בסד 

דבר תורה לפרשת והפטרת וישלח לע״נ הנופלים המערכה בדרום ,הנרצחים ז״ל לרפואת הפצועים חזרת השבויים .הצלחת חיילי צהל ושמירת כל ישראל 

-----------------------------------------------------------------------------------

להמשיך במסורת אבותינו בקדושה ולא ברוע 

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בפרשה יש קנד  פסוקים מצווה קנד בתריג היא ,שלא לאכול חיה ובהמה טמאה  "את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל והחזיר והארנבת והשפן" (ויקרא י"א, ד'-ז'). ומיני שאר בהמה טמאה לא בא עליהם לאו בביאור, אבל מכיון שאמרה תורה כל מפרסת פרסה ומעלת גרה בבהמה אתה תאכלו. נדע שכל מה שאין בו שני הסימנין יחד הוא נמנע מלאכלו, וזה לאו הבא מכלל עשה, והעקר אצלנו לאו הבא מכלל עשה עשה, ואין לוקין עליו.

הדבר קשור לכל מעשי עשו מה שמתקשר עם אונס דינה , ועם נקמת שמעון ולוי באנשי שכם ,מה שמתקשר בדיוק עם הטבח בעוטף עזה ,ואונס הנשים המחריד , הדבר כואב מאוד ,כל אדם ,גבר ואישה נבראו בצלם ה׳ כאשר פוגעים באדם פוגעים בצלם ה׳ ,כאשר אונסים אישה , הדבר ממש כרצח הנפש 

האישה חיה מתה , ככתוב ,״ואם בשדה ימצא האיש את הנער [הנערה] המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנער [ולנערה] לא תעשה דבר אין לנער [לנערה] חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה ״רבנו בחי מפרש״כי כאשר יקום איש על רעהו. בארו לנו רז"ל טעם האריכות הזה במשל הרוצח, והיה מספיק שיתן טעם על אונס שלה שאמר צעקה הנערה המאורסה, ועל כן דרשו בו הרי זה בא ללמד ונמצא למד, כלומר שרוצח בא ללמד על נערה מאורסה ונמצא אף למד ממנה, מקיש נערה מאורסה לרוצח, מה רוצח יהרג ואל יעבור, כלומר שאם יצוה עליו אנס להרוג את חברו או יהרגוהו יש עליו למסור עצמו להריגה ולא יהרוג, משום דסברא הוא וכדאמר רבא מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דלמא דמא דההוא גברא סומק טפי, ועל כן אין דוחין נפש מפני נפש, אף נערה המאורסה אם אומר לו לאדם שיבא עליה או יהרגוהו, יהרג ואל יעבור. ואפילו על אשה פנויה אמרו רז"ל בההוא גברא שהעלה בלבו טינא עליה ונטה למות לרוב חשקו בה, ואמרו הרופאים שאין לו תקנה עד שתבעל לו או תעמוד לפניו ערומה, שאלו לחכמים ז"ל ואמרו ימות ולא תבעל לו, ימות ואל תעמוד לפניו ערומה, ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר משום גדרן של עריות ופגם משפחה. ומה נערה המאורסה נתן להצילו בנפשו של אונס, שנאמר ואין מושיע לה, הא יש מושיע לה חייב להושיע בכל דבר שיכול להושיע, אף רוצח נתן להצילו בנפשו, כלומר כי מי שרואה אדם רודף אחרי חברו להרגו חייב להצילו לנרדף בנפשו של רודף.״

איסור אכילת בהמה טמאה הוא על מנת שנפש האדם לא תדבק בתכונות הרעות של החיה ,דבר שישפיע על הנפש , כאדם שלא יאכל דבר מקולקל כדי לא לקבל כאב בטן .

האישה משולה לקרקע עולם המתקשר עם אסתר המלכה כמובא במדרש,״"אסתר קרקע עולם הווי" (סנהדרין) אומרים חז"ל, לאישה יש יכולת להיות פסיבית, קרקע עולם. להיות יחד עם איש, במקרה זה בעלה, ברגעים אישיים, אינטימיים ביותר, ולשמור על פסיביות מלאה, כמו קרקע, והוא בועל ועושה בה כרצונו. סיטואציה כזאת, שכמובן אינה רצויה בחייהם של זוג רגיל, הצילה את אסתר במהלך שנות חייה עם אחשוורוש, ולמעשה הגדירה אותה פעם אחר פעם כאנוסה. וכידוע, אשת איש שנבעלה ע"י אחר אסורה לבעלה ולבועלה, אך אשת איש שנאנסה – מותרית לבעלה הראשון. נראה שכל העת קיננה בליבה של אסתר תקווה כמוסה, לשוב אל אישה הראשון, לצאת מארמון הזהב של אחשוורוש, שהיווה עבורה כלא של ממש, ולחזור לחיקו של מרדכי

‎ברגע שמרדכי מצווה על אסתר "לבוא אל המלך, להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה" (אסתר ד/ח), היא מניחה את עצמיותה בצד, מבטלת את עצמה ביטול גמור; חששה כפול, ברובד הגלוי – שמא לא יושיט המלך את שרביט הזהב ו"אחת דינה למות", אך ברובד הסמוי – ברגע שהיא באה אל המלך מרצונה הרי שכבר אינה נידונה כאנוסה, וממילא היא נאסרת על מרדכי אישה ודינה כאשת איש שזינתה.

‎אך אסתר הולכת. מוסרת את נפשה, את גופה, את נשמתה, מבטלת את עצמה ביטול גמור אל מול השליחות העליונה של הצלת כלל ישראל. והיא אומרת זאת, בפשטות, ביושר לב; 'אני הולכת, נכונה למשימה, אך דע לך, מרדכי, כי "כאשר אבדתי – אבדתי"(אסתר ד/טז)' – ואומרים חז"ל – "אבדתי מהעולם הזה, אבדתי מהעולם הבא, כאשר אבדתי מבית אבא כך אובד ממך – דאשת איש שנאנסה מותרית לבעלה, וברצון – אסורה לבעלה" (מגילה טו ע"א). ומציין ספר חסידים כי בקשתה של אסתר לגזור צום שלושה ימים נועד למטרה הזאת שאמנם "בעבור היהודים יש לי לחטוא", אך  צומו עלי "לכפר על חטאה". היא, אז, לא ידעה את הסוף.

ברצוני להביא עוד דוגמאות בתורה על כל העניין של כבוד לנשים ,בניגוד למעשה שכם בן חמור ,שרצה לחלל את עם ישראל ,כמעשה החמאס הנורא ,שרצה מלבד רציחת יהודיים, לרצוח את נפגש, בועז ורות בגורן ,כל השמירה על הטהרה והכבוד ביניהם . אלעזר ורבקה , הם היו לא מעט זמן בדרך ,ואליעזר כיבד אותה כראוי , יעקב ורחל כל השנים , אפילו יהודה ותמר שנישאו ,אבל לפי דעתי  השיא  הוא עם פרעה ... כן פרעה אויב ישראל ,היכיר ליוסף הצדיק את אוסנת , הוא יכל לנצל את אסנת ולחתן אותה עם מצרי ...לאחי יוסף לא היה אכפת מאחיהם ,שיתבולל .... יוסף שמר על כבודו  כך שהתנזר מכל קשר עם המצריות ,יעקב החביא את דינה בארגז שלא יראה אותה עשו ,שלא יקח אותה ממנו ,אך עשו היה עברי ,יהודי בלשוננו,ואולי היא הייתה מחזירה אותו  למוטב והוא היה צדיק .. סהכ הוא אחיו ..

שמעון ולוי נקמו את אונס אחותם ,״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ". שאר בני יעקב בזזו את העיר ובזזו בה את כל הרכוש "בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם. אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶּם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ. וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בבית ״ ,יעקוב לא היה שלם עם מעשה נקמה זה וטען ,״ עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי", כאשר לעומתו טוענים בניו "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?". 

לעניות דעתי ,שמעון ולוי צודקים ,כיון שכל מי שהיה שם ,ראה את המעשה ולא עשה מאומה כדי למנוע אותו הוא משתף פעולה , החמאס היה גאה על אונס הבנות , שהם לפי ההלכה ,טהורות וכשרות לגמרי ,כל מי שחלש על חלשים ,על בנות ,מאיים , מפחיד, מונע מהם את רצונן ,גיבור הוא לא , חלש ,פחד כן , יעקב בפגישתו עם עשו אמר לו ,״ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי: (לג ה)״ תמוהה הדבר מאוד!!מוסבר ,

‎כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך, והן חשובין לי כראיית פני המלאך שראיתי ״שר שלך, ועוד על שנתרצית למחול סורחני. (רש"י)

 

‎נראה לי באור הכתוב: "ולקחת מנחתי מידי", כי ע"כ כדי שתרצני ראיתי    פניך במנחה זו, כמי שרואה פני השרים והשופטים שהמנהג להקדימם במנחה.. .( רבינו בחיי )

‎...אמר רבי יוחנן מותר להחניף את הרשעים בעוה"ז... (סוטה מא ב)

 

כל אדם נברא בצלם ה׳ האישה היא חלק מאלקים, אך היא ברמה יותר גבוהה מאיתנו ,כל קיום העולם תלוי בה,כאדמה ,אם תיזרע בה קוצים יהיו קוצים ,פרחים ופירות ,יהיו פירות נאים לברכה למען שמו באהבה, חילול האדם ,בכל דרך שהיא  היא עוון חמור שראוי לעשות עליו תשובה ,למען האדם ,אהבת השני צריכה להיות בדרך  בדבר תלויה בדבר ,קרי אם תעשי פעולה כזו, אוהב אותך ,יש לי תועלת ... אהבת אמת היא ללא תועלת ! פשוט אהבה טהורה ! כנשמות תאומות,לכל הנשים שנפגעו בצורה כזו או אחרת .מוקדש דבר תורה זה עם פתגם הרב קוק זצ״ל ״  "

‎האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלראות את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך 

מה שמתקשר לפסוק מהפטרת הפרשה ,״ וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם, וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר. ״ ,מפרש המלבים ״והיה", ואז תהיה מלחמת גוג ומגוג, ואז "יהיה בית יעקב אש" הבוער מקרוב, "ובית יוסף" יהיה "כלהבה" הבוער מרחוק יותר מן האש, כי משיח בן יוסף יעשה חיל אז, או מפני שעשרת השבטים לא יהיו עדיין כולם בא"י ויהיו עוד מרחוק, "ובית עשו יהיה כקש" אשר בהריחו אש יאכל קש אחד את חברו כן יאבדו זא"ז במלחמת גוג כאשר התבאר ביחזקאל ל"ח עד שלא יהיה שריד לבית עשו:״ קרי הרוע יאבד מהעולם ואיש יכבד את רעהו .עשו למרות היותו בנו של יעקוב אבינו לא הלך בדרכי אביו , עלינו לא ללכת בדרך  זו אלא להתמיד במסורת אבותינו וגם בעיקר מסורת התורה ואביהו שבשמיים ! חודש טוב ובשורות טובות