתח עיניים על מגילה (שם) מבאר על מה שמצינו תקנות וגזירות ואיסורי דרבנן וסייג לתורה ולמצווה גדר לעבירה ואיכא אסמכתא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. והנה כבר מצינו בירושלמי מסכת מגילה (פרק א הלכה ז) שמונים וחמישה זקנים ומהם כמה נביאים היו מצטערים על הדבר, אמרו אלה המצוות אשר צווה ה' את משה. כך אמר משה ואין נביא אחר. והנה הרמב"ם על התורה (ד"ה לא תוסיפו) מבאר שדברי חז"ל הבאים כגדר או שניות לאריות וכיוצ'ב היא מצווה מהתורה ובלבד שנדע הידיעה ברורה שהיא תקנת חכמים ואינה מפי הקה"ה והתורה. האלשיך(שם) כותב שהאיסור בל תוסיף אפילו שנעשה מתוך קדושה וטהרה ורצון עז להתקרב יותר להקב"ה, האיסור עומד בעינו.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
