ספר הגאולה
**סיכום קצר מתוך שיעור של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי**
שני הפסוקים "וַיְהִי בִּנְסֹעַ
הָֽאָרֹן... וּבְנֻחֹה יֹאמַר..." (במדבר י'
לה') קיבלו מעמד מיוחד, יש להם הדגשה ייחודית אות נ' הפוכה בתחילתה ובסופה. אחת
הדעות בגמרא אומרת שהדגשה זו מעניקה לשתי הפסוקים האלו חשיבות של "חומש"
שלם, "פרשה זו עשה לה הקב''ה סימניות מלמעלה ולמטה... מפני שספר חשוב הוא
בפני עצמו" (שבת קטו:)
נשאלת השאלה מה החשיבות המיוחדת של פסוקים
אלו - לכאורה יש כאן תיאור של מה שמשה רבינו היה אומר כאשר עמוד הענן מתחיל לנסוע
או עוצר.
חזון הגאולה
המלבי"ם מפרש שפסוקים אלו מתארים את
המצב שהיה צריך לקרות אילו בני ישראל היו נכנסים לארץ מיד ולא מבקשים לשלוח
מרגלים. ואילו הרש"ר הירש מסביר שיש כאן תיאור של הגאולה השלמה. בין כך ובין
כך אנו מבינים שיש תיאור של מצב אידיאלי שכל האויבים של עם ישראל נפוצים ומלכות ה'
מופיעה בעולם בצורה גלויה דרך עם ישראל, "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ
מִפָּנֶיךָ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"
(במדבר י' לה') זאת ועוד האויבים נכנעים לפנינו ועם ישראל מנצח את האויבים ללא
קרב, זאת אנו לומדים מכך שהמילה "וּבְנֻחֹה" - למרות שהיא נקראת בלשון
זכר היא נכתבת בלשון נקבה - לרמוז על כך שלא יהיה מאבק "גברי" בתהליך
הניצחון של מלכות ה'. כפי שאנו יכולים לראות גם בהפטרה, "וְנִלְווּ גוֹיִם
רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ
וְיָדַעַתְּ כִּי ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ. וְנָחַל ה' אֶת יְהוּדָה
חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם. הַס כָּל בָּשָׂר
מִפְּנֵי ה' כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ." (זכריה ב' טו').
עלינו לברר מדוע זה לא עבד במדבר ומה
עלינו לעשות כדי לקרב אלינו את הזמן הנכסף הזה.
נאמנות לרצון ה'
לאורך כל המסעות במדבר עמוד הענן היה
מלווה את עם ישראל. כאשר היה צריך לנסוע, עמוד הענן היה מתקפל לצורת עמוד כמי
שמוכן לנסיעה אבל לא היה זז עד שהיה משה אומר "קומה ה'..." וכאשר היו
מגיעים למקום חניה עמוד הענן היה נעצר וניפרש מעט אבל לא לגמרי עד שמשה לא היה
אומר "שובה ה'...", כפי שאומר רש"י, "על פי ה' יסעו - שנינו
במלאכת המשכן, כיון שהיו ישראל נוסעים, היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני
יהודה כמין קורה, תקעו והריעו ותקעו, ולא היה מהלך עד שמשה אומר קומה ה'. ועל פי
ה' יחנו - כיון שהיו ישראל חונים, עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה
כמין סוכה, ולא היה נפרש עד שמשה אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, הוי אומר על פי
ה' וביד משה" (במדבר ט' יח'). נשאלת השאלה מדוע הדברים פעלו בדרך זו - האם
המטרה הייתה לכבד את משה רבינו או שיש כאן רעיון יותר עמוק?
ההסבר העמוק הוא שמשה רבינו עד כדי כך
הזדהה עם רצון ה' שהוא הרגיש את רצון ה' כרצונו שלו עצמו. כדברי המשנה
"עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ" (אבות ב' ד'). כך בכל חניה ונסיעה הענן
היה מקבל הוראה לנסוע או לעמוד דרך רצונו הטהור של מנהיג עם ישראל ששיקף במדוייק
את רצון ה'. דבר זה בא בין היתר כדי ללמד את עם ישראל בדורו ובכל הדורות שזאת
המטרה שלנו בקשר עם ה' להגיע למצב של הזדהות מוחלטת עם רצון ה' שהוא בעצם הרצון
הפנימי ביותר שלנו.
מדוע התעכבה הגאולה
כאשר האדם מגלה את רצונו הפנימי ומזדהה עם
רצון ה' הוא מקבל עליו בשמחה כל מה שקורה לו הרי המציאות היא ביטוי של רצון ה'
שמנהיג את העולם כרצונו. וגם אם הוא חש קושי הוא לא מתלונן או מתרעם. אדם שנכנס
ביום חם במיוחד לחדר ממוזג יכול לבחור להביא את מורת רוחו מהחום שהרגיש עד עכשיו
"אוף כמה חם בחוץ" או לבחור להתמקד בהרגשה הטובה שחווה עכשיו "וואו
איזה יופי שיש מזגנים בעולם ישתבח שמו".
