הרב החיד''א אברג'ל שליט''א השיעור נמסר ביום רביעי אור לט‘ סיון פרשת נשא ה‘תשפ“הבבית הכנסת אהבת ה‘ רחוב רבי דוד בוזגלו אשדוד
13/6/2025
ברכה לציבור, לחיילים ולעם ישראל
א. רבותי הצדיקים והאהובים, ה‘ ישמח אתכם דורי דורות ישרים
מבורכים. הרב המתוק שלנו רבי ישי )דוגמה( היקר אין כמוהו בעולם,
הציבור הקדוש, המתוק, האהוב והעניו שה‘ ישמח אותם, כל הנשים
הצדקניות שבעזרה לכבוד ה‘ יתברך, למנוחת הבת הצדקת ג‘ולי בת
ליזה וגם שתי חברותיה רוח ה‘ תניחן בגן עדן אמן. ה‘ יתברך יגן על
כל עם ישראל, לחיי כל החיילים הצדיקים של עם ישראל שנכנסים
להכות בעזה הרשעים ב“ה, לעשות פינוי אשפה.. ה‘ ישמח אותם
לדורי דורות. ויחידת ’חשמונאים‘ שמחר בפעם הראשונה נכנסים
לעזה בעזרת ה‘, יכנסו לשלום ויצאו לשלום בכלל כל חיילי עם
ישראל היקרים והאהובים, דשנים ורעננים בקדושה ובשמחה. אמן
כן יהי רצון.
מאכלים המורכבים משני סוגי ברכות
ב. יש דבר מאוד מעניין שהרבה אנשים נפגשים בו כל הזמן. הרבה המשך הלכות ברכות
דברים עשויים מ‘קמח‘: עוגות, עוגיות, בורקסים, קרואסונים, מאפים
– מברכים עליהם ’בורא מיני מזונות‘, ואם זה לחם – ’המוציא לחם
מן הארץ‘. יש דברים שהם שילוב של מיני מזונות עם דברים אחרים.
למשל, בממתקים יש ’וופל מצופה‘, יש את הוופל מצופה הפשוט
שגדלנו עליו לפני 40 שנה, היתה לו עטיפה כסף מצופה בכחול, ’וופל
מן‘, זה נוסד ביום שנולד בן גוריון אני חושב... אבל יש את הוופלים
המשודרגים, ויש את השדרוגים שבאו בשנים האלו. למשל ’פסק
זמן‘, או יש וופל משודרג כמו אצבעות שוקולד, יש ’כיף-כף‘, ויש
כל מיני סוגי שוקולדים שהם שוקולדים ויש בהם קצת וופל, אז יש
פה שילוב של קצת וופל עם הרבה שוקולד. מה ההלכה בזה? ]האם[
אנחנו מסתכלים על השוקולד ומברכים ’שהכל‘, או מסתכלים על
הוופל ומברכים ’מזונות‘? עכשיו שאלו אותי מה מברכים על ’טילון‘
- הגלידה היא שהכל, האם הגביע כלול בזה, או שהוא צריך ברכה
בפני עצמו? אנחנו פוגשים את זה ב‘קרמבו‘ – יש בו את הקרם ויש
את הביסקוויט, הרבה אנשים נתקלים בשאלה מאוד מעניינת: האם
לברך לבד על הקרם ולבד על הביסקוויט, או ברכה אחת לשניהם? יש
’קסטה‘ – גלידה ישנה מימי לוי אשכול.. אבל עכשיו שידרגו אותה, ויש
גם הבדל בהלכה בשדרוג הזה, ולמה? כי יש את הקסטה הישנה של
פעם שעשויה משני ביסקוויטים פשוטים של פתי-בר ובפנים גלידה,
ויש את הקסטה שיצאה חדשה שיש בה עוגה מאוד חשובה הנקראת
’עוגלידה‘ – עוגה גלידה, זה משהו משובח. מה מברכים על זה מזונות
או שהכל או גם וגם?
מאכל המעורב במיני דגן
ג. אומרים חז“ל הקדושים: באופן כללי, כל דבר שבא מהמזונות: חיטה
)שהיא העיקר אבל בתוך המשפחה הזו יש 5 דברים(, שעורה, כוסמין, שיבולת
שועל ושיפון, כל מה שבא מהמשפחה הזו ברכתו ’מזונות‘ בד“כ )אם
זה אפוי כמו שצריך, או מבושל, בד“כ ’מזונות‘(. לפעמים זה בא בשילוב של עוד
דברים, כמו לדוגמא: ’קציצות בשר‘, בד“כ שמים בתוך העיסה של
,1 או עם
הקציצה ’פירורי לחם‘ כדי להדביק את השבבים של הבשר
’קמח‘. בפסח עושים את זה או עם ’קמח מצה‘, או שמרסקים ‘תפוח
בבית הכנסת אהבת ה‘ רח‘ רבי דוד בוזגלו - אשדוד השיעור נמסר ביום רביעי אור לט‘ סיון פרשת נשא ה‘תשפ“ה
עלון מס‘ 5 פרשת השבוע: בהעלותך
אדמה חי'. השאלה היא: האם נתייחס לפירורי לחם ואולי נברך
'מזונות', או שנגיד שהפירורי לחם בטלים לגמרי ונברך 'שהכל' על
הקציצה וזהו? אותו הדבר אנחנו פוגשים ב'קציצות דגים' שג"כ שמים
.2 או למשל יש קציצות שבאו מהתוניסאים
בתוך העיסה פירורי לחם
היקרים והצדיקים )והיום הרבה עדות נדבקו בזה( נקראים: 'כפיתות' –
בעברית: כופתאות, קציצות מטוגנות שהן שילוב של ירקות, פירורי
לחם ולפעמים קצת עוף. מה מברכים על זה? אותו דבר גם ב'ביצי
דגים', יש את הרגילים שמוכרים אותם שהם בבישול, ויש את הסוג
של אלה שאוהבים לעשות 'לחיים' עם הוויסקי בקבלת שבת והם
נקראים 'אדם חוט' – עטופים בשעווה, פורסים אותם פרוסות דקות,
ומי שאוהב לעשות 'לחיים' בעראק, 'בואי כלה' עם כמה זיתים מרים,
זה הולך טוב – ברכתם 'שהכל'. אבל יש את הביצי דגים שמבשלים
אותם ומערבבים בתוך זה 'סולת', בד"כ כשאשה עושה בבית 'ביצי
.3 השאלה היא מה
דגים' היא שמה קצת סולת כדי להדביק אותם
מברכים על זה?
עיקר וטפל
ד. בדרך כלל אם לא מדובר ב'פירורי לחם', תמיד אנחנו מסתכלים מה
העיקר ומה הטפל, וכל דבר שיש עיקר וטפל, כתוב בהלכה "מברך על
העיקר ופוטר את הטפל", כמו )להבדיל( אדם קונה נעליים שעלו 300 ₪
ארוזות בקופסא יפה, על הקופסא לא ישלם כי היא כלולה במחיר, אז
תקנה 10 זוגות ותקבל 10 קופסאות יפות, אבל אם תלך לחנות נעליים
ותגיד לו 'תשמע אני צריך 10 קופסאות ריקות', יגיד לך המוכר 'תן
לי 10 ₪ על כל קופסא', אבל למה? הרי מי שקונה נעליים הקופסא
4 אז על הקופסא של הנעליים לא משלמים אם קנית נעליים )יש
בחינם?!
