כנפי יונה - דברי תורה לפרשות אחרי מות - קדושים
7/5/2025
פרשות אחרי מות–קדושים:
לזכות חיילי ישראל היקרים בים, באוויר וביבשה ה' עליהם יחיו
שתי הפרשות – אחרי מות וקדושים ניצבות זו אחר זו, וראוי לעיין בסמיכותן.
פרשת אחרי מות פותחת בתיאור מיתת בני אהרון:
“וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַיָּמֻתוּ” (ויקרא טז, א) והיא עוסקת בדרכי כפרה, בטהרת הנפש,
ובהכנות הכהן הגדול לכניסה אל קודש הקודשים.
עוד עוסקת הפרשה באזהרת עריות כבסיס מוסרי לטהרת הגוף וקדושה.
ומיד לאחריה, נפתחת פרשת קדושים בקריאה ובהתעלות הנפש
“דַּבֵּר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם” (ויקרא יט, ב)
ומכאן נמשך פירוט של מצוות שבין אדם לחברו, ובראשן “ואהבת לרעך כמוך אני ה'”.
רעיון לסמיכות הפרשיות
משל למה הדבר דומה
לאדם ששב מעבודה קשה, כולו מפויח ומלוכלך. לא יעלה על דעתו לגשת לסעודה חגיגית בטרם ירחץ, יחליף את בגדיו ויתבשם.
כך גם כאן: פרשת אחרי מות עוסקת בטהרה טהרת הגוף מן החטא והטומאה. ורק לאחר ההיטהרות
“ורחץ במים את בשרו ולבש את בגדיו” מגיעה הקריאה: “קדושים תהיו”.
הנמשל:
אדם אינו יכול להתקרב אל הקודש בלא שיטהר ממעשיו הקודמים.
רק לאחר תיקון חטאים והתרחקות מהתועבות, עריות ניתן לשאוף לחיים של קדושה, צדק ואהבה.
כדברי שלמה המלך: “מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה” (שיר השירים א, ד),
ובדברי דוד המלך: “מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב” (תהילים כד, ג–ד).
ואהבת לרעך כמוך אני ה'
רש"י מביא בשם רבי עקיבא: “זה כלל גדול בתורה” (ספרא קדושים).
אך הרמב"ן מסתייג: “לא יקבל לב האדם שיאהוב את חברו כאהבת נפשו”, שהרי למדנו (בבא מציעא סב)
“חייך קודמים לחיי חברך”.
לכן מדייק הרמב"ן בלשון הפסוק “לרעך כמוך”, ולא "את רעך". הכוונה היא: רצונך שיהיה לו טוב כמו לך
כן תאחל גם לרעך. פרגון, תפילה, חמלה – בזה נמדדת האהבה האמיתית.
ולצערנו... דווקא בעת הזאת, רמת השיח ברשתות נעשתה קשה ואלימה.
רבים נוגסים איש ברעהו במילים קשות, כאילו זה מאורגן אין רגישות ואין לב.
אך החכם אינו מגיב.
כמאמר חז"ל: “נעלבין ואינם עולבין… ולעולם ה' עם הנרדף”.
והרי שנינו: “המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים ואין לו חלק לעולם הבא” (סוטה י ע"ב).
אשרי אדם שנזהר בכבוד חברו וכך גם חברו יזכה שיכובד גם הוא.
"איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמורו אני ה'" (ויקרא יט, ג)
מדוע הקדים כאן הכתוב את האם לאב, בניגוד לעשרת הדברות “כבד את אביך ואת אמך” ?
אמרו חז"ל: הבן קרוב יותר לאמו, ומטבעו מכבדה יותר. לכן הוקדמה האם ללמד שאף את האב, שיש יראה טבעית מפניו, מחויב לכבד באותה מידה.
ומדוע הוזכרה שבת בצמוד למצוות כיבוד הורים ?
ללמד: אם יאמרו ההורים לבן לחלל שבת – אל ישמע להם.
כולם גם האב, גם האם כפופים למצוות ה', ושמירת שבת בראשן.
כדברי הרמב"ם (הל' ממרים ו, יג): "כולם חייבים בכבוד המקום."
שבת שלום ומבורך.
נא להפיץ ולזכות את הרבים וכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלויה בו.
לעילוי נשמות: אמא צדיקה שושנה זוריה בת שמיחה
ת.נ.צ.ב.ה
לע"נ אבא יקר חיים ברבי בן חביבה.
יהודה קרעי בן נג'ימה, חביבה בת פלילה, דוד סבן בן סלטנה, שמיחה בת פלילה.
חתאתו יעקוטה כאיו בן שמיחה, ג'ירייה בת מסעדה,
יהודית חיים דוד בן יעקוטה,
בנימין קרעי בן חביבה, זינה בת חביבה,
סימה בת שפיקה, איציק בן שפיקה.
לזכר גיבורי ישראל: ארנון זמורה, תומר גרימברג, אביב מגן, רועי נהרי, אברהם בראון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
