יעקב התכונן לקרב שנים רבות 
יעקב התכונן כ20 שנה לרגע זה, ככתוב: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד; וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (בראשית ל מג). לא קשה להבין שכל עבד היה גם חיל פרש עם גמל.
עשו ראה את חוזקם של המלאכים שהודיעו לו את באו של יעקב. עשו לא פגע במלאכים.
יעקב חיכה ברמת הגולן וכששמע שעשו בא רק עם 400 חילים הוא נרגע, ירד וחצה את היבוק. 
יעקב פיצל את צבאו לשנים והכריח את עשו או להתקיף כל צד, כאשר הוא לא יודע את חוזקו, או להתקיף באמצע ולהסתכן בהתקפה משני אגפיו.

   סוס טרויני
אבל הטריק החשוב ביותר היה שליחת העדרים כמתנות. כל עדר הובל על ידי כ10 עבדים (חילים) וכאשר עשו קיבל את חמשת העדרים היו בעורפו כ50 חילים, מצוידים במקלות ובקלע כנהוג בין רועי צאן (ראה סיפור דוד וגולית), ואפילו ללא נשק הם היו לוקחים נשק מחיליו של עשו וממוטטים את מערך צבאו של עשו מאחור.
כך עמד עשו כאשר שני צבאות לפניו, וצבא מאחוריו. כל תנועה מאימת מצידו תביא למותו ולהשמדת  צבאו.