נדיבים שמוסיפים גם ידית עזר לנעילת הנעליים וגם איזה ספוגית לנקות את הנעל(, אבל
אם תבקש קופסא ושאר אביזרים בלי לקנות נעליים, תצטרך לשלם
על כל פריט בנפרד, וזה נקרא: עיקר וטפל. כשאתה אוכל 'ביסקוויט'
ועליו מורח 'אבוקדו', מברכים רק על הביסקוויט ולא על כל אחד
בנפרד )מזונות והעץ(, כי האבוקדו זה טפל )במקרה שלנו(. לחם, הכל נחשב
טפל לידו, אם אוכלים לחם עם מטבוחה לא מברכים על המטבוחה
'בורא פרי האדמה', כי 'המוציא לחם מן הארץ' כולל את הכל. כל
דבר שאתה אוכל, אתה לא מברך גם על זה וגם על זה, אלא אם כן הם
שני דברים נפרדים. אבל אם הם לא שני דברים נפרדים, מברכים על
העיקרי, והפחות עיקרי כלול בתוכו. יש מאכל של ה'בוכרים' היקרים
,5 והמאכל המשובח הזה עשוי מ'מגדל' של אורז,
שנקרא 'אֹו� ְְׁשְּפ �ְ לֹוֹ'
__________________________ ומעטרים אותו ב'חומוס גרגירים', גזר מגורד ובשר )ויש שעושים גם
2 ויש כאלה ששמים פירורי לחם כדי לחסוך בבשר ובדגים. אמר לי אבא עט“ר: שכשהיה
תלמיד בישיבה )לפני למעלה מ50- שנה(, היתה הרבה עניות, היו שמים מעט ’בשר טחון‘
והמון ’פירורי לחם‘, עד שכבר היה מורגש שזה המון פירורי לחם ביותר, אז בדרך צחות
הם היו מכוונים בברכת המזון ”הוא נותן לחם – לכל בשר“... הרבה לחם וקצת בשר כדי
שיקרא ’בשרי‘, אבל בכלליות זה היה הרוב לחם.
3 באולמות של השמחות, שמתי לב ששמים המון סולת כדי לחסוך בביצי דגים, רק שהם
עושים את זה מאוד מאוד חריף ומרוב החריפות לא מרגישים אם יש בפנים סולת או ביצי
דגים או בשר או תפו“א, אתה רק רוצה להעביר את החריף...
4 מספרים על איזה קמצן אחד שבא לתחנת דלק ושאל את הדלקן: ”כמה עולה טיפה
אחת של דלק?“ ”רק טיפה?“ ענה לו הדלקן: ”חינם“. אמר לו הקמצן: ”א“כ תטפטף לי
פּוּל“...
5 העיראקים גם עושים משהו דומה לזה שנקרא: ַ ’ַא� ְְׁש ְְפָלָאּוּ‘
בפנים. אפילו שהבשר נותן טעם והוא חשוב, מברכים על זה 'מזונות'
)אם הכל מעורבב(, כי החשוב ביותר פה זה האורז )נכון שבחנות הבשר הרבה
יותר יקר מהאורז, אבל בתבשיל עצמו האורז חשוב יותר מהבשר(. אבל אם אדם
אוכל ארוחה רגילה: אורז, אפונה ועוף, אם כל דבר בנפרד, אפשר
לברך על האורז 'מזונות', על האפונה 'אדמה' ועל העוף 'שהכל'.
בדרך כלל עדיף לברך על כל מאכל בנפרד, רק לפעמים המאכלים
מעורבבים. ניקח לדוגמא: 'קוסקוס' )שעשוי מסולת(, עליו שמים ירקות
ובד"כ גם בשר. מה שרוב העולם עושים, מברכים על הקוסקוס
'מזונות', הירקות 'האדמה' )הם גדולים בפני עצמם( ועל הבשר 'שהכל'.
מרן הרב עובדיה זיע"א אומר: שאם אדם אוכל כל דבר בנפרד –
יברך בנפרד, אבל אם אוכלים את הקוסקוס ותוך כדי קצת מהדלעת/
תפו"א וקצת מהבשר, דעת מרן הרב עובדיה שלא צריכים לברך גם
'אדמה' וגם 'שהכל', אלא 'בורא מיני מזונות' פוטר את הכל, כי העיקר
פה זה הקוסקוס. כדי לצאת ידי חובת כל השיטות, בלאו הכי צריך
לברך 'שהכל' על השתיה ואז תצא ידי חובה מצד הבשר. 'קציצת
בשר' ]ברכתה 'שהכל' אף ש[יש בתוכה פירורי לחם, אם זה היה לחם
לבד, יברך עליו 'המוציא לחם מן הארץ'. אם אדם רוצה לאכול כריך
'המוציא' עם בטטה, על הבטטה לא יברך, כי זה כלול בפנים. אבל גם
אם הלחמנייה היא 'מזונות', לא יברך על המילוי, כי הוא נספח בתוך
.6
הלחמנייה, לכן לא יברך על המילוי, אלא רק על הלחמנייה
למרות שיש בו מיני דגן
ד. דבר שיש בו שילוב של פירורי לחם עם הבשר, ופירורי הלחם
או הקמח הם לא בכמות גבוהה, לפעמים זה 'מזונות' ולפעמים זה
'שהכל'. לדוגמא יש עוגה נקראת 'עוגת טורט', יש בה קמח, אבל דעו
לכם זה לא הרוב קמח. לפעמים בתבנית גדולה של עוגה, יש נגיד 4
כוסות קמח, אבל יש שם גם ביצים, אבקת אפייה וכל מיני חומרים
שמוסיפים שם. יכול להיות שהקמח הוא לא הרוב, אבל בכל זאת
ברכת העוגה 'מזונות', כיון שכאשר יש קמח )חיטה(, הוא נהיה החשוב.
.7
כי במהות שלו הוא יותר חשוב, אז על עוגת טורט מברכים 'מזונות'
יש עוגה שיש בה 'קמח', אבל לא הרוב קמח וברכתה 'מזונות', אבל
יש עוגות שהחלק שלהן בקמח הוא מועט, או תבשילים שיש בהם
מעט קמח )כמו קציצות בשר/דגים שהזכרנו( מברכים עליהם 'שהכל'. יבוא
אחד ישאל מה ההבדל, למה קציצות בשר/דגים אפילו שיש פירורי
לחם ברכתם 'שהכל' ועוגת טורט היא 'מזונות'? התשובה היא )כתוב
בשו"ע( תלוי מה הסיבה ששמים את הפירורי לחם: אם כדי לתת טעם
טוב או להשביע, אפילו קצת פירורי לחם זה 'מזונות'. אבל אם שמים
לא בשביל טעם ולא בשביל שובע, אלא כדי להדביק )כמו בקציצות(,
או לנפח )כדי שיראה עשיר, מלא(, ברכתם 'שהכל'. או לפעמים מוסיפים
פירורים בשביל שהאוכל יראה טוב, כמו למשל 'שניצל', הוא מצופה
פירורי לחם, אבל לא נברך עליו 'מזונות' )למרות שכולו מצופה פירורים(, כי
מטרת הפירורים היא לא בשביל להשביע וגם לא בשביל טעם, אלא
בשביל המראה. הפירורים מוסיפים קצת טעם, אבל עיקר הטעם מגיע
.8 ולכן ברכתו שהכל.
מתוספת תבלינים
ברכה על ‘שניצל‘
ה. היה פעם צדיק אחד מבני ברק, שמו רבי משה לוי זיע"א, מתלמידיו
של הגאון החסיד מופת הדור רבי מאיר מאזוז, שבשבת שעברה
היתה שבת ההילולא שלו של ה'חודש', זכותם תגן עלינו אמן. רבי
משה לוי היה ת"ח גדול. אבא עט"ר פעמיים הביא אותו למסור שיעור
לאברכים היקרים בישיבה, לפני הרבה שנים, פעם אחת דיבר על
הלכות 'בורר' ופעם על הלכות 'ברכות'. חיבר ספרים על ברכות )ברכת
ה'(, על ריבית )מלוה ה'(, שאלות ותשובות )תפילה למשה( ועוד. הוא כותב
בספר שלו משהו מאוד מעניין, בהתחלה כל מי שרואה את זה תמיה.
הוא כותב "על השניצלים מברכים 'שהכל'" וממשיך וכותב "במה
דברים אמורים בשניצלים שמכינים בבית, אבל שניצלים שמגישים
,9 ברכתם 'מזונות', כיוון שהציפוי שלהם עבה". חשבתי לעצמי,
באולם
מה התכוון הצדיק הזה? תלך פה לאולם באשדוד, לא תמצא שניצל
עבה כל-כך. אבל אח"כ נזכרתי שהצדיק הזה היה גר ב'בני ברק',
ובאמת חלק מהאולמות שם היו עושים 'שניצל' דק טיפה יותר מנייר
ועושים אותו ציפוי 'קמח וביצה' ככה כמה שכבות, עד שנהיה כמו
'קליפה של אבטיח', ואז מטגנים אותו, א"כ החכם הזה צודק והשניצל
ברכתו 'מזונות'. אבל היום לא נראה לי השניצלים האלו קיימים.. א"כ
השניצל ברכתו 'שהכל'. גם מרן הרב עובדיה זיע"א אמר שהשניצל
ברכתו 'שהכל'. אמרו לו אפילו שהפירורי לחם מוסיפים טעם? אמר
להם: כן, כי זה לא מעורבב בתוך העוף, אלא ציפוי חיצוני ולא עבה.
וכן גם שניצל טבעול )יש את זה גם בדגים, בבשרים ובפרווה שעשוי מסויה( כל
זה 'שהכל'. אע"פ שהפירורים עצמם הם פירורי לחם, אבל כיוון שהם
ציפוי חיצוני וזה נועד בעיקר למראה טוב, לכן ברכתם תהיה 'שהכל
.
נהיה בדברו'10
ברכה על ’אייס קפה‘ עם ’אוראו‘
ו. יש משקה שנקרא "אייס קפה" – כמין נס קפה קר עם ברד )יש פרווה ויש
חלבי( וברכתו 'שהכל'. שמעתי היום יש ששמים בתוכו עוגיות 'אוראו'
שבורות שרואים אותן )אמרו לי ששמים לפחות 3 עוגיות בכוס(. אם באמת יש
כמות כזאת בכוס וגם זה נותן טעם במשקה, בפשטות הברכה של זה
תהיה 'בורא מיני מזונות', כי מדובר פה על הרבה עוגיות )אפילו שזה לא
הרוב( והן נותנות טעם טוב במשקה ואם זה 3 עוגיות מסתמא שזה גם
כדי לשבוע, זה יהיה מזונות, וגם הרב יצחק יוסף יזכר על טוב כתב
על זה 'מזונות'.
ברכה על ’קסטה‘ ו‘עוגלידה‘
ז. הרבה אנשים נפגשים היום בשאלה על ה'קסטה' – גלידה שיש
ביסקוויט מימינה ומשמאלה,11 ועל זה כתב רבינו עובדיה לברך
'שהכל', משום שהביסקוויטים הם לא המרכיב החשוב, אלא הגלידה
היא העיקר והביסקוויט זה רק כדי להחזיק את הגלידה כדי שתהיה
אחיזה לאוכל )כי זה בלי מקל(, ואם זה רק בשביל 'להחזיק' זה בטל. אבל
היום יצאו קסטות חדשות )הזכרנו אותן בתחילת השיעור(, שהביסקוויט
עצמו הוא מאוד מאוד משובח )עוגלידה(, וזה לא כמו הקסטה הרגילה.
כי הרגילה באמת העוגיה מטרתה לשם אחיזה, אבל פה הטעם של
העוגיה משובח מאוד )ואפי' יותר מהגלידה לפעמים(, לכן ב'עוגלידה' יברך
'בורא מיני מזונות', כיוון שהמטרה בעוגיה היא ממש לתת טעם טוב.
ברכה על ’טילון‘ ו‘קרמבו‘
ח. אותו הדבר 'טילון' – גביע )מזונות( ממולא בגלידה )שהכל(, שגם
עודפת על ראשו של הטילון.12 או יש כאלה קונים גלידה משפחתית
)באה בקופסא של 2 ליטר או בקופסת קרטון(, לוקחים את הגלידה הזאת
ובכפית ממלאים אותה בתוך הגביע, ועל זה לא מברכים גם 'מזונות'
וגם 'שהכל', אלא רק 'שהכל'. כיוון שהגלידה היא עודפת )על הגביע(,
מתחילים בגלידה עצמה. הגביע אמנם נותן טעם, אבל עיקר מטרתו
היא לאחיזה. אבל אם יעשו גביעים משודרגים )כמו העוגלידה( ברכתו
תהיה 'מזונות'. וכן 'קרמבו' אם אוכלים אותו כמות שהוא מברכים
עליו 'שהכל', כי מטרת העוגיה בתחתית היא כדי להחזיק את הקרם,
אבל במצב שהאדם מפריד בין הקרם לעוגיה, צריך לברך בנפרד
'שהכל' ו'מזונות'.
___________________________
6 משפחה מרוקאית שורשית מדימונה עברו דירה להרצליה פיתוח, זה היה מעבר ’חד‘
מאוד )דימונה זה אחד הסניפים של מרוקו פה בארץ..( קוראים להם ’קורקבדוס‘, יש להם
בן קוראים לו ’רוברט‘ )רוברט זה ראובן(, ואחיו ’אלברט‘ )אלברט זה אברהם(. כשהם עברו
להרצליה, שידרגו את ’אלברט‘ ל‘אבי‘ )משודרג יותר( ואת ’רוברט‘ ל‘יוסי‘ )עדין יותר(.
והנה רבותי הצדיקים והאהובים, יום אחד רוברט )דמתקרי יוסי( שיחק למטה בשכונה
)גרים קומה רביעית( וצעק לאמא שלו ”אמא! אמא! תכיני לי סנדוויץ‘ אני רעב“ אמרה לו
האמא: ”יוסי כפרה, פה לא אומרים סנדוויץ‘, פה אומרים ’כריך‘ – יותר מכובד“. צעק לה
חזרה: ”טוב אז אמא, תכיני לי כריך, אבל עם ’בטטה קסבייה“... בסוף הוא חזר לשורש,
כיון שבשורש הוא רגיל לדבר ככה ב‘עברית רהוטה‘, אז גם בהרצליה פיתוח..
7 גם בעוגות האלה יש כמה סוגים: יש עוגת טורט יש בה לדוגמא שוקולד שהיא משובחת,
יש עוגה היו קוראים אותה "עוגת חנק" )לא עלינו(, כי מי שאוכל אותה, כמעט נחנק וצריך
מים לשתות. בתוניס קראו לזה 'עוגיית חמש'. בהתחלה חשבו 'חמש' נגד עין הרע, אח"כ
הבינו את הפירוש: אחד אוכל וארבעה חובטים אותו בגב שיעבור לו מסכן החנק... אבל
יש כאלה יודעים לאפות אותם טוב – לא חונק, לא כלום.
8 לפני יותר מ30- שנה למדתי אצל הרב יששכר )מאיר(. היה שם אברך ירא שמים שהיה
מכין שניצלים, אמרתי לו "תכין שניצל אחד בלי פירורי לחם". אמר לי "למה?" ואמרתי
לו "סתם, בלי סיבה", "עם ביצה?" "כן, תטגן אותו, שים ביצה )יש בביצה תבלינים(, ונראה
איך זה יוצא". היו שם מאות שניצלים מצופים טוב, ורק הבודד בלי הפירורים, המראה
שלו היה 'ה' ירחם', נראה לא טוב, אבל הטעם שלו היה מצוין. כי זה עוף מטוגן עם תיבול.
א"כ רואים שהפירורים הם בעיקר בשביל הנראות ומעט בשביל הטעם.
__________________________
9 מגישים באולם שניצל וצ'יפס 'מנת ילדים', אבל שמתי לב שָלָרוב - המבוגרים אוכלים
את זה, 'מנשנשים' ככה בין לבין...
10 סיפרתי לכם, היה בבני ברק לפני כמה שנים אדם אחד בא לשתות 'שוקו' )חלבי(,
פתאום השכן מהבניין ממול צועק לו מהחלון: "ל'ייבל )הרב מדגיש את ה-ל' כמו
החסידים(, אסור! )שוקו( לפני רבע שעה אכלת שניצל, אני ראיתי אותך". פתאום השכן
מקומה חמישית אומר: "יוסל'ה, זה היה שניצל תירס )פרווה(, אני ראיתי זה בסדר". ההוא
ראה שהוא שותה שוקו, ההוא ראה שניצל וההוא שניצל תירס... כתוב שבלעם בירך
את עם ישראל ושיבח "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" – ראה שאין פתחיהן
מכוונים זה כנגד זה, לא צריך להסתכל בצלחת אחד של השני..
כשהיינו ילדים היינו באים הרבה עם אבא עט"ר לבבא סאלי, בבא סאלי בסעודה היה
שמח, מפייט והיו פעמים שהוא לא היה רוצה לאכול )יכול להיות שהיה בצום(, אז הוא
היה מעמיד את המקל שלו באמצע, מניח את הידיים על המקל ומניח עליהן את הראש
והיה עושה תפילות וייחודים באותו זמן. היה איזה אחד תמים ממושב יושיביה ששאל
אותו "למה הרב עושה ככה עם המקל וכו'?" בבא סאלי היה אוהב לצחוק אז ענה לו
"אין מסתכלים בפני האוֵכֵ ל ולא במה שמונח לפניו, כולם אוכלים ואני לא אוכל, לכן אני
לא מסתכל". לצדיק הזה היו סיבות שרק הוא ידע למה לצום )לפעמים היה עושה צום(.
לפעמים אתה אוכל ויש אחד לא אוכל, יושב ממולך ומצמיד את הראש לצלחת שלך, זה
מצער אותך. אין מסתכלים בפני האוכל ולא במה שמונח לפניו, "כמה אוכל לקחָּת �ָ !" מה
שלקח שיהיה לו לבריאות.
11 הקסטות הישנות היו משעממות.. רק אנשים ענוותנים היו אוכלים אותן. היתה עשויה
מביסקוויט של פתי-בר ש'עבר עליו הפסח' ו'נמכר לגוי'...
12 במרוקו אם אשה בישלה אוכל טוב, היו אומרים לבעלה "תוסיף לה על הכתובה".
"כמה )סכום כסף( בכתובה רשמת לה? תוסיף לה!".
יה“, אכלת לחם, תברך ברכת המזון. אבל כל זה צריך
שיאכל כזית. אבל אם אוכל טיפה, זה לא כלום. כזית כמו 27 גרם. אבל
כמה השיעור כדי לברך ברכה ראשונה לפני האוכל? אומר שלחן ערוך
- הביא אבא עטרת ראשנו - ברכה ראשונה מברכים בכל שהוא. מה זה
רבותי האהובים בכל שהוא? אפילו אתה אוכל פירור קטן. למשל בא
אחד, רואה גרעינים, אחד מקלף גרעינים, בא אצלו, אומר לו תביא לי
רק גרעין אחד, תברך! מה תברך? מה אכלתי? אחד! זה לא כלום. אבל
גם האחד הזה צריך לברך עליו. למה? כי הוא נהנה. אומרת הגמרא
ברכה ראשונה אין לה שיעור. יברך בורא פרי האדמה.
אני לוקח איזה דוגמה קיצונית רבותי: אחד ישב בבית הכנסת. בשעה
טובה היה שם הילולה של צדיק. היה אחד הביא בורקסים, מאפים.
יש אחד עושה דיאטה, לא אכל מאפים. אבל מה? הוא ראה פה גרגיר
אחד של שומשום. אמר בוא נזכה לברך על הגרגיר. ברך עליו ”בורא
פרי האדמה“, נשך אותו בשיניים, טיפה מרגיש את הטעם שלו. אפילו
זה, רבותי, מברך על זה. לברך על זה? תראה איזה פצפון! נכון. אבל
זה הכלל רבותי, ברכה ראשונה, אין לה שיעור. אתה שותה לגימה
קטנה של מים, של מיץ, כל דבר שאדם נהנה ממנו, מברך על זה. וזה,
רבותי הצדיקים והאהובים, ברכה ראשונה. אבל ברכה אחרונה, צריך
שיאכל כשיעור, ואז יש לברך ברכה אחרונה.
דיני ברכת פירות וירקות
המשנה אומרת במסכת ברכות פרק ששי: כיצד מברכין על הפירות?
אדם עכשיו אוכל דוגמא למשל, תפוח, אוכל אגס, אוכל תמרים, אוכל
רימונים, אוכל זיתים. אומרת הגמרא על פירות האילן מה מברכים?
”בורא פרי העץ“. על כל הפירות של העץ. אתה אוכל קלמנטינה –
”בורא פרי העץ“, אתה אוכל אגס – ”בורא פרי העץ“, אתה אוכל
סברס, אומר החיד“א הקדוש: על הפרי הנקרא בלשון ערבי ”סברס“,
מה מברכים עליו? ”בורא פרי העץ“.
אתה אוכל דוגמה למשל ארטישוק מברך ”בורא פרי האדמה“ אתה
אוכל בננה זה ”בורא פרי האדמה“ מלפפון, עגבניות, צנון, גזר, בצל,
דלורית, קולורבי, סלק, כל זה אדמה למה? זה ירקות. על הירקות
מברך בורא פרי האדמה ועל פירות האילן מברך בורא פרי העץ.
ברכות הנהנין – השמחה של ה‘!
וזה רבותי הצדיקים והאהובים השמחה של ה‘ שהאדם מברך לה‘
על הפירות, על כל פרי ופרי, כי זה עושה כזה נחת רוח לה‘ יתברך,
הברכות הנפלאות שמברכים לה‘, כל פעם שאוכלים ושותים, זה פשוט
רבותי שמחה גדולה לה‘. נתאר לעצמנו רבותי בן אדם היה צמא, איזה
יומיים לא שתה כלום, בא אחד עכשיו נתן לו פחית ’ספרייט‘ קרה,
רבותי מה קרה לו? הוא החיה אותו! קודם אתה רואה אותו חצי
מעולף, אחרי הספרייט הזה אתה רואה אותו כמו מלאך ה‘, מבסוט!
שמח! ”שש ושמח כל הימים“. מי החיה אותו ספרייט הזה! רבותי
הצדיקים, כל אוכל וכל שתייה שבעולם הקב“ה נתן לנו את זה. ולא רק
שהקב“ה נתן לנו את זה, הקב“ה נתן לנו את היכולת לאכול, לשתות,
כמה לאכול, כמה לשתות, וזה רבותי הצדיקים והאהובים, ה‘ כל כך
שמח מזה שהאדם אוכל ושותה ושמח ומודה ומברך למלך מלכי
המלכים הקב“ה, על כל החסדים הגדולים והעצומים שה‘ יתברך שמו
לעד עושה איתנו.
קדימה בברכות
רבותי הצדיקים והאהובים, לפעמים אדם פוגש סיטואציה מאוד
מעניינת, יש לו בלי עין הרע שלחן מלא ברכת ה‘, יש פה איזה עשר
פירות, שכולם ”בורא פרי העץ“, אני רוצה לאכול, אבל מה, אני לא
מברך על כל אחד ”בורא פרי העץ“. וכי אברך עכשיו עשר פעמים
”בורא פרי העץ“? יש פה קלמנטינות, אגסים, סברס, גויאבות, מנגו,
דובדבנים. יש פה זיתים, תמרים, ענבים, רימונים, תאנים, אפרסמונים.
יש פה פיסטוקים, אגוזים, קשיו, אגוז בונדוק, אגוז מלך, אגוז פקאן.
יש פה בלי עין הרע נגיד עשרים סוגי פירות שכולם ”בורא פרי העץ“.
אני אומר בליבי ”תראה אני מברך ”בורא פרי העץ“ פעם אחת, אני לא
מברך עכשיו 20 פעמים ”בורא פרי העץ“, אם אני רוצה לאכול מהכל,
השאלה האם יש עדיפות מסוימת לברך בורא פרי העץ על משהו
מסוים מתוכם, או מה שיצא הכי קרוב אלי? אומר שלחן ערוך*, אם
יש פה משהו בתוך ה“בורא פרי העץ“ משבעת המינים, תן לו זכות
קדימה. למשל, אגוזים זה טוב, אבל זה לא משבעת המינים. אבל יש פה
דוגמה למשל ענבים. ענבים זה משבעת המינים. אז הוא צריך להקדים
ולברך על הענבים. למה? משום שאנחנו פה משבחים את ארץ ישראל.