מכאן נוכל להבין יותר לעומק, מדוע המציאות
הנעלית הזו של כניסה לארץ וכיבוש ארץ ישראל השלמה ללא שום מאבק והתגלות ה' בעולם
באופן השלם - לא התקיימה באותו הדור.
בני ישראל נסעו מהר סיני, אבל מעניין לשים
לב שלא כתוב שהם נסעו מ"הר סיני" ולא מ"הר חורב" אלא "וַיִּסְעוּ
מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (במדבר י' לג'). ביטוי זה מבטא
הרגשה של חוסר סבלנות כ"תינוק הבורח מבית הספר". אמנם הם נסעו כי הענן
עלה והורה לכם ללכת אבל התורה מבטאת את פנימיות ההרגשה - שהם לא היו במצב הזה של
הזדהות עם רצון ה' ו"חששו" שמא אם יישארו יתווספו ציווים נוספים וכאשר
קיבלו הוראה לנסוע הייתה להם כעין אנחת רווחה שסוף סוף אפשר להתקדם.
בתחילה המצב הנפשי הזה נמצא בפנים אבל
לאחר שלושה ימים של הליכה במדבר זה כבר "מתפוצץ" ומתחילות התלונות,
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' ... וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר
בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה
לְמִשְׁפְּחֹתָיו" (במדבר יא' א'). מותר להגיד "קשה לי" אבל ברגע
שמתחילים להגיד "מה כל כך חם כאן..." כבר יש בכך תלונה על הנהגת ה',
ומצב של "מתאוננים" זו הדרגה הגבוה ביותר של תלונה ואכן חומרת התגובה גם
היא חמורה. כמובן שמותר לרצות ולבקש אבל הצורה שהדברים נאמרים משקפת את המקום
הנפשי בו נמצאים.
בעקבות התלונות וחוסר הזדהות עם רצון ה'
הגיע הבקשה לשלוח מרגלים שהובילה לחטא שבעקבותיו נגזר על משה רבינו לא להיכנס לארץ
ובני ישראל נדדו במדבר עוד שלושים ושמונה שנים.
כיצד אני יכול לקרב את
הגאולה?
לכאורה תיאור התלונות של עם ישראל יוצר
אווירה עכורה ויש רצון לדלג על פסוקים אלו, אבל בהתבוננות יותר עמוקה אנו מבינים
שיש כאן לימוד גדול מאוד עבורנו והדרכה כיצד אנו יכולים להביא לכך שיגיע המצב
המיוחל - "קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ
מִפָּנֶיך". המטרה היא שניצור בתוכנו הזדהות עם רצון ה'. אין זה אומר שכבר לא
יהיה לנו קשה אבל כבר לא יהיו תלונות - הרי מה שקורה זה הדבר הטוב ביותר שיכול
להיות! אמנם כדי להגיע לשם נדרש תהליך אבל אנחנו נקראים ללכת בדרך זו. לא לרצות
לברוח מהר ה' ובטח לא להיות מתאוננים. לבנות בתוכנו יותר ויותר את ההזדהות עם רצון
ה'.
התורה מציגה לנו רף שאמנם לא הגענו אליו
במדבר אבל אנחנו בוודאי נגיע! השנה אנחנו קרובים אל היעד הזה יותר מאי פעם. כאשר
אנו קוראים את הפסוקים באופן הזה נושבת מהם רוח הרבה יותר אופטימית - אנחנו כבר
בדרך! - אנחנו צריכים להיזהר מלשון הרע - במיוחד לא על צדיקים, לחבב את הארץ (לא
להישאר בחו"ל מסיבות כלכליות) לא להתלונן... כיום אנו שומעים את שם ה' מיותר
ויותר מנהיגים ברחבי העולם - אפילו הם כבר רוצים לעשות את רצון ה' - הבה נלך גם
אנחנו בדרך זו!
כפי שאמרנו בהתחלה שני הפסוקים האלו הם
ספר בפני עצמם - זה ספר הגאולה - ה' רוצה לשכון בעולם, יש לו שונאים מתנגדים וכאלו
שמסיטים נגדו ובקרוב כולם ייכנעו בפניו. ועם ישראל ישכון לבטח בכל גבולות הארץ
המובטחת. הדרך להגיע לשם היא לבנות בתוכנו את ההזדהות המלאה עם רצון ה'. עשה רצונו
כרצונך.
*** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.
ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל.
- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת
סרטון תדמית:
https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY
טלפון לפרטים מזכיר הישיבה :
פינחס בן חמו - 0545770853
