בבואת אלוהי שבדמעות .

--------------------------------------

בערוב היום, או בערוב יומי.

 אני יושב לשתות כוס קפה 

 עם אלוהי

פעמים תחת הזית שבחצר.

 ופעמים  למרגלות חלון התאנה 

שבביתי ,אותו הפונה למזרח.

 ובין לגימה ללגימה אני מעבד

את הטוב והמר שעבר דרכי 

 באותו היום.

 ובין ללגימה ללגימה כשאני חש

 את חמלת השכינה עליי.

 אני גם מגיר דמעות .

 ושב ללגום מהמר השחור.

 וכך חוזר חלילה.

 וכך ,הדמעות אצלי הן חלון 

 החדווה לאלוהי. 

מן בבואה המשקפת

 סודות ורזין......

 וגם כמין  רפלקס של שחרור.

 וכמו גם משל  : "אתנן" של 

הכנעה לאלוהי.

 המביט בי תמיד תמיד

בשקט של  דממה.

 ותמיד תמיד גם מחייך

 בשמחה.

 שמחה,שאין לה 

סוף.

 

משה אהרון