chiddush logo

דבר תורה לפרשת חיי שרה- עצה בפרשה- תשע"ד

נכתב על ידי עצה בפרשה, 24/10/2013

 בס"ד                                                    ערש"ק                                        י"ד  במרחשוון    התשע"ד

                        אור- לי - בפרשה – חיי שרה

 

  " ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה, וַתָּמָת שרה בקרית ארבע הִוא

    חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספֹּד לשרה ולִבכֹּתָהּ   "(כג, א-ב)

 

לפני שובו של אברהם אבינו מניסיון העקידה בהר המוריה נתבשרה שרה שבנהּ יצחק נזדמן לשחיטה,

וע"י כך פרחה נשמתה ממנה ומתה ונקברה במערת המכפלה שנמצאת בקרית ארבע הלא היא חברון,

ונקראת כך על שם שנקברו בה ארבעה זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, רבקה ויצחק, ויעקב ולאה(ב"ר

נח, ד). שאותה קנה אברהם אבינו ע"ה מעפרון החתי תמורת ארבע שקל כסף עובר לסוחר. ששמע זאת

אברהם אבינו ע"ה בעת שחזר מהר המוריה לאחר עקידת יצחק החל להספידהּ ולבכותהּ, כפי שדרשו

רז"ל: התחיל לקונן ולומר: אשת חיל מי ימצא, בטח בהּ לב בעלהּ(משלי לא) דרשה צמר ופשתים, בין

יצחק לישמעאל, שאמרה: גרש האמה הזאת ואת בנה וכו', ע"ש(תנחומא ד).

 

ומכאן ניתן לראות שנפשה של שרה הייתה קשורה בנפשו של יצחק שהיה עיקר חייה כפי שדרשו דורשי

רשומות על המילה 'ויהיו' שעולה כמניין ל"ז(37) היינו גילו של יצחק בעת שנעקד שהרי ילדה אותו בגיל

צ'(90) וכל חייה היו קכ"ז(127). וזה שחזר הכתוב בסוף הפסוק ואמר 'שני חיי שרה' רמז לכך שהמילה

'שני' היא ראשי תיבות: שנולד יצחק היינו בעת שנולד יצחק התחילה לחיות כי מי שאין לו בנים חשוב

כמת(נדרים סד:). אך ברגע שנתבשרה שנזדמן בנהּ לשחיטה, וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה

כנ"ל. לכן נאמר 'שני' מלשון שניים היינו חייו של יצחק וחיי שרה שהרי הוא היה הכול בשבילה.

 

ובאמת צריך להבין מה זכתה שרה אמנו ע"ה שתיקרא פרשה על שמהּ, מה שלא זכו שאר האימהות.

והדבר יובן ע"פ המדרש: רבי עקיבא היה יושב ודורש, והצבור מתנמנם בקש לעוררן, אמר: מה ראתה

אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה? אלא תבוא אסתר שהייתה בת בתה של שרה, שחיתה

מאה ועשרים ושבע, ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות(מ"ר נח, ג). ויש לשאול, במה עוררן בזה?

ונראה בפשט הדברים שרצה לספר להם במעלתם של נשים צדקניות אלו שזכו שתהייה פרשה בתורה

ומגילה על שמם וכל זה בזכות יראת שמים שהייתה להן, בחינת(משלי לא):"אישה יראת ה' היא תתהלל",

וע"י כך זכו לכבוד אמת ולא לכבוד מדומיין, כמו שאמרו חז"ל(ברכות יג): שרה לכל העולם כולו, וכן אסתר

המלכה, כמו שכתוב(אסתר ב):"וישם כתר מלכות" וגו' היינו ששלטה על קכ"ז מדינות. אך בעומק הדבר

אפשר שרמז להם שעל מנת שהתעוררו משנתם שנגרמה מהקשתו של הנחש הוא היצר הרע, צריכים

שיהיה להם יראת ה' בחינת אישה שהיא משולה לחכמה, כמו שכתוב(משלי לא):'אשת חיל' ופירש רש"י

ז"ל: 'היא התורה', וע"י כך יקנו את חכמת התורה שכן ראשית חכמה יראת ה'(תהילים קיא:), ויזכו לטובה

הרבה ולכבוד בזה ובב"א.

 

ועתה נחזור לעניינו, הנה ידוע שחוה חטאהּ לה' בעתיו של נחש בכך שאכלה מעץ הדעת, וכתוצאה מזה

נצטוו הנשים על ג' מצוות, כמו שדרשו חז"ל: אמר הקב"ה: אדם הראשון תחילת בריותיי וכו' וחוה גרמה

לו מיתה ושפכה את דמו וכו', לכן תשפוך דמה ותשמור נידתה כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה.

מצות חלה מנין? היא טמאה חלתו של עולם(אדם הראשון) וכו', לכן מגבהת חלתהּ. הדלקת הנר מנין?

היא כבתה נרו של אדם וכתיב:(משלי ה):'נר אלוהים נשמת אדם', לפיכך תשמור הדלקת הנר(תנחומא נח).