יש שמחה מאוד מאוד גדולה לפני ה‘ יתברך, בכל פעם שהאדם זוכה
לשבח את ארץ ישראל. אין לך דבר גדול לפני ה‘, כמו הזכות של
ישיבת ארץ ישראל*. ולכן אם יש פרי שהוא משבעת המינים יש לו
זכות קדימה.
שבעת המינים
מה הם שבעת המינים? חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר**.
רבותי הצדיקים, אם נתבונן בתוך שבעת המינים רק חמשה מתוך
השבעה הם פירות. כי חטה ושעורה הם לא פירות. חטה עושים ממנה
בורגול, עושים ממנה קוסקוס, עושים ממנה חלות לשבת, זה חטה. גם
שעורה יש כאלה עושים לחם משעורה. להבדיל גם היה פעם מאכל
בהמה שעורה. אבל ארץ ישראל השתבחה בחטה ושעורה. אבל יש
חמשה שהם פירות: גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. אז אם עכשיו יש
לי פה מנגו, המנגו הזה הוא טוב, יש פה דודבנים, פרי משובח ויקר,
יש פה אגסים, יש פה תפוחים, יש פה קלמנטינות, יש פה תפוזים, כל
זה פירות יפים. אבל יש לי פה ענבים. והענבים היתרון שלהם על פני
הקלמנטינות ועל פני הגויאבות, שהגויאבות והקלמנטינות הם לא
משבעת המינים והענבים משבעת המינים. אז אם כבר אנחנו מברכים
”בורא פרי העץ“, ויש לנו גם משבעת המינים וגם לא משבעת המינים,
עדיף לנו יותר לברך על פרי שהוא משבעת המינים, שיש בזה - רבותי
הצדיקים והאהובים - יותר שבח לארץ ישראל.
קדימה ב‘שבעת המינים‘
כל החמשה פירות שבשבעת המינים, המעלה שלהם גדולה. אבל,
הגבוה ביותר מכולם, זה הזיתים. הזיתים הוא הפרי החשוב ביותר,
יותר מכל הפירות בשבעת המינים. אחר כך התמרים. אחר כך
הענבים, תאנים ורימונים. למה זה הסדר? הגמרא אומרת, כל העניין
של שבעת המינים, אנחנו משבחים פה את ארץ ישראל. אז מה אנחנו
צריכים לעשות? ללמוד מתוך הפסוק. אומרת הגמרא, התורה אמרה:
”ארץ חטה ושעורה“. ככל שהמאכל, הפרי, יותר קרוב למילה ארץ, יש
לו יותר זכות קדימה. אז נראה את הפסוק: כתוב פה פעמיים ”ארץ“:
”ארץ חטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון. ארץ“, עוד פעם ארץ, ”זית
שמן“, זיתים שעושים שמן, ”ודבש“, תמרים. בואו נשים לב רבותי,
”ארץ חטה ושעורה וגפן“. הגפן איפה הוא מוזכר? מספר שלוש
למילה ”ארץ“. ”תאנה“ זה ארבע. ”ורימון“ זה חמש. שוב כתוב ”ארץ
זית שמן ודבש“. יוצא שהזיתים והתמרים הם צמודים למילה ”ארץ“
השניה, והתמרים שניים למילה ”ארץ“ השניה. לכן הזיתים והתמרים
יש להם זכות קדימה ראשונה, לפני כולם. קודם כל הזיתים, אחר כך
התמרים. עכשיו יבוא אחד, יגיד לך: ”שמע, בתורה מה הפרי הכי
חשוב?“ תגיד לו ”זית“. יגיד לך ”מה פתאום! ענבים!“ תגיד לו ”מה
פתאום! ענבים זה שלישי“. ככל שהכי צמוד למילה ”ארץ“ זה הכי
חשוב.
חטא המרגלים שינה את הסדר
שמעתי מאבא, עטרת ראשינו, דבר מתוק מדבש. הרי בפסוק, לפי
הסדר של הדברים, הזיתים הם האחרונים ברשימה, הם והתמרים
האחרונים ברשימה. ואילו הענבים, התאנים, הרימונים, הראשונים.
למה קרה ככה? שהתורה הקדושה הכניסה שוב פעם את המילה
”ארץ“ בפסוק, ואז זה גרם לזיתים ולתמרים שהיו האחרונים, להיות
ראשונים? אומר אבא עטרת ראשינו דבר מתוק מדבש: בחטא
המרגלים, כשה‘ ירחם המרגלים הוציאו דיבה על ארץ ישראל,
”ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה, אל בני ישראל לאמר“ אמר
הקב“ה, כשהם הוציאו דיבה על הארץ, הם לא רק דיברו, הם הביאו
_____________________
* באיזה סימן הוא אומר את זה? ]סימן[ רי“א. ר“ת ר‘בינו י‘ורם א‘ברג‘ל...
הזכות הגדולה בברכה לה‘
ט. וכל זה, רבותי הצדיקים והאהובים, מה שה' מזכה את האדם
לברך, ככה זו זכות מאוד גדולה. הגמ' אומרת יש ברכה על כל
התענוגות האלו: יש ברכה על ריח טוב, יש ברכה על שאדם נושם
"כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה". הגמ' אומרת 'כל הנשמה' מלשון
'נשימה' – על כל נשימה ונשימה שאדם נושם, הוא צריך להודות לה'
יתברך. איך אמר דוד המלך ע"ה )ששלשום היתה ההילולא שלו( "ימלא פי
תהלתך כל היום תפארתך". כל היום, כל הזמן יודה לה', ישבח את
ה', כי כל זה ה' יתברך עושה כדי להשפיע על האדם שפע גדול.
ברכה על חיטה ו‘בורגול‘
י. אדם אוכל 'חיטה', היום אנחנו בד"כ אוכלים חטה פעם בשבוע
לכבוד שבת. החיטה הזו, מי שאוכל אותה ככה, מה יברך, 'מזונות'
או 'בורא פרי האדמה'? שאלה מאוד מעניינת. אומר ה'שלחן ערוך'
זה תלוי במצב של החיטה: אם היא התבשלה טוב אבל גרגירים
גרגירים )מופרדים(13 – מברכים 'בורא פרי האדמה', אבל אם הגרגירים
נדבקו )כמו עיסה( – ברכתם 'מזונות'. בד"כ בחמין אנחנו לא מברכים על
החיטה, משום שאוכלים אותו בסעודה עם לחם ובברכה על הלחם
)המוציא( פטרנו את החיטה, אבל מי שירצה ביום שישי לאכול חיטה
ככה, אם היא נפרדת ברכתה 'אדמה' ואם דבוקה ברכתה 'מזונות'.
ברכה על ’שלוה‘ ו‘בורגול‘
יא. בדומה לזה יש 'שלוה'14 – חיטה ממותקת,15 מברכים עליה 'בורא
פרי האדמה', כיוון שזו חיטה ורואים את הצורה של החיטה, ואח"כ
)ברכה אחרונה( ברכת 'בורא נפשות'. 16יש אומרים 'שלוה' מברכים
עליה 'אדמה', יש אומרים 'מזונות' ויש אומרים 'שהכל', אבל באמת
'שלוה' ברכתה 'אדמה' כיוון שהיא גדלה באדמה.
ה'בורגול' )חיטה שבורה( - ברכתו 'מזונות', כיוון שהחיטה נשברה והיא
נהיית יותר משובחת מחיטה רגילה.
השמחה הגדולה של ה‘
יב. כל דבר שאדם מברך עליו כמו הברכה שלו אשריו ואשרי חלקו,
אשרי אדם שה' מזכה אותו "איש אשר כברכתו ברך אותם". ו]כך ב[
כל דבר, אדם זוכר שהברכה באה מה', וכיוון שכך, אנחנו צריכים
להודות לו. כמו שכתוב בפסוק "כי שלך הכל, ומידך נתנו לך" –
הכל שייך לה', לכן צריך להודות לה' תמיד. אשריכם ישראל! כמה
המעלה של הציבור הקדוש גדולה, שאנשים באים מקרוב ומרחוק
כדי לשמח את ה' יתברך, והשמחה שזה גורם לפני ה' והנחת רוח
הן גדולות מאוד!
