לפי הבית יוסף

רבנו ירוחם בשם התוספות כתב : שכך הדין לתמד שדרכן לעשות מהחרצנים

אחר שדרכו הענבים שמשליכים עליהם מים, 

שלא מברכים עליו בורא פרי הגפן (אלא שהכל נהיה בדברו) בלבד

וזה במקרה שאם השליך שלוש ובא ארבע. 

הרמב''ן כתב : כי החרצנים שנדרכו ברגל ולא שמים עליהם קורה לעצרם

ונשאר בהם לחלוחית יין וגרעינים 

שאפילו השליך בו שלוש ובאו שלוש או פחות מברכים עליו-בורא פרי הגפן 

שיין הוא והמים נבלעים בזגים 

ובמה שיוצא יש בו יין מרובה 

(וכל זה כתב הרב המגיד מהלכות שבת בשם הרשב"א).

כתב האגור שהשיב מהר''י מולין : על יין מזוג לעניין בורא פרי הגפן 

אף על פי בסתם פסק רבנו תם שטעם כעיקר דאורייתא אפילו להקל,

מכל מקום לעניין ברכה הוכיח רבנו תם : שאחד בשש מתבטל ולא נחשב טעם לעניין ברכה,

ואם היה יותר מאחד בשש -הולכים אחר הטעם

אם רגילים אנשים לשתות במקום יין מברך בורא פרי הגפן.

כתב הר''ש בן צמח : על זגים שנתנו עליהם תאנים לחזק כח היין הנשאר בזגים,

אם אנו מדמים פורצנין של צמוקים,

אלו לפורצנים של ענבים היה נראה להלך אחר הרוב,

ויש להיסתפק בזה משום שתאנים כל כוחם בהם,

וכתב שלא סומך לברך עליו -בורא פרי הגפן.

לפי שולחן ערוך : תמד שעושים מחרצנים (לאחר שנסחט היין מענבים נותנים מים על החרצנים ליקלוט טעם היין שנשאר בהם וזה נקרא תמד)

שנותנים עליהם מים,

דינם -כשמרים וזה כשנעצרו בקורה,

(ועל ידי זה יצא מהענבים כמעט כל הלחלוחית שבהם)

אבל אם לא נדרכו אלא ברגל,

אפילו נתן שלושה מידות מים ולא מצא אלא שלושה או פחות -מברכים עליו 'בורא פרי הגפן'

(שדינם כצימוקים, ומכל מקום דוקא כשיש בו טעמו של יין וריחו)

שיין הוא והמים נבלעים בזגים ובמה שיוצא יש בו יין מרובה.

לפי הט''ז : נראה שצריך לומר בורא פרי העץ

שכן הבאנו בבית יוסף בשם הרשב''ץ שכתב : בזה היה נראה להלך אחר הרוב,

ויש להיסתפק בזה משום שתאנים כל כוחם בהם,

וכתב שלא סומך לברך עליו בורא פרי הגפן

ומשמע שעל כל פנים יברך בורא פרי העץ 

מה הבדל פרי העץ הוא 

ובלבוש ראיתי שכתב : ולא מברך בורא פרי הגפן אלא שהכל,

ולא נכון לפי דעתי ברכת שהכל מה יעשה כאן

שאילו לא היו תאנים היה מברך בורא פרי הגפן

ועכשיו למה יגרע מכח התאנים שברכתם בורא פרי העץ

אלא פשוט שיברך בורא פרי העץ

לפי מגן אברהם : זה לשון הרב בית יוסף בשם הרשב''ץ-היה נראה להלך אחר הרוב,

ויש להסתפק בזה משום שהתאנים כל כוחם במשקה 

לכן לא סומך לברך עליו בורא פרי הגפן 

(וכן כתב הרב בית יוסף סימן קכג בשמו לעניין יין נסך) 

ולכן מספק יברך שהכל, 

חבל בברכה האחרונה יש להסתפק -וישתה יין ויברך על הגפן ויאכל פרי משבעת המינים ויברך על העץ ועל פרי העץ,

שדומה שהתאנים לא פתר להם יין שפרי הם 

לדעת הראש צריך לברך על העץ 

ואפשר שהתמד הזה דין שכר תאנים יש לו ומברך שהכל אפילו להרא''ש כיוון שיש בו הרבה מים ונפטר בברכת היין 

לפי הרמ''א : זגים שנתנו עליהם תאנים לחזק כוח היין (שאחר שהוציאו היין מן הענבים ונשארו הזגים, נתן עליהם תאנים או שאר פירות לחזק כוח היין הנשאר בהם ולהוסיף באדמימותו) (תשב"ץ)

 אף על פי שהזגים הרוב 

מכל מקום כל כוח התאנים במשקה (שהתאנים היה בהם כל כוחם, שלא נתמצו מקודם והזגים אף על פי שהם הרוב -הרי יצא מהם כבר עיקר הלחלוחית,

ומסתבר שאפילו שם שלוש ובא ארבע ויותר גם כן לא מועיל,

שלעולם אמרנו שעיקר המשקין הוא מהתאנים)

 -ולא מברך בורא פרי הגפן

כל מה שאני כותב בסוגריים זה המשנה ברורה אומר

אומר המשנה ברורה : אלה שהכל, שזה כשכר תאנים שברכתו שהכל,

שלעניין ברכה אחרונה יש להסתפק בזה,

שהתשב''ץ לא ברור לו סברא זו כל כך 

ומספק פסק שמברך שהכל שיוצא בזה על כל דבר 

ועל כן לעניין ברכה אחרונה יראה לשתות רביעית יין גמור 

ויברך על הגפן ליפטור גם משקה זו

ויש שאלה אם אי אפשר לו לפוטרו ביין

כתב כף החיים : שיברך בורא נפשות 

והולך לשיטתו -שברכת בורא נפשות פוטרת ברכת מעין שלוש 

לדעת שאר הפוסקים : שאין ברכת בורא נפשות פוטרת ברכת מעין שלוש -אין לברך כלום