על בארות  האבות - והתורה

==========================.

על מסע הבארות של האבות 

.וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו.  

"באר" - מלשון  בריאה - "ברא".

 שהבריאה  במעשה ה"באר" היא מעשה בני האדם.

 בבחינת אשר ברא אלוהים לעשות.

 להפוך את המיים העליונים שנספגו וזוקקו בארץ 

 כמיים טהורים וטריים

למיים חיים למען החיים.

 

 אז יש "גשם" - מיים שמימיים שכל כולם אך אלוקיים  

לקיים התגשמות של חיבור שמיים וארץ......

 ויש מיים חיים של באר . מיים המזוקקים בעפר הארץ

 ושעל האדם להעלותם מלמטה למעלה.

 לחבר בהם בני אדם בחיים משותפים.

 לכן גם אבותינו עסקו בבארות והגדילו גם לכנותם בשם .

 שהשם הופך את הבאר לייעודה הספציפי עלי ארץ . 

הבאר מנפיקה מיים חיים בין בני אדם לעצמם 

 וכאורה בכח עצמם.

 האלוהים נשאר תמיד ברקע  כחזון של "מטר" "התגשמות".

כמקור הראשון של המיים.

 אך מי הבאר הם בעלי ערך מוסף .

מעשי ידי האדם .

 וזה הערך המוסף שלהם כ"מיים חיים".

 

גורלנו בארץ הזו בראשי פרקים היא כשמות הבארות של אבותינו.

 שיצחק קרא לבארות  החל מסמל  לעידן הרוע של : 

 "עושק" ו" שטנה" .

 וכלה ב"רחובות" ו"שבעה" [גם ב"ש" שמאלית מלשון שובע] .

"שבעה" כמספר לציין התגשמות ומימוש של מעשי שבעת ימי הבריאה

 לאמור מימוש הבריאה ותכליתה.

 הנה כי כן ,באר הגאולה קרויה באר השבעה - כמספר.

 וגם כבאר השובעה - מלשון שובע.

 וכך לימים ייטיב משה רעיא מהימנא לחבר בין הבאר לתורה :