השבוע זו האזכרה )חצי שנה( של שלוש בנות יקרות מהמושב ’שדה דברי חיזוק בענייני התקופה
עוזיהו‘ ויהיה השיעור לכבוד נשמותיהן הטהורות: ג‘ולי בת ליזה,
אסתי בת רינת ו-ליאן בת לינדה רוח ה‘ תניחן בגן עדן וימליצו טוב
בעד הציבור הקדוש.
זמן הגאולה
יג. רבותי, תדעו לכם, עכשיו, הזמן הזה, הוא זמן של גאולת עם
ישראל. הגמ' הקדושה אומרת כמה זאת זכות גדולה, הגאולה של
עם ישראל. כתוב בנביא: "כי לך משפט הגאולה", וקראנו במגילת
רות )בשבועות(: "על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר", וזה זמן של
גאולה וישועה של עם ישראל. רואים בלי עין הרע כמה עם ישראל
מחוברים לה'. היה השבוע חג השבועות, ובתי המדרשות בעם
ישראל מלאים מפה לפה, הרבה מקומות היו מלאים יותר מ'כיפור',
דברים שאי אפשר לתאר בעולם את גודל המעלה שלהם. בימים
האלה אנחנו בתוך ההארה של חג השבועות, בבית המקדש מי שלא
הקריב קרבן, היה לו שבוע שלם )מצאת החג( להקריב קרבן, וכמה זו
שמחה לפני ה' יתברך, הקרבן שמקריבים לפני ה'. בע"ה עכשיו יָּב�ָ נה
המקדש, מה נגיד, "שבועות כבר עבר ואין קרבן"? מחר נרוץ להקריב
קרבן במקדש, כי זה בתוך השבוע של חג השבועות. ולכן כל השבוע
לא אומרים )בתפילות( 'תחנון', כי הכל זו השפעה של חג השבועות.
בימים האלו האור של התורה הקדושה בוקע בעם ישראל, וכל שיעור
__________________________ תורה שאנשים משתתפים בו, זה גם שליח של ה' להגן בעד כל עם
13 יש כאלה נשים מומחיות שעושות את החיטה גרגרים גרגרים. איך הן מצליחות? יש
להן פטנט: לפני שמבשלות את החיטה הן שופכות קצת שמן ומשקשקים את החיטה
בשמן וזה גורם שהגרגרים יהיו מופרדים ואז גם בבישול הם מופרדים.
14 לפני 40 שנה זה היה הממתק של המדינה, היום כבר אף אחד לא אוכל את זה רק
יחידי סגולה.
15 אני לא מדבר על ה'שלוה' השמנה הזאת שכל אחת כמו איזה דובדבן, זאת 'שלוה
טריפוליטאית', ברכתה 'שהכל' – אתה לא רואה לא שלוה ולא כלום.
16 היה רב אחד מרוקאי משדרות, יום אחד אמר לי "ה'שלוה' אין בה 'שלוה'" – ]יש[ )אין(
בה מחלוקת.
ישראל בכלל, ובפרט בעד החיילים הצדיקים של עם ישראל,
שעושים מלאכת ה' נאמנה, והלכו בשליחות קודש כדי לעשות נקמה
ברשעים האלו, בעמלקים האלו, ולהיות שליחים של ה' להושיע
את עם ישראל, לכן צריכים להוקיר להם טובה והלימוד הזה יהיה
להצלחתם. זה לא פשוט רבותי, אנחנו ישנים בלילה ב"ה, אבל הם
לא ישנים.17
’והקרוב אליו...‘
יד. עוד מעט יבוא משיח צדקנו ואז אנשים יראו משהו מאוד מעניין: יש
אנשים שנחשבים אנשים רגילים, אנשים פשוטים, ויש מהם אנשים
שאצל הקב"ה הם נחשבים "גדולי ישראל". היום יש כל מיני תפקידים
רשמיים, שחלקם תפקידים אמיתיים וחלקם פחות אמיתיים. למשל,
פעם בשביל להיות 'רב עיר' היה צריך להיות תלמיד חכם מופלג,
ירא שמים, בעל יכולת הנהגה טובה, קדושה. היום בשביל להיות
רב עיר התנאי הבסיסי: להיות קרוב לכמה חברי כנסת, תדע יותר
או תדע פחות זו לא הבעיה, תעשה איזה מבחן מקוצר, "תתחייב"
להשלים את הלימודים בגיל 105 בע"ה... וככה אתה יכול להיות מה
שאתה רוצה, ולכן זה מאבד את התוקף של זה. פעם בשביל להיות
דיין בבית הדין, התנאי הראשון היה: יראת שמים, התנאי השני:
לומד – יודע ספר. היום התנאי של 'יראת שמים' לא חובה, רק מי
שרוצה – זה רשות. התנאי של 'לדעת ספר' משתדלים קצת, והתנאי
הכי חשוב היום: להיות מקורב לחברי כנסת ואז אתה "סמוך לבו
לא ירא", כי ככה היום הדברים עובדים. בגלל זה הדיינים של היום,
לפעמים "רוח ה' דיבר בם" ולפעמים לא. זה מאוד תלוי כל אחד לפי
היראת שמים שלו: אם אדם הוא ירא שמים, אז מצוין, ואם לא, אז
לא. בגלל זה תמיד צריך שהאדם עצמו יהיה ירא שמים.18 אנשים
כאלה הם אנשים מאוד יקרים, אבל על פי ההלכה הם לא יכולים
לדון אנשים אחרים, כי אחד התנאים להיות דיין שהתורה אומרת
"שונא בצע". אם הממון הוא זה ששולט עליהם ומביא אותם לכאן או
לכאן, זה בדיוק הקושי שיש, וזו התמודדות מאוד גדולה. לכן צריך
בשביל זה על פי ההלכה, כל דיין שיהא ירא ה', אבל אם הוא לא ירא
ה', גם אם זה נקרא 'דין תורה' זה לא באמת דין תורה, כי אם זה דין
תורה והדיין לוקח שוחד איזה 'דין תורה' זה?!
שופט את שופטיו
טו. הגמ' אומרת שזה מה שקרה בימי שפוט השופטים. כתוב: "דור
שהוא שופט את שופטיו", זה נשמע שאנשים חוצפנים, אבל לא,
הבעיה שם היתה של כמה מהמנהיגים. המדרש כותב שבימיהם
מסופר על אחד שבא לדיין וטען בפניו: "רבינו, היה ז'קט מאוד יקר,
מכובד מאוד ונגנב לי, אני לא יודע מה לעשות, יש לי כמה כיוונים
אולי זה פלוני או פלוני..?!" פתאום היהודי הזה רואה שהדיין בעצמו
לבוש בז'קט המדובר )יש לו איזה סימן שזה שלו(, אמר לדיין: "מחילה
כבודו, אני לא יודע אם זו חוצפה, אבל הז'קט שעליך הוא שייך לי,
גנבו לי אותו. אז זה או שאתה גנבת או שאתה קנית אותו מהגנב?!"
ועוד מספר המדרש: היה אחד גנבו לו סיר בישול )היום סיר בישול לא
עולה הרבה, אבל פעם סיר הכי פשוט, היה שווה סכום גדול כי הכל היה עבודת יד וכו'(.
הלך אצל הדיין ואמר לו "רבינו, גנבו לי את הסיר של הבישול", אמר
לו הדיין "מה אתה אומר, מי גנב לך אותו?" ענה לו "אני חושב.. לא
יודע..", בעוד הוא חושב הוא ראה את הסיר הזה מונח על גבי הכירה
של הדיין, בישלו לו צהריים בסיר הגנוב הזה. אמר לו היהודי "הנה,
זה הסיר שלי". אומרת הגמ' אם אלו הדיינים שהיו שם, מי ישפיע?!
לכן הגמ' אומרת 'שפוט השופטים' היה צער – דור שהוא שופט את
שופטיו. אומר הדיין לבן אדם "טול קיסם מבין שינך" )משהו קטן( אומר
לו הבן אדם "טול קורה מבין עיניך". ולכן, בכל מקום שהמנהיגים
של עם ישראל אנשים צדיקים ויראי שמים, השכר שלהם מה'.