ואלו ג' המצוות הם ראשי תיבות חנ"ה: חלה, נידה, הדלקת הנר.

 

ונראה לומר על דרך שאמרו חז"ל חוה זו חיה על שהייתה אם כל בחינת לשון נופל על לשון כך שרה זו

חנה כי הצליחה לשמור ולתקן את ג' המצוות כנ"ל בשלמות כל ימי חייה שהרי שיצחק הביא את רבקה

לאוהל שרה על מנת לבדוק אם היא דוגמת אמו בג' מצוות הנ"ל כמובא בפסוק(בראשית כד, סז):'ויביאה

יצחק האהלה שרה אמו' ופרשו חז"ל: שכל זמן ששרה הייתה קיימת, היה נר דולק מערב שבת לערב

שבת, ברכה מצויה בעיסה - חלה, וענן קשור על האוהל - סימן טהרה, שאין השכינה שורה אלה במקום

של טהרה, ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו(רש"י שם). וזה שפירש רש"י ז"ל בת ק' כבת כ' לחטא מה

בת כ'(20) לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק'(100) בלא חטא, היינו אפילו בזקנותה שנעשה לה

נס וחזר לה אורח כנשים בגיל מאוחר כידוע, לא הקלה בדבר ודקדקה קלה כבחמורה ביתר שאת וביתר

עוז כפי שהייתה צעירה.

 

ולמרות ששרה אמנו ע"ה היה לה יופי בלתי רגיל כמו שאמרו חז"ל(ב"ב נח): הכול בפני שרה כקוף בפני

אדם וכו', ונראה שאין כוונת רש"י ז"ל בדבריו: 'בת כ' כבת ז' ליופי' ליופי שהיה לה רק בצעירותה אלא

גם בזקנותה שאם לא כך למה הוסיף 'כולן שווים  לטובה' היינו לא רק ביראת ה' כנ"ל אלא גם בעניין

היופי. אלא שצריך לדעת שהיופי האמתי והנצחי של האישה מתבטא בצניעותה שהרי מי לנו צנועה

וחסודה כשרה אמנו ע"ה שנאמר: "איה שרה אשתך ויאמר הִנֵּה בָאֹהֶל"(שם יח, ט) היינו בירכתי ביתה,

וכפי שהרמב"ם ז"ל כתב(בהלכות אישות יג, יא): שאין יופי לאישה אלא ליישב בזווית ביתה.   

 

וע"פ הנאמר לעיל, אפשר גם להסביר למה נכתבה דייקא האות כ' זעירא(קטנה) במילה 'לִבכֹּתָהּ' האות

כ' רומזת לכתר העליון כמובא בספרים הקדושים. היינו רצה לומר אולי שכמו ששרה אמנו זכתה בכתר

העליון בעולם הבא שהוא סמל של כבוד אמתי בעבור ששמרה על כבודה בעולם הזה בחינת 'כל כבודה

בת מלך פנימה'(תהילים מה) לכן דווקא האות כ' נכנסה פנימה כי היא בחינת כתר בחינת כבוד. ועוד רצה

לרמוז בעניין זה שעבור ששרה שמרה על ג' מצוות חנ"ה, כנאמר לעיל, וע"י כך זכתה לכתר העליון כך

תבוא בת בתה אסתר ותזכה עוד בעולם הזה לכתר מלכות, כמו שכתוב(אסתר ב): 'וישם כתר מלכות' וגו'.

וכל זה בזכות שגם אסתר כידוע שמרה על חנ"ה שהם אותיות חן ה' כי בעבור כך משך עליה הקב"ה חן

מיוחד ולכן נבחרה למלכה, כמו שכתוב(שם):"ותהי אסתר נושאת חן, בעיני כל-רואיה" וכו'.

 

מכאן שכל בת ישראל הרוצה לזכות לכבוד אמת עליה לשמור בעיקר את ג' מצוות חנ"ה כנאמר לעיל.

ולזה צריך שיהיה לה יראת ה' כנ"ל וע"י זה תתעלה במעלות הקדושה והטהרה ובכך תזכה שחן ה'

יהיה עליה. ותזכה לבחינה של האות כ' כנ"ל שעולה גם בגימטרייה קטן כמניין ב' ובכך תזכה לכבוד

מלכים ותהיה בת מלך באמת ב-ב' העולמות, בזה ובב"א. אכי"ר.  

            פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים ולבוא לידי רעות גדולות חס

ושלום, כאשר רבים נכשלו ונפלו מאוד על ידי חכמתם, חטאו והחטיאו את הרבים רחמנא לצלן, והכל

על ידי חכמתם הרעה. כי עיקר היהדות הם לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל

בכל דבר שעושה שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו, רק אם יש בזה כבוד

השם יתברך יעשה, ואם לאו לאו, ואז בוודאי לא יכשל לעולם(סימן תמימות, אות ג).

                                                           "נר ה' נשמת אדם  "

 מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

           ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע