העבדים באמריקה בתקופת המאבק על שחרורם חיברו שיר, שהיה בנוי על הפסוק "שַׁלַּח אֶת עַמִּי".

אך האמת שמעולם לא אמר משה רבינו לפרעה - "שַׁלַּח אֶת עַמִּי", הציטטה היא חלקית, וחלק מהאמת לא רק שאינו אמת, אלא במידה מסויימת הוא שקר.

משה אומר לפרעה "שַׁלַּח אֶת עַמִּי", ומוסיף מילה אחת נוספת: "וְיַעַבְדֻנִי". לא פריקת עולו של פרעה היה היעד, לשחרור יש מטרה נעלה - "וְיַעַבְדֻנִי", לעבוד את ה'.

ישנן שתי חירויות: חירות שלילית וחירות חיובית.

חירות שלילית - משמעה הסרת כל הפרעה חיצונית המונעת מהאדם לממש את רצונו. אין לה מטרה חיובית. כל ייעודה - פריקת עול. חירות חיובית - אין בה רק שלילת המפריע החיצוני, אלא יש בה תרומה למען השגת יעדיו של האדם.

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" - זוהי החירות השלילית, השוללת את השיעבוד המצרי, "וְיַעַבְדֻנִי" - זו החירות החיובית.

משה לא התכוון להיות מנהיגם של עבדים המחליפים משעבד אחד במשעבד אחר גרוע הימנו. משה התכוון למתן אפשרות לעם ישראל, ובאמצעותו לאנושות כולה - להכיר במרותו של אדון העולם, ועל ידי כך לא יהיו עוד עבדים בעולם: לא לבשר ודם, ובעיקר לא ליצרים ולתאוות שלהם עצמם.

הרב יעקב אריאל שליט"א