תהיה להם משכורת יותר או פחות – זה פחות חשוב, יותר חשוב
שהמנהיגים יהיו מלאים באהבת ה', אהבת תורה, יודעים להתחשב
__________________________ בציבור, יודעים להתחשב באנשים.
17 אולי באשדוד פחות שומעים את הפיצוצים )מעזה(, אבל בנתיבות – השבוע מעוצמת
הפיצוצים, נפלה לנו חתיכה של 5 מטר מהתקרה האקוסטית )ב"ה לא קרה כלום
לאנשים(, ועכשיו עושים את התקרות האלה יותר תקני ויותר טוב ממה שעשו פעם.
18 לפני 20 שנה אשה אחת יראת שמים )אשה מסורתית, טובה, מרוקאית פשוטה(,
התרחקה מאוד. היא התגרשה )במשך הגירושין היא היתה בסדר, נשארה מסורתית(,
ואחרי שנה או שנתיים, הזמנתי אותה למסיבת 'זבד הבת' שנתן לי ה', ומאז היא התחילה
להתחזק. יום אחד היא כתבה לי: למה התדרדרתי מבחינה רוחנית? ]הסיבה היא[: הייתי
מסורתית, שנתיים חיכיתי לגט. כמה צרות עברתי מבעלי, היה מרביץ לי, וכל פעם זה
נדחה עוד דיון ועוד דיון, ועוד דיון זה עוד כסף. אמרה לי האחראית, ה'טוענת רבנית',
"את רוצה לגמור עם זה היום, שהיום יהיה גט?" אמרתי לה "כן! אני רוצה כבר אתמול!
מה זה היום?!" אמרה לי "תביאי 6,000 ₪". שאלתי אותה "למה?" אמרה לי "יש איזה
זירוז הליכים..". הבאתי לה 6,000 ,₪ וראיתי את 'הגברת המכובדת' נותנת את הסכום
לדיין הראשון )מתוך שלושה( מתחת לשולחן, והוא סופר, ומעביר לדיין השני, והשני
לשלישי, ותוך שעה יצאתי עם גט. כאילו לא הספיקה להם המשכורת של בית הדין, אז
קיבלו קצת.
תוספת מאסר תוספת ’חכמה‘
טז. היום חלק מהמנהיגים הם ”שדרנים ברדיו“. היה פעם חבר כנסת
באיזו מפלגה חרדית, ויום אחד מסכן קיבל בית סוהר שנה וחצי, הגיש
ערעור וקיבל ארבע וחצי שנים ’בפנים‘. סיים את המאסר ונעשה
שדרן ברדיו ’קול ברמה‘, נתנו לו ברדיו שעה בשבוע. נגמר לו מה
לדבר, אז עכשיו הוא כל פעם מדבר עלי, כבר איזה ארבע פעמים:
פעם מדבר עלי ”למה עברנו לממ“ח?“ ופעם מדבר עלי ”למה תמכתי
בחיילים?“. מה אמרנו? מי שלומד ילמד, ומי שלא לומד יתגייס! ככה
הרב שטיינמן אמר, ככה הרב יששכר אמר וככה הרב שך אמר! אבל
כנראה בבית הסוהר הוא קיבל ’תוספת חכמה‘. ופעם הוא אומר עלי
”זו חוצפה שעושים מפלגה חרדית חדשה“. ככה כל פעם.. והוא לא
מכיר אותי. אז כל פעם כשכואבת לו הבטן, אין לו איפה לרוקן את זה...
שדרני רדיו הפכו ל’דעת תורה‘
יז. יש אנשים שזו הדעת תורה שלהם, "השדרנים". אם איזה רב ברדיו
אמר שככה צריכים לעשות, אז ככה צריכים. אבל באמת הרדיו זו
לא דעת תורה, כל שדרן לפי מה שהוא, מי שהוא ירא שמים – מדבר
דברים טובים ומי שהוא פגום – מדבר לפי מצבו )מסכן(. לא הרדיו
משפיע דעת תורה, אלא כל אדם לפי מה שהוא, ולכן צריכים להתחבר
רק לאנשים טובים, לא לאנשים מבולבלים. מישהו יכול לדבר מילה
אחת חס ושלום על החיילים הקדושים האלו? עם ישראל כולם
ישנים לבטח בחסדים של ה' יתברך בזכות האנשים הצדיקים האלו.
היחידים שלא ישנים בלילה הן רק האמהות של החיילים שנלחמים
בעזה, כל שאר הציבור ב"ה ישנים בשמחה וקמים בשמחה, אין שום
טרדה ולא ביקשו להיות טרודים, אבל לפחות לומר להם תודה רבה,
לפחות לברך אותם!
”לא מגיע לו שנברך אותו?!“
יח. סיפרתי לכם, פעם קרא לי מופת הדור הגאון רבי מאיר מאזוז
זיע"א ואמר לי: "תגיד, יש לי שאלה, מי שנתן 100 ₪ לצדקה צריך
לברך אותו?" אמרתי לו "כן" )רציתי לשמח אותו אז אמרתי לו בבדיחותא:
רבינו גם מי שלא נתן צריך לברך אותו. הוא צחק(, ואז פתאום הוא דיבר בכובד
ראש )כל דבריו היו בכובד ראש( ואמר לי "מי שנתן את החיים שלו לעם
ישראל, לא מגיע לו שנברך אותו?" אמרתי לרב "בטח מגיע!" ואמר
לי "החיילים האלה הם אנשים קדושים, מסרו את החיים שלהם
בשביל עם ישראל, לא מגיעה להם ברכה? אז אני עשיתי להם 'מי
שברך' בפתיחת ההיכל ובא אחד ואמר לי "למה אתה מברך אותם?"
שיתבייש לו! אם לא החיילים גם הוא לא היה!". אדם צריך לא לאבד
את הדעת, צריך אדם לדעת שה' נתן לנו צבא. את הצבא מי ייסד,
שמיר? נתניהו? משה רבינו יסד אותו! שנאמר "וישלח אותם משה
אלף למטה, אלף למטה לצבא", אומר המדרש על כל 1,000 ששלח
משה לצבא, כנגדם שלח 1,000 לתורה, שאלו ילמדו תורה ויגנו
בתורתם ואלו ילכו לצבא ויגנו בגופם הטהור.
מי עשה את ה‘ביפרים‘??
יט. יש נסים ונפלאות שקורים, שאנשים לא יודעים עליהם. לא כל
הדברים שקורים בצבא מתפרסמים, יש כל מיני יחידות מבצעיות,
עושים דברים נשגבים במסירות נפש, לא דברים פשוטים. הולכים
בכל מיני מקומות בחו"ל, מכים את הרשעים שצריכים להכות. יש
כל מיני אנשים יושבים שנים וחושבים על רעיונות. איך השמידו את
כל החיזבאללה? 7,000 מחבלים השמידו ביום אחד, איך זה קרה?
עם הביפרים! ומי עשה את ה'ביפרים', איזה שדרן ב'קול ברמה'?!
הוא עשה?! מי עשה? אנשים צדיקים שישבו שנים והקימו חברות
ודאגו שהחיזבאללה יקנו את ה'ביפרים' האלו ושמו בכל 'ביפר' 25
גרם אבקה של חומר נפץ, וביום אחד, בשעה אחת התפוצצו.
ישועת ה‘ קרובה
כ. בע"ה בעוד כמה שעות יתקפו את איראן ויהיה שקט. קודם כל
ה' עשה שכיסחו את עזה, עכשיו את החיזבאללה ועכשיו איראן הם
כמו כלום, "ונפלו אויבכם לחרב", כמו קליפות של גרעינים. תארו
לכם שח"ו עזה היתה נשארת והחיזבאללה היו נשארים וסוריה היו
נשארים, אתם יודעים איזו סכנה היתה ח"ו! אז מה עשה ה'? קודם כל
השמיד את עזה לגמרי, השמיד את חיזבאללה לגמרי – לא שווים כלום,
השמיד את סוריה, עשה להם בסוריה "וסכסכתי מצרים במצרים". וזה
רבותי, הכל נסים של ה'. אי אפשר לדעת, לא כל דבר אנחנו יודעים,
אבל כל דבר שקורה בעולם, עם ישראל שותפים לזה. לא קורה שום
דבר בעולם בלי התערבות של עם ישראל, עם ישראל קדושים! הזכות
של עם ישראל גדולה! לכן צריכים להוקיר טובה על זה. ב"ה לפני
42 שנים השמידו את הכור בעיראק, אם לא היו משמידים, היה להם
אטום ח"ו, ואם היה להם אטום, היתה סכנה מאוד קשה ה' ישמור,
והכל זה נסים של ה', לכן כל הזמן להודות לה'.
