פרשת תזריע - מצורע – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

תזריע

ויקרא יב,ב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר--וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא: ש"כ שואל שתי שאלות: מדוע נסמכה פרשת תזריע לעניין איסורי מאכלות, ומדוע נאמרה הפרשה לבני ישראל ולא לבנות ישראל? ש"כ: "נסמכה ... כדי שיצא הוולד מזורז ומלובן בלי שום מום ובלי שום נגע, כי אלו המאכלות האמורים ... מולידים עיפוש והיזק ומיני נגעים לוולד, לכך הזהירה התורה קודם ההיריון והלידה את זה תוכלו ואת זה לא תאכלו... 'אשה כי תזריע' – לא אמר 'תִּזְרֵע' , אלא 'תזריע' לבעלה על ידי ארצויי (ריצוי והשתדלות) דארציאו (שריצו ושידלו) לבעליהם".

יב,ה: וְאִם-נְקֵבָה תֵלֵד, וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ; וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב עַל-דְּמֵי טָהֳרָה: מדוע יולדת נקבה טמאה כפול מיולדת זכר? ש"כ: "לפי שהיא מזרעת תחילה ומגברת כוח הזכר ויורד על כוח הנקבה, וכשגובר עליה מטמאת בשבע טומאות שלה ... אבל כשגוברת היא ועולה על הזכר אז היא מטמאה ומטמאתו, לזה 'וטמאה ארבעה עשר' – שבעה שלה ושבעה שלו".

יג,ב: אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת--וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.: מה הרמזים בפרשת הנגעים? ש"כ: "שאת – היינו גסות הרוח ... באדם – רמז על שפיכות דמים ... ובשר -... גילוי עריות ... מכווה – היינו שבועת שוא ... נתק – רמז על לשון הרע ... שחין – רמז על צרות העין ... נגעי בגדים  ... רמז על הגוף שהוא מלבוש לנשמה ... 'ונתתי נגע בבגדיכם' – רמז על העשוק שבאה לו מחמת אביו שבא על אמו והיא נדה ... זאת תורת נגע צרעת' – לומר שיתעסקו הטמאים והמצורעים והממזרים בתורה, שהתורה מטהרת הכל, שהיא אש וכל דבר אשר יבוא באש – תעבירו באש, אותו אש מעביר ממנו כל הטומאה שבו".

מבחר גימטריאות: זכר – ברכה; פרומים = עשו.

ש

מצורע

יד,לד: כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: מדוע להזהיר על נגעים דווקא בכניסה לארץ כנען? ש"כ: "לפי כשהיו ישראל במדבר היה כל עסקיהם בתורה, וכשנכנסו לארץ נתעסקו בבנין במשא ומתן ובסחורות, לזה אמר כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן – לומר שאתם עושים סחורה לא תעשו לשון הרע זה על זה, ולא שבועת שוא, ולא תתגאו זה על זה ולא תהיו צרי עין זה על זה ... לזה אמר בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם", שהיא שונה מתכונת יושבי ארץ כנען.

יד,מד: וּבָא, הַכֹּהֵן, וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת--צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת, טָמֵא הוּא: מדוע 'וראה הכהן', היה מספיק 'והנה נרפא'? ש"כ: "הכהן היה רואה מה שלא היה רואה שום אדם, שהיה רואה לעיקר הנגע, שהנגע בא בסיבתו שהוא העוון".

מבחר גימטריאות: מן הצרוע = מן העקר; ארץ אחזתכם = כדי לגלות כספם וזהבם; הזב וידיו לא שטף במים = נטילת ידיים.