”צריכים שלומדי תורה ישמרו עלינו“
כא. לברוח מ'בעלי מחלוקת', כל אחד שעושה מחלוקת לברוח ממנו.
להודות לה', להוקיר טובה לה' יתברך, להוקיר טובה לשלוחיו של
ה' יתברך, לדעת שאותם חיילים קדושים עושים מלאכת ה' נאמנה.
שה' ירחם, יום הזיכרון הזה, היו מקום המדינה אולי 25,000 אנשים
שמסרו נפשם על קידוש ה', וכל זה בשביל מי? הם עשו בשבילנו! הם
ויתרו על החיים שלהם כדי שאנחנו נישאר בחיים. ולכן כמה חשוב
להוקיר להם טובה. הגמ' אומרת: אדם שמזלזל בלחם, בסוף הוא
יצטרך ללחם – אדם שמזלזל באותם אנשים שמוסרים נפשם על עם
ישראל, בסוף הוא יצטרך אותם, ואז הוא יבין.19 היו אצלי שני אלופים,
ואמרו לי שניהם: מי שלומד תורה לא יתגייס וגם אם ירצה להתגייס,
אנחנו מבקשים ממך אל תתן לו להתגייס. מי שלומד תורה כל היום,
זו השמירה שלנו, אנחנו שומרים על כולם וצריכים שלומדי התורה
ישמרו עלינו. אבל מי שלא לומד, גם בשבילו זו מסגרת, צבא זו מסגרת
שמחנכת את האנשים, אדם עשה צבא יוצא מחונך. אבל אם לא למד
תורה בישיבה, ו)או( לא עשה צבא, אין לו את המשמעת הזאת לעזור.
טיל = 2 ’טילונים‘
כב. היום יש ב"ה בסיסים, שם הכל בדרך התורה. יש בבסיסי מודיעין
היום גם בחורים חרדים, אפילו בלי מדים, הם לובשים שחור לבן. יש
להם מוח חריף, לבחורי ישיבות. הם יודעים את כל העניינים האלה
- היחידה שעשתה את הביפרים - היום שידרגו אותם במלא בחורי
ישיבה, אותם שקשה להם ללמוד, הם עושים דברים שמצילים את עם
ישראל. זה שעשו עכשיו ב"ה את ה'כיפת ברזל' מלייזר, אתם יודעים
איזה נס זה? עד עכשיו כל טיל של 'כיפת ברזל' עולה 100,000 $ )זה
כמעט 500,000 ₪ כל טיל(. כששומעים 'הצליחו ליירט', כל אחד כזה מאה
אלף דולר, כמה מיליארדים המלחמה הזו לקחה מעם ישראל. עכשיו
כיפת הברזל החדשה שפיתחו, מי פיתח אותה? רוב העובדים הם
אנשי תורה. קרן לייזר פוגעת ישירות בטיל, כל שניה מוציאה טיל
בעלות של 5 $ )ח"י שקלים...( כל טיל כמו 2 'טילונים'... ואם יש 5-6 טילים
ביחד קרובים, קרן לייזר אחת מפילה את כולם ואין לו פספוסים. זה
דבר שאי אפשר לתאר אותו! וכל זה הקב"ה עושה, אבל הוא נותן את
החכמה הזו בקרב עם ישראל.
החות‘ים שולחים ג‘חנון...
כג. אנשים צריכים לזכור, שרק לפני שנה ושמונה חודשים, כשבכל
כמה דק' שמענו אזעקה, כמה אנשים היו מבוהלים, תינוקים בגיל
שנתיים היו מבוהלים כל-כך – היו חרדות לאנשים, וב"ה ה' פדה
אותם, זהו. היום, פעם בשבוע החות'ים שולחים איזה ג'חנון.20 ב"ה
עובדים על להפיל את כל זה, הכטב"מים האלו בהתחלה היו יותר
מסוכנים. מצד אחד היתרון של זה הוא, שלוקח להם 7 שעות נסיעה,
אז יש הרבה היערכות, אבל מצד שני החמקן מתחמק, כי הם טסים
נמוך, לא תמיד הרדארים היו רואים אותם. אבל עכשיו ב"ה עשו דברים
חדשים בשביל לתפוס את הכטב"מים הללו. אלו נסים של ה', כמה
נסים! כמה נפלאות! צריכים להודות לה' יתברך ולא לזלזל חס ושלום
בעשייה של שום יהודי. אתה רואה יהודי שעושה דבר טוב, אשריכם
ישראל! בסוף, המטרה של כולם, זה שעם ישראל יגור פה בשמחה,
תורה, מצוות ומעשים טובים.
העיקר הכוונה
כד. כתוב במדרש: למה הדבר דומה? לאבא שיש לו כמה ילדים. ביקש
מאחד "תעיר אותי ב4- בבוקר", מהשני ביקש שיעיר ב5- ומהשלישי
ב.8- בא הראשון ומעיר אותו ב:4- "אבא קום השעה 4". הזהיר אותו הבן
השני: "תשתוק! תן לאבא לישון עד 5!". קם ההוא של :8 "שתקו שניכם!
אתם מפריעים לאבא לישון! ב8- צריך להעיר אותו!" וככה נהיה בלאגן
ביניהם. עד שמתעורר האבא ומיד כל אחד קפץ: "נכון אמרת לי ב4?
אמרת לי ב5- ב..8-" אמר להם האבא: "אל תריבו, כולכם התכוונתם
לכבד אותי: אתה שהערת ב4- ואתה ב5- ואתה ב,8- כל אחד מכם יקבל
שכר" – ככה אומר הקב"ה לעם ישראל: אתה עוסק בזה, אתה בזה,
אתה בזה, בסוף כולכם התכוונתם לכבד אותי וכיוון שכך, יש לכם על
זה שכר מושלם. אשריכם רבותי ואשרי חלקכם! כמה הקב"ה שמח
__________________________ בעם ישראל על כל המצוות והמעשים הטובים.
19 דיברתי על זה לפני כמה חודשים בקהילה חרדית בנתיבות, הנכד של אחד הרבנים
של הקהילה יצא מהישיבה והלך לעבוד בפיצות, במוסך. אמרו לו ]לאביו[ "בוא תשמור
עליו, יש יחידה חרדית, שים אותו ביחידה הזאת והוא יישאר ירא שמים מאוד, ויעשה
מלאכת קודש" אמר להם "לא! מה פתאום! בשום פנים לא ללכת לצבא!" בסוף גם
מהפיצה וגם מהמוסך העיפו אותו והוא הלך לרחוב והתדרדר, עד שמסכן הכיר איזו
גויה אחת והלך לגור איתה... בא סבא שלו לצבא והתחנן אליהם "תגייסו אותו, תקחו
אותו ליחידה חרדית" אמרו לו "שום יחידה לא תקבל אותו במצב שלו – לא חרדית ולא
לא חרדית", אבל אם היה שם אותו שם )ביחידה( בזמן, היה שומר עליו, "ושומר אדוניו
יכובד", לומד תורה מצוין.
20 החות'ים קמצנים.. גם אם שולחים – שולחים אחד, למה לא ישלחו איזה חמישה
]טילים[??... לא התימנים. התימנים היהודים הם נדיבים, אבל החות'ים קמצנים.
החידוש הוקדש:
לעילוי נשמת ניסים בן מסודי
מרסל ניצה בת דיאמנטה
מכלוף מרק בן עליה
שרה בת מרים
דיונים - תשובות ותגובות